קו ישר

ממשלות, כלומר - הפוליטיקאים, אוהבים לבזבז כסף. כולנו אוהבים, אבל לפוליטיקאים בממשלה יש את היתרון שהם מבזבזים את הכסף של אחרים, שזה בזבוז הרבה יותר מהנה. אבל הם לא מבזבזים סתם, הם לא אידיוטים. הם מבזבזים לטובת המטרות האישיות שלהם - שהן - הגדלת בסיס התמיכה הפוליטי, הגדלת כוח המפלגה, דבר שמבטיח את בחירתם מחדש. שום הוצאה כספית ממשלתית אינה חופשייה משיקולים אלה.

בשנים 2009-10 יצאה ממשלת ארה"ב בתכנית "תימרוץ" הכלכלה - זו הוצאה אדירה של 800 מיליארד דולר כדי "להציל" את המשק. את הכסף הממשלה הוציאה בהתאם למקובל - למטרות שהיא מאמינה בהן מבחינה אידאולוגית (כמו אנרגיה ירוקה), ולגופים שמקורבים לפוליטיקאים שבשלטון.

אירגון אזרחי בארה"ב בדק את התכניות של משרד האנרגיה בארה"ב שנועדו להעניק ערבות ממשלתית לחברות המפתחות טכנולוגיה ירוקה. היו שלוש תוכניות כאלה, שהעניקו, בס"ה, 34 מיליארד דולר בערבות ממשלתית. מסתבר שיש הסתברות של 95% שחברות אלה ומנהליהן העבירו תרומות נדיבות למפלגות הפוליטיות (של הממשל שנתן להם ערבויות). בין החברות שלא קיבלו ערבויות ממשלתיות - רק 35% תרמו כספים למפלגות.

ככה עובד העסק בכול העולם. הפוליטיקאים מחלקים כסף של אחרים (כסף ממשלתי) למקורביהם. המקורבים דואגים לבחירה מחדש של הפוליטיקאים ה"טובים" (טובים בשבילם). כול מי שאומר (כמו לפיד ובנט) "אנו לא כאלה, אנו לא נעניק כסף למקורבים" - אל תאמינו. אם לא "יעניקו" לא ייבחרו בפעם הבאה...

הדרך היחידה לצמצם את התופעה היא לצמצם את הפעילות הממשלתית, להקטין את התקציב, ולחלק פחות כסף של אחרים.

יעקב