קו ישר

תומכי הרפואה הציבורית מביאים תמיד כנימוק מנצח השוואת מחירים. הרפואה הציבורית זולה יותר בהרבה, הם אומרים. הם משווים את ההוצאה לבריאות בארה"ב ומדינות אירופה. ההנחה היא שמערכת הבריאות בארה"ב ניתנת על ידי ספקים (בתי חולים) מסחריים, שפועלים למטרות רווח, בעוד באנגליה, למשל, המערכת כולה ממשלתית. הם אומרים (המספרים בערך, מהזכרון): ההוצאה לבריאות באנגליה (ואצלנו) היא רק כ 7-8% מהתל"ג, בעוד בארה"ב היא כ 12-14%. עוד הם אומרים שהשרות הציבורי לא פחות טוב - עובדה - תוחלת החיים בבריטניה (ואצלנו) אינה יותר נמוכה מאשר בארה"ב, אולי להיפך.

טענה כבדת משקל. האם היא נכונה ?

יש בטענה זו שמץ של אמת. מערכת ציבורית היא יותר זולה. כיצד משיגים את החיסכון במחיר ? המאבקים  במערכת הבריאות שלנו מאפשרים לנו להתבונן בחיסכון. במערכת הבריאות הציבורית - הממשלה היא ספק מונופוליסט כוחני, המכתיב את המחירים של השרות על כול היבטיו: המחיר שהחולה משלם (דמי הביטוח הממכלתי) והמחיר שהמערכת משלמת לספקים - רופאים וחברות תרופות. לממשלה כוח גדול. היא מדכאת בכוח את הרופאים ומשלמת להם משכורות נמוכות. כלומר - חלק מהחיסכון במהוצאות הבריאות הוא על גב הרופאים. האם טוב שהמדינה מדכאת בכוח את הרופאים? האם אנו רוצים לחיות במדינה שבה הממשלה מדכאת, או מנצלת בכוח, חלק מהאנשים לטובת האחרים? מדינה שבה מדכאים מיעוט (הרופאים) לטובת הרוב (החולים) ?

אמצעי אחר בו הרפואה הממשלתית חוסכת כסף הוא הקיצוב. ברפואה זה נקרא "סל בריאות" - הקטן את סל הבריאות - הקטנת את ההוצאות הרפואיות. האם זה פוגע האיכות הטיפול הרפואי ? אינני יודע. זה לא נכון שכמה שאתה מקבל יותר תרופות אתה יותר בריא. הרבה מהתרופות והטיפולים הם מיותרים. אנשים חולים רוצים את כול התרופות והטיפולים האפשריים. הממשלה אומרת (אולי בצדק): "אנו נספק רק את היעילים ביותר, שתרומתם לבריאות מוכחת". כלומר הממשלה מחליטה בשביל החולה איזה טיפול ותרופה הוא יקבל ואיזה לא. האם אנו רוצים לחיות במדינה שבה המדינה קובעת לך איזה טיפולים תקבל, רק בגלל שזה יותר זול?

הדרך השלישית היא קיצוב באמצעות תורים. אם יש תורים לבדיקות, לרופאים וניתוחים - חלק מהחולים מתים לפני שמגיע התור, והרפואה הציבורית חסכה כסף.

ובסוף ישנה התופעה של מעטפות הכסף. כדי לתקן חלק מהעוול והקושי שברפואה הציבורית, משלמים חלק מהחולים (העשירים) מתחת לשולחן, בשחור. הם מעבירים מעטפות כסף לרופאים  או "תרומה למכון המחקר של הפרופסור" בישראל. אם היו סופרים את התשלומים השחורים היו רואים שהרפואה הציבורית אולי לא כול כך זולה כמו שמציגים אותה.

על דוגמה למערכת בריאות ציבורית במצב סופני - ראו את הסיפור על יוון  - עוד על זה בכתבה הבאה.

מסקנה - גם אם הרפואה הציבורית יותר זולה זה לא אומר שזו השיטה הטובה או הרצויה ביותר.

יעקב