"אנחנו מציגים תפיסה חברתית אחרת" אמרו ראשי המחאה "החברתית" על מסקנות וועדת טרכטנברג.
אני הייתי מנסח זאת אחרת: הם מציגים אידיאולוגיה אחרת - את האידיאולוגיה הדוגלת ב"לכול אחד לפי צרכיו" כלומר את האידיאולוגיה הקומוניסטית. זה מה שהם יודעים, זה מה שמלמדים בבית הספר כאידאל. האליל המיטיב והכול יכול (המדינה) יתן לכול אחד מה שהוא רק מבקש. הם חולמים על מדינה המגשימה את האידיולוגיה שלהם בשיתוף פעולה מלא עם תאומיהם לדעה שולטים בתקשורת. כמובן שוועדת טרכטנברג לא רלוונטית בעולם החלומות.
אחד מהם הציע למשל רעיון חוק יסוד "הזכות לדיור". המדינה תספק לכול אזרח דירה. אחרים מסתפקים בניסוח יותר מעורפל: דיור ציבורי. מה יעזור דיור ציבורי למוחים? אם יהיה דיור ציבורי הוא יהיה בדימונה ושדרות, אולי גם בבת ים, בדירות עמידר בשיכוני רכבת ישנים. אני בטוח שהמוחים לא יסכימו לגור שם, הם רוצים לגור בארלוזורוב פינת דיזנגוף. לא יהיה דיור ציבורי במרכזי ערים, אז ברור שהדרישה אינה דרישה קונקרטית למילוי צורך ממשי, זו דרישה שמקורה תיאורטי-אידיולוגי. הם מאמינים בדיור ציבורי, כי ככה.
הנה מה שקרה במדינה (לא שלנו) שבה הונהג הכלל שהמדינה חייבת לספק דיור לכול אזרחיה. זה קרה לי (כלומר למשפחתי). אם המדינה חייבת לספק דיור, היא חייבת לקחת סמכות לביצוע המחויבות. אני ומשפחתי (5 נפשות) גרנו בבית קטן בן שלושה חדרים, שהיה שייך לסבי. המדינה באה ואמרה: "מצטערים, יש מחסור חמור בדיור, יש זוגות צעירים חסרי דיור, לכם יש יותר מדי חדרים. אתם תפנו חדר אחד ותמסרו אותו לזוג צעיר שאנו נקבע, עם שימוש במטבח ושרותים. " כלומר - החרימו לנו חדר. אם לממשלה חובה למצוא דיור לכולם, אז יש לה גם זכות להחרים חדרים, אדמות ודירות. אז הנה הפתרון לדפני ליף: אין לך לאן ללכת ? המדינה תחרים חדר בווילה של ההורים שלך בכפר שמריהו, ותתן לך לגור שם. אין בעיות, זה צדק חברתי.
משפחה אחרת של חברים שלנו באותה ארץ - מצבם היה יותר גרוע - הייתה להם דירה בארלוזורוב פינת דיזנגוף (במרכז העיר). הדירה הוחרמה לחלוטין, "לצרכי ציבור", ונמסרה לעסקנים של המפלגה השלטת. המשפחה (בת 3 נפשות) הועברה לחדר שהוחרם בדירה אחרת.
אנו לא רוצים מדינה בעלת סמכויות בלתי מוגבלות, כלומר טוטאליטרית. אני לא בטוח שמוחים רוצים זאת, הם כנראה רוצים משהו מעורפל, אין להם מושג בדיוק מה הם רוצים, חוץ מהעיקרון "לכול אחד לפי צרכיו". הם (והעיתונות) רוצים אוטופיה קומוניסטית עכשיו.
יעקב