קו ישר

היום מאד אופנתי להאשים את הבנקאים, באופן גורף, בהונאה. (ראו הפוסט הקודם). זו גם הסיסמה של תנואת המחאה ה"חברתית" בארה"ב - "כובשי וול סטריט". יש שמץ של משהו בהאשמה זו, אבל זה לא מה שהם חושבים.

הנה היום הגיש ה SEC (הגוף הרגולטורי שמפקח על המסחר בניירות ערך בארה"ב) תביעה בבית משפט נגד 6 מנהלים לשעבר בבנקים פאני מיי ופרדי מאק - על כך שלא דייוחו אמת על חשיפת הבנקים להשקעות מסוכנות. במילים פשוטות: הם נאשמים בהונאה. "הם אמרו לעולם שחשיפתם למשכנתאות סאב-פריים (מסוכנות) הייתה יותר קטנה מאשר הייתה באמת" נאמר בכתב התביעה.

הבנקים עצמם הגיעו לעיסקת טיעון עם ה SEC (כלומר הודו באשמה) והסכימו לשתף פעולה בחקירה נגד מנהליהם לשעבר.

העניין הוא שפאני ופרדי הם גופים "כמו" ממשלתיים, מנהליהם מונו על ידי הממשלה (בעקיפין) - הם ביצעו את מדיניות הממשלה. הם רימו בשם הממשלה.

"הממשלה בדקה ואישרה את הגילויים, בזמני" אמר אדון מאד, אחד הנתבעים, שהיה מנכל פאני עד 2008. הוא המשיך: "נראה שהממשלה חתמה עסקה עם המנהלים הנוכחיים, והבטיחה להם חסינות כדי שתוכל לתבוע את המנהלים הקודמים, אסור שדבר כזה יקרה בארה"ב".

מתוך המאמר: "פאני ופרדי הם גופים שנוצרו על ידי הקונגרס (הממשלה) כדי לעזור לאנשים לרכוש בתים, מאז שנת 2005 הם פתחו במסע אגרסיבי במיוחד להרחיב את מתן המשכנתאות לעניים".

הממשלה על שלוחותיה היא האשמה העיקרית בהונאה. שלוחותיה הם - הקונגרס והבנקים פאני פרדי (במקרה זה).

אבל למוחאים החברתיים יש שנאה אידיולוגית לבנקים (וטייקונים) ולכן הם מאשימים את הבנקים בהונאה. מאידך יש להם אמונה ותקווה בטוהר המידות והכוונות של הממשלה, ותמיכה גורפת בכול דבר "חברתי" - לכן הם מתעלמים מהאשמה הברורה של המדיניות החברתית של הממשלה ביצירת המשבר.

ואילו ה SEC - מצא לעצמו קורבן נוח שעל גבו אפשר להיענות לתביעת הציבור "לעשות משהו". היה מאד נחמד אילו ה SEC היה עירני ומתריע על ההונאה בזמן אמת, כאשר זו התרחשה, ומנסה למנוע את ההונאה - במקום לבוא כמה שנים אחרי זה ולחפש אשמים מתחת לפנס. הם לא עשו זאת כי נתנו לאידיולוגיה להתגבר על חובתם המקצועית. המטרה החברתית של בית לכול קבצן נראתה להם יותר חשובה משמירה על דיווח אמת ועל יציבות המערכת הפיננסית - המשימות שלשמן ה SEC קיים.

יעקב