בהמשך לנושא האבטלה - מוטי נוהג לספר את הסיפור על השיפוצניק הערבי מאחד מכפרי הגליל. מוטי שואל - יש אבטלה בכפר שלכם? הוא עונה - אבטלה רבה. מוטי ממשיך לשאול - אבל האנשים עובדים או לא? הוא עונה - עובדים כולם, ברוך השם.
זה מצביע על עוד נושאים הקשורים לדמי אבטלה. כאשר מחלקים דמי אבטלה צריכים להקים מנגנון ממשלתי לניהול האבטלה. צריכים להקים לשכות עבודה בכול הישובים, ובהן מאות פקידים שתפקידם לרשום את המובטלים (ןשמתקיימים מהאבטלה). כיצד ידעו מי מובטל ולמי מגיעים דמי אבטלה? אז כול מובטל נדרש להגיע לפחות פעמיים בשבוע ללשכת התעסוקה לחתום על נוכחות. כך נוצר המושג "דורשי עבודה", שכמו מרבית המושגים החברתיים הוא שם יפה המסתיר אמת פחות יפה. לאנשים אלה צריכים לקרוא "דורשי דמי אבטלה" ולא "דורשי עבודה" - זו האמת - אבל אנו מעדיפים להסתיר את האמת ולהשתמש במונחי שקר שיותר נעימים לאוזן.
זה גם מה שמופיע בסטטיסטיקות של האבטלה במדינה. מספר המובטלים הוא מספר "דורשי העבודה" - דהיינו - מספר האנשים שחותמים פעמיים בשבוע בלשכת התעסוקה (שהשם הנכון שלה הוא "לשכת האבטלה").
אין שום ספק שהרבה מהאנשים שחותמים בתור "דורשי עבודה" לא ממש רוצים לעבוד, הם רק רוצים את דמי האבטלה. הרבה אחרים דווקא כן עובדים (כמו הערבים בסיפור) אבל בשחור, לכן הם גם עובדים ומשתכרים וגם מקבלים דמי אבטלה. ואילו רבים אחרים, שהיו רוצים לעבוד אבל לא מוצאים עבודה, מפסיקים להירשם בלשכת העבודה אחרי שנגמרים דמי האבטלה - ובכך נעלמים מהסטטיסטיקה של רמת האבטלה במשק.
גם בארה"ב אנו צפויים לראות ירידה גדולה באבטלה בחודשים הקרובים, כאשר ייגמרו דמי האבטלה, בתום שנתיים, להרבה אנשים. בין אם יחלו לעבוד (בעבודות "גרועה" שלא רצו לקחת קודם) ובין אם לא, הם יפסיקו לבוא ללשכה להרשם, וייעלמו מהסטטיסטיקות של המובטלים.
יעקב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
