קו ישר

תמיד מביאים את שוודיה כדוגמה למדינת סעד נאורה. הנה מאמר על שוודיה בדה-מרקר (מהאקונומיסט):

שוודיה החליטה ללבוש את "כתונת המשוגעים המוזהבת" של שמרנות תקציבית עם התחייבות לעודף תקציבי במחזור הכלכלי. החוב הלאומי שלה נפל מ-70% מהתמ"ג ב-1993 ל-37% ב-2010, והתקציב עבר מגירעון של 11% לעודף של 0.3% באותה התקופה. נתונים אלה איפשרו למדינה עם כלכלה קטנה ופתוחה להחלים במהירות מהסערה הפיננסית של 2007-2008. שוודיה גם העמידה את המערכת הפנסיונית שלה על בסיס יציב כשהחליפה מערכת של פנסיות תקציביות בפנסיות צוברות, והתאימה אותה לתוחלת חיים ארוכה.

מה שהם לא כותבים הוא ששודיה הפריטה למעשה את הביטוח הלאומי, כלומר - החסכון הפנסיוני, וגם הביטוח הלאומי אינו נעשה על ידי גוף ממשלתי כמו אצלנו. כול אחד צובר את הביטוח הלאומי שלו בקרנות חסכון אישיות, המנוהלות על ידי גופים פיננסיים פרטיים (תחת פיקוח ממשלתי). ההפרשה לחיסכון פנסיוני היא חובה, אך ניהול הכסף נעשה בקרן אישית על שם החוסך, ולא בקרן ממשלתית של המוסד לביטוח לאומי. זהו מודל שנקרא המודל הצ'ילאני, כי הוא אומץ לראשונה הצ'ילה, ב 1980.

את התעוזה העיקרית שלה הפגינה שוודיה כשיישמה מערכת חינוך אוניברסלית שהזמינה את בתי הספר הפרטיים להתחרות מול בתי הספר הציבוריים. חברות פרטיות אף הן מתחרות אחת עם השנייה על אספקת שירותי הבריאות הממשלתי לאוכלוסייה המבוגרת.

אנדרס אסלנד, כלכלן שוודי המתגורר בארה"ב, מקווה ששוודיה תהיה החלוצה ב"מודל השמרני החדש". בריאן פלמר, אנתרופולוג אמריקאי שמתגורר בשוודיה, חושש כי היא נהפכת ל"ארצות הברית של שוודמריקה".

אין ספק כי המהפכה השקטה של שוודיה הביאה עמה שינוי דרמטי בביצועים הכלכליים. שני העשורים מאז 1970 היו עשורים של ירידה: המדינה שהיתה הרביעית בעושרה בעולם ב-1970 ירדה ב-1993 כמה דרגות למקום 14, כשהשוודי הממוצע היה עני יותר מהבריטי הממוצע או מהאיטלקי הממוצע.

שני העשורים שהגיעו אחרי 1990 היו תקופה של התאוששות: התמ"ג ב-1993-2010 הגיע לממוצע של 2.7% בשנה ופריון העבודה צמח ב-2.1% בשנה, לעומת צמיחה ממוצעת של 1.9% וצמיחת פריון של 1% ב-15 המדינות הגדולות באיחוד האירופי.

 בדנמרק נמצא אחד משוקי העבודה הליברליים באירופה שמאפשר להורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים על חשבון הציבור ולשלם על ההפרש בכספם

זה מתחיל בבחירה ובתחרות - ולא בפטרנליזם ובתכנון. לפי מדד החופש הכלכלי של מכון פרייזר הקנדי, שוודיה ופינלנד מדביקות בהדרגה את ארה"ב. הנטייה שמאלה בוטלה - במקום להרחיב את המדינה אל תוך השוק, הנורדים מרחיבים את השוק אל תוך המדינה.

בשוודיה, גם בשיא הסוציאליז, בשנות בה 1960-80 הם לא הלאימו את הכלכלה ולא ביססו אותה על חברות ממשלתיות. המגזר הכלכלי-עיסקי בשוודיה עתיר מסורת של יזמות ובעלות פרטית. הממשלה רק הטילה מיסים גבוהים כדי לממן את מדינת הסעד, אך לא הצרה את צעדיו של המגזר העסקי היצרני. למשל - אני לא חושב שבשוודיה יש משהו כמו חברת החשמל אצלנו, או שלטון הוועדים הגדולים על נכסי המדינה.

לסיום - כול מי שרוצה לחקות את המודל השוודי - אני בעד. הוא מבוסס על הפרטה של הביטוח הלאומי, החסכון הפנסיוני, החינוך והבריאות ועל הפחתה של מיסים. הוא מבוסס על יזמות עיסקית חופשית.

יעקב