קו ישר

רבים כתבו ונלחמו נגד הריכוזיות בכלכלה הישראלית. בין הבולטים שבהם הוא דניאל דורון, בעל המכון לקידום כלכלי וחברתי, שמקדם מאז 1983 את רעיונות הכלכלה החופשית בישראל. דניאל דורון מציין שקליקה קטנה של טייקונים שולטת בישראל במקורות המימון ומונעת התפתחותם של עסקים קטנים ובינוניים על ידי שמונעת מהן מימון הדרוש לפיתוח. האוליגרכיה השלטת, אומר דורון, מעבירים את כול האשראי רק לעסקים של עצמם וחונקים את התחרות.

ברוח דומה קוטב תלמידו של דורון, העיתונאי גיא רולניק הוא אומר למשל:

חופש הביטוי בישראל נלקח מידי אנשי המקצוע. נוצרה קאסטה חדשה בישראל, של אנשים שאסור לגעת בהם: הבנקאים, הפירמידות והצבא של המאכערים, עורכי הדין ואנשי התקשורת שהם העסיקו. שליטה על מאות מיליארדי שקלים מעניקה שליטה באלפי ג׳ובים עם משכורות עתק, ריטיינירים, שכר טרחה, שליטה בעיתונות - ושליטה בדמוקרטיה. זאת לא דמוקרטיה.

גיא רולניק מייחס חשיבות רבה לחוק החדש נגד הריכוזיות ותולה בו תקוות רבות. נסלח לו על הרטוריקה האבסורדית: "חופש הביטוי ניצח", כוונותיו טובות, אבל הוא טועה.

גם בנק ישראל התריע על ריכוזיות יתר: פישר: "יש ריכוזיות במשק; בנק ישראל תומך באיסור על אחזקת נכסים ריאליים ופיננסיים"

אכן, יש ריכוזיות יתר מזיקה בכלכלה הישראלית. הריכוזיות כולה בידי הממשלה ובנק ישראל, והיא הרבה יותר מדי גדולה. מי חונק את העסקים הקטנים והבינויים ומונע מהם אשראי? הבנקים. מי נותן את כול האשראי רק לטייקונים, ומקורבים, ומשפחות מעטות? הבנקים. ומי שולט בבנקים? שאלה טובה. התשובה: הממשלה ובנק ישראלי. זה שמתריע נגד ריכוזיות.

מי נתן אשראי לדנקנרים (דני ונוחי) כדי לגדול, ולשרוף כסף בעסקים רעים? בראש ובראשונה בנק לאומי (וגם בנק הפועלים). מי הבעלים של בנק לאומי? שאלה טובה. תהרגו אותי אם אני או מישהו יודע. אבל השליטה בבנק לאומי היא בידי הממשלה ובנק ישראל. מי הכריח אותם לתת אשראי לדנקנרים או לשאר הטייקונים? ומי נושא בהפסדים שנגרמו מאשראי פסול זה? אנחנו, הציבור, כי בנק לאומי "גדול מכדי ליפול". מי לא מקבל אשראי – מי העסקים שנחנקים? אלו שאינם מקושרים פוליטית או חברתית לאליתה השלטת (לממשלה ובנק ישראל). איך חוק הריכוזיות יעזור? הוא לא יעזור, כול עוד אין תחרות של ממש בתחום הבנקאות.

הריכוזיות בבנקאות היא רעה גדולה במשק הישראלי. במקום שיהיו בארץ 50-70 בנקים פרטיים שמתחרים ביניהם, ועוד כ 20-30 סניפים של בנקים גדולים מחו"ל יש בארץ שני בנקים גדולים, בנק לאומי הממשלתי, ובנק הפועלים, שהופרט לכאורה, אבל מנוהל על ידי אותה קליקה הנשלטת על ידי בנק ישראל. (שלא יספר לי אף אחד ששרי אריסון מנהלת את בנק הפועלים).

בנק ישראל (והממשלה) אינם מאפשרים פתיחת בנקים חדשים, או התפתחותם של בנקים קטנים כדי להתחרות בבנקים הגדולים. והבנקים הגדולים הנשלטים לחלוטין על ידי הרגולציה של בנק ישראל, ואין שום תחרות ביניהם (חוץ ממודעות פרסומת אבסורדיות שנועדו ליצור אשליה של כאילו תחרות).

אכן יש ריכוזיות גדולה מדי – אך הריכוזיות היא בידי הממשלה. הפתרון אינו עוד חוק ריכוזיות, הפתרון הוא שחרור שוק הבנקאות לתחרות חופשית. אז בנקים שיתנו אשראי מופרז לגורמים כושלים  (כמו הדנקנרים) יפשטו רגל, יחד עם הדנקנרים,  וישאירו בשוק את הבנקים המתנהלים באחריות.

גיא רולניק מעלה על נס את נתניהו בזכות רפורמת בכר, אותה הגה והציע דניאל דורון. רפורמת בכר הפקיע ניהול קופות גמל מידי הבנקים והעבירן לידי גופים אחרים (חברות ביטוח). זו גם דוגמה איך לא לעשות רפורמה. כלכלה חופשית עושים על ידי שחרור הכלכלה מרגולציה ולא על ידי הגדלת הרגולציה. לא על ידי הפקעת  קופות הגמל מידי בנקים אלא על ידי הפקעת המונופול מידי הבנקים, מונופול המופקד בידם על ידי בנק ישראל והממשלה.

על הרעה החולה של המונופול של הבנקים בחסות בנק ישראל כבר כתבנו רבות.

ולא רק בתחום הבנקאות יש ריכוזיות – בגלל המדיניות הממשלתית. ריכוזיות הייתה בשוק הסלולר, למשל, כאשר חברות הסלולר שדדו אותנו, כי לא הייתה תחרות של ממש. מדוע – כי הממשלה פעלה בשיטת הזיכיונות, ומסרה זיכיונות למספר קטן של חברות.  מדוע רק מספר קטן של זיכיונות? היה צריך להתיר לכול דכפין לפתוח חברה לתקשורת סלולרית, בלי צורך בזיכיון ממשלתי. כנ"ל בטלוויזיה. מדוע יש רק 3 ערוצים? מדוע יש רק שתי חברות כבלים? כי הממשלה מעניקה "זיכיונות", במקום לאפשר לכול דכפין לספק שרותי תקשורת. צריך שינוי מנטליות קיצוני. לא הרגולציה מגינה על הצרכן אלא התחרות. תחרות חופשית יש היכן שאין חסמים, היכן שהממשלה לא מתערבת, ולא היכן שהממשלה מחוקקת חוקים רגולטוריים.

המלחמה בריכוזיות המזיקה היא מלחמה נגד סמכויות יתר של הממשלה על גופיה (כמו בנק ישראל). המלחמה בריכוזיות דורשת כלכלה חופשית, חופשית ממגבלות הרגולציה וגחמות הפוליטיקאים. יותר סמכויות לפוליטיקאים ורגולטורים אינה דמוקרטיה – זה פשיזם. ההנחה של דניאל דורון שניתן להילחם נגד הרגולטורים באמצעות עוד רגולציה ועוד תחיקה היא טעות חמורה.

יעקב