קו ישר

"כך מפרקים מדינת הרווחה" היא הכותרת שהדביקה דפנה מאור, בדה-מרקר, למאמר שמתאר את הישנויים הקלים מאד, מאד, בגובה הקיצבאות בבריטניה.

במה מדובר: בבריטניה העבירו חוק בפארלמנט שיש בו קיטון מאד, אבל ממש מאד, קטן בתשלומי הקיצבאות. מדובר בשני סעיפים. סעיף ראשון - ביטול קיצבאות ילדים לאלה שמרוויחים מעל 50 אלף שטרלינג בשנה (יותר מ 25 אלף ש"ח לחודש). סעיף שני: הקטנת ההצמדה למדד של קיצבאות של אנשים בגיל העבודה (כלומר לא קיצבאות של גימלאים). במקום להעלות את הקיצבאות מדי שנה במלוא עליית המדד (2.7% בשנה האחרונה) יעלו הקיצבאות, בשלוש השנים הבאות בלבד, רק ב 1% לשנה.

התיקונים הקטנים, ממש קטנים האלה זכו לכינוי "פירוק מדינת הרווחה". (הם אמורים לחסוך לממשלה הוצאות של 3.1 מיליארד ליש"ט, עד 2016).

קשה לי להבין את המנטליות של מרבית האנשים "החברתיים" (שדפנה מאור מייצגת אותם) שהתחנכו על קדושת מדינת הרווחה, ורואים בכול קיצוץ, ולו הקטן והזניח ביותר "פירוק מדינת הרווחה". הקיצבאות הן קדושות עבורם, וכול הורדה פשע. למה?

מדוע יש שכבה גדולה של אנשים (כול השמאליים-חברתיים-סוציאליסטים) שאינם מסוגלים להבין את המושג "אין כסף" ? לבריטניה אין כסף. הממשלה בגרעון עצום. אולי פעם בריטניה הייתה "גדולה", אבל עכשיו הם על הקרשים. אין כסף. כשעשיר יורד מנכסיו הוא חייב לקצץ בהוצאות. ואיפה ההוצאות ? בקיצבאות - זה נתח מאד גדול מהוצאות הממשלה. אם הממשלה הולכת לקצץ בהוצאות - אין אפשרות לעשות זאת מבלי לנגוע בקיצבאות.

בשביל השמאל אין כזה דבר "אין כסף". לדעתם, למדינה יש אינסוף כסף. שיקחו יותר מיסים, שידפיסו, לא מעניין אותם. כסף גדל על עצים. העיקר להוציא כול הזמן יותר ויותר למטרות "חברתיות". (ראה פול קרוגמן, ראה שלי יחימוביץ').

גם העסק עם קצבאות הילדים מוזר בעיני. מדוע צריך לתת קיצבאות ילדים לכולם? אני מבין (אולי) את הרצון לעזור לאנשים עניים. נניח. אבל מדוע צריך לתת קיצבאות ילדים לאנשים עשירים? האם כמה מאות שקלים של קיצבת ילדים מזיזה בכלל לאנשים אמידים שקונים לילדים בני שמונה ג'ינסים של מעצבים ונעליים של מותגים במחיר מופקע? זה אבסורד שהמדינה נותנת קיצבאות לעשירים.

כנ"ל (בלי קשר לבריטניה) קיצבאות זיקנה לעשירים. הרבה מאד זקנים הם אמידים, עם רכוש של מיליוני שקלים, והכנסות של עשרות אלפים. מדוע הם צריכים את קיצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי של 1300 ש"ח לחודש ? האם אין זה אבסורד מוחלט להוציא כסף גדול מקופת המדינה המדולדלת לשלם קיצבאות זיקנה לעשירים? אין כבר שימושיים יותר חיוניים לסף של המדינה?

מסתבר שזה לא עניין של עזרה לעניים, מסתבר שזו אידיאולוגיה. לפי אידיאולוגיית הסעד (סליחה, "הרווחה") התכניות האלה צריכות להיות אוניברסאליות - כלומר חלות על כול האוכלוסייה. חייבים להשליט את מרות המדינה, ולקבוע כעקרון קדוש שלמדינה זכות וחובה לקחת כסף מכולם ולתת לכולם. העברת הקיצבאות לעשירים נועדה לא כדי "לעזור לעניים" אלא כדי לקבוע את עקרון השליטה של המדינה. אלה לא קיצבאות סעד, אלו קיצבאות אידיאולוגיה.

כנ"ל בארה"ב. בדיוני ה"מצוק הפיסקאלי" הצליחו להגיע להסכמה על העלאת מיסים, אבל בסעיף העיקרי - קיצוץ בהוצאות, לא הצליחו להגיע לשום הסכמה. לגבי הדמוקראטים - כול קיצוץ, ואפילו בגרוש אחד, בתקציב הממלשה, הוא בבחינת יהרג ובל יעבור. זו פגיעה "בשרותים חיוניים" פגיעה "אנושה" בעקרון הקדוש של מדינת הסעד (הרווחה). אין קיצוצים. אין מסוגלים להבין את המצב של "אין כסף", זה לא קיים בתודעה השמאלית.

יעקב

נ.ב. לגבי הטרמינולוגיה (המונחים, המילים) - אנשי השמאל אוהבים להלביש כול דבר במילים יפות כדי להסתיר את מהות העניין, את המציאות הלא כול כך יפה. במסגרת זו שינו את השם של מדינת הסעד למדינת "רווחה", כי "סעד" (סעד פירושו - עזרה) מילה לא יפה. רווחה יותר יפה, זה מבטא את הרגשות והשאיפות הנעלות של הדוגלים באידאולוגיה זו ואת הדימוי העצמי שלהם. אבל במציאות זה סעד - עזרה לעניים.