חסידי מדינת הרווחה תמיד מביאים את שבדיה כמודל של מדינת רווחה מופתית. לרוב הם שמעו את המילה "שבדיה" אבל אין הם יודעים בדיוק מה קורה שם. אצלנו דורשים הפעילים החברתיים כול הזמן לפרוץ את מסגרת התקציב ולהגדיל את הגרעון הממשלתי, כדי להגדיל את ההוצאה הסוציאלית.
בשבדיה דווקא יש תקציב מאוזן. לא רק שאין גרעונות - השנה ובשנה הבאה יהיה עודף תקציבי שישמש להקטנת החוב הלאומי. הדבר עומד בניגוד לשאר מדינות אירופה שהגרעון הממוצע שלהם הוא כ 4% מהתל"ג. (בצרפת ובאנגליה כ 7% , בארה"ב 12%).
החוב הלאומי של שבדיה הוא 36% מהתל"ג, לעומת ממוצע אירופי של 88% (ביוון מעל 150%, באיטליה 120%, בארה"ב מעל 100%).
הצמיחה הכלכלית הצפויה בשנה זו היא כ 4.1% (קצת יותר מאשר אצלנו) לעומת צמיחה של אחוז אחד או פחות בכול שאר מדינות אירופה (ואולי 2% בארה"ב).
4 הבנקים הגדולים בשבדיה - מאזנם יותר גדול מהתל"ג של שבדיה - כלומר יש להם הרבה עסקים ופקדונות מחו"ל. שבדיה נחשבת למדינה בטוחה, ולכן היא מושכת הרבה פקדונות זרים של אנשים (כמו היוונים והאיטלקים) שמחפשים מקלט בטוח לכספם. הבנק המרכזי תורם לביצור המוניטין של הבנקאות על ידי דרישות רזרבות גבוהות - הבנקים השבדיים מחזיקים, לכן, רזרבות יותר גבוהות מאשר שאר הבנקים באירופה.
הריבית בשבדיה גבוהה יותר (דבר שגם מושך הפקדות), והנגיד לא מוריד את הריבית למרות שהאינפלציה נמוכה, מתחת ל"יעד".
הלוואי עלינו מדיניות אחראית כמו זו של השבדים, עם עודף תקציבי וחוב לאומי נמוך, ומיחה טובה. מצבנו לא רע ביחס לאחרים, כמו יוון, איטליה או ארה"ב, אבל אנו צריכים להשתדל יותר להיות דומים לשבדים, ולא ליוונים.
יעקב