קו ישר

תנועת המחאה בארה"ב נקראת Occupy Wall Street . הכמעט-צדק שבמחאה הוא המחאה נגד "הצלת" הבנקים והחברות הגדולות בארה"ב. ממשלת ארה"ב קברה מאות מיליארדים (אפילו טריליארדים) של כסף ציבורי בהצלה של הבנקים וחברות הענק, כמו AIG, ג'נרל מוטורס, קרייזלר, פאני ופרדי וכאלה. הממשל של אובמה (ובוש לפניו) מתרץ את ההצלות האלה בטענה שלוא לא היו מצילים את הבנקים היה נגרם נזק כלכלי גדול, והיה מתרחש מיתון עמוק.

דווקא ההצלה היא שגורמת נזק כלכלי יותר גדול, ומיתון עוד יותר עמוק שעומד בפתחנו.

אין כול הצדקה מוסרית או מעשית לקחת מהציבור כסף ולתת לבנקים. בכלכלה חופשית, קאפיטליסטית, מי שנכשל משלם את המחיר והולך הביתה. בארה"ב אין לנו כלכלה קאפיטליסטית אלא כלכלה מנוהלת מלמעלה על ידי ממשל בעל צביון סוציאליסטי (וזה כולל גם את הממשל של הנשיא בוש שלא היה פחות סוציאליסטי, רחמנא ליצלן, מאובמה). כלכלה מנוהלת אינה כלכלה חופשית, ואינה קאפיטליזם. והניהול מתבטא לא רק בהצלת הבנקים אלא בצעדי מדינות שנכפו על הבנקים, לאורך שנים, על ידי הממשלות, במטרה לתת בית לכול "פועל" , גם כזה שאינו פועל, ואינו עובד ואינו מסוגל לעמוד בתשלומי משכנתא.

אם הממשלה רצתה, בעת משבר, להציל מישהו - או לעזור למישהו - היא הייתה צריכה לעזור  לאנשים, למשקיע הקטן, ולהחזיר להם (לא לבנקים) הפסדים עד תקרה של נניח, 100 אלף דולר כדי שיהיה לאנשים מה לאכול. את הבנקים הכושלים היה צריך לסגור. את הפסדיהם הם, והמשקיעים שלהם צריכים לספוג. צריך לנקות את השולחן מהמשקל המת ולצאת להתחלה חדשה. מי שהפסיד - שיפסיד. משקיעים צריכים להזהר בהשקעותיהם, ולהיות מודעים לסיכון. לא ייתכן שהרווחים יהיו שייכים למשקיעים, אבל כאשר יש הפסדים - מלאימים את ההפסדים ומפזרים אותם על פני כול הציבור באמצעות "הצלות". קאפיטליזם אין פירושו רווח מובטח באמצעות הממשלה. קאפיטליזם פירושו שיזמים ומשקיעים לוקחים סיכונים, מקימים ומנהלים עסקים, זוכים ליהנות מרווחיהם אם הם מצליחים, אבל סופגים את הפסדיהם כאשר נכשלים. הממשלה עומדת בצד ולא מתערבת, לא לרעה ולא ל"טובה" כביכול.

אבל הזעם המוצדק של המפגינים מופנה לכתובת הלא נכונה. הם היו צריכים להפגין נגד הממשלה, ולא נגד וול סטריט. זו הממשלה שהעבירה, ללא הצדקה, כספי ציבור לחברות הגדולות. (כמו שמפגיני רוטשילד הפגינו נגד הממשלה).

כאן מתגלה האופי הפוליטי-אידיולוגי של ההפגנות (בדומה למאהלי רוטשילד אצלנו). בבית הלבן יושב חביבם-אלילם של אנשי השמאל, הנשיא אובמה. נגד נשיא "משלנו" לא מפגינים. לו ישב בוש בבית הלבן, היו המפגינים מפנים את זעמם (המוצדק) נגד הנשיא בוש, כמו שמפגינינו הפגינו נגד ביבי, וההפגנה הייתה מתקיימת הוואשינגטון (ולא בניו יורק), מול הבית הלבן.

הפן גרוטסקי-הקומי של ההפגנות האנרכיסטיות הוא שהם דורשים מהממשלה, האחראית לכשלונות ההצלה, להתערב עוד יותר עמוק. על כך בהמשך.

יעקב