הדואר בארה"ב מעסיק 574 אלף עובדים, הוא המעסיק השני בגודלו במדינה (הראשון הוא וולמארט). בבעלותו 216 אלף מכוניות השורפות 400 מיליון גאלונים של דלק כול שנה. הדואר הוא חברה ממשלתית "עצמאית", שעובדיה מאוגדים באיגוד מקצועי חזק כמו כול העובדים במגזר הציבורי. כמו כול גוף ציבורי, הדואר סובל מגרעונות כרוניים, ומחוב מצטבר של 15 מיליארד דולר. הוא גם נהנה ממונופול - מונופול למסירת מכתבים. בנושא חבילות אין מונופול, ואכן קיימות מספר חברות פרטיות למסירת חבילות כמו UPS או FEDEX, שנותנות שירות מהיר וזול, ואיש אינו נזקק לשירותי הדואר הממשלתי בקטע זה.
כיום, בעידן האינטרנט, כבר לא שולחים הרבה מכתבים בדואר - חוץ ממכתבי התראה של עורכי דין, לפני תביעה משפטית. מרבית הנפח של דברי דואר שהדואר מעביר הם מה שנקרא בארה"ב דואר מסוג ג' או ג'אנק מייל - דואר זבל - כלומר פרסומות, שאנשים משליחים לזבל בלי לקרוא. עיקר תפקידו של הדואר הוא אם כן לתת שירות פירסום למפרסמים. איזו הצדקה מוסרית או פילוסופית קיימת לקיים שרות ממשלתי מונופוליסטי - רק כדי לשרת חברות מסחריות ולעזור להן להפיץ פרסומות?
ספק אם אי פעם הייתה הצדקה לקיים שרות דואר כגוף ממשלתי מונופוליסטי, אבל היום, עם התפתחות הטכנולוגיה הוא בוודאי מיושן ואיבד כול שמץ של הצדקה. הוא אנאכרוניסם. כמו שאין הגיון לקיים שירות דיליג'אנסים (כירכרות) בין יפו לירושליים, אבדה ההצדקה לקיום מוסד הדואר הממשלתי.
יש להפריט את הדואר. מסירת דברי דואר יהיה עיסקם של ספקי שרות פרטיים, בדומה לאלו שמעבירים חבילות היום. מאחר וכנראה אף יזם לא יהיה מוכן לקחת על עצמו את העול לשלם משכורות מנופחות ל 574 אלף עובדים מאוגדים - מן הסתם היה צורך פשוט לסגור את הדואר הממשלתי לחלוטין. המפרסמים ימצאו דרכים לפתור בכוחות עצמם את הבעיה של הפצת פרסומות בדואר-זבל. אפילו העיתון ה"ליברלי" (קרי סוציאליסטי) ניו יורק טיימס מבין את האבסורד שבקיום שרות דואר ממשלתי, וקורא לסגירתו. הלואי גם אצלנו, בקרוב.
יעקב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
