קו ישר

אינני יודע מי המציא את המנטרה (הסיסמה) ריכוזיות בישראל, שבעיקבותיה חוקק חוק הריכוזיות. אינני יודע אם זה דניאל דורון או סטנלי פישר - אינני יודע מי מהם היה הראשון. ייתכן שהיו אחרים לפניהם. "ריכוזיות" היא סיסמה מאד חזקה, בייחוד שיש לה וותק אידאולוגי ארוך. ה"ריכוזיות" היא בעצם סיסמה מרקסיסטית. התורה המרקסיסטית גורסת שהכוח הכלכלי, במשטר קפיטליסטי, נוטה להתרכז יותר ויותר בידי מספר מצומצם של גורמים ("20 משפחות"). הם טוענים שהעשירים הולכים ומתעשרים יותר, והעניים הולכים ומתרוששים יותר. העשירים גם צוברים כוח פוליטי, שבעזרתו הם מדכאים עוד יותר את הפרולטריון העני, וצוברים עוד יותר כוח. זו הפילוסופיה המקרסיסטית - כמו כול שאר הרעיונות של מרקס - זה לא נכון, הדבר תלוש לחלוטין מהמציאות.

תחת משטר של כלכלה חופשית (פחות או יותר) צומחים כול הזמם יזמים חדשים שמתעשרים, קמים עסקים חדשים, נוצרת שכבה רחבה מאד של "מעמד הביניים" - אנשים שהתגברו על הבעיה הבסיסית מהיכן להשיג אוכל למחר, ויש להם מספיק כסף לקיום ברווחה, והם מחפשים תעסוקה והשקעות, ועיסוקים מעניינים בחיים. זה קורה לא רק בארה"ב ובאירופה (בעבר) אלא אפילו בהודו ובסין. כלכלה חופשית (פחות או יותר) אינה מובילה לריכוז הכוח הכלכלי בידי מעטים, אלא להיפך - לידי פיזורו בשכבות נרחבות באוכלוסייה. כמובן לא כולם מתעשרים, זה בלתי אפשרי, רוב האנשים תמיד יהיו עניים, או עניים יחסית, או "מעמד נמוך" - לא ייתכן שכולם יהיו עשירים. אבל - גם העניים תחת משטר חופשי הם פחות עניים מהעניים במשטרים קומוניסטיים. לא נכון לחלוטין שהעושר הולך ומתרכז בידי מעטים כמו שטוענת אידיאולוגיית ה"ריכוזיות" המרקסיסטית. זאת ועוד - במשטר חופשי (פחות או יותר) אנשים ומשפחות שהיו עשירים בעבר נכשלים לעיתים בעסקים ומאבדים את הונם, למרות כוחם הפוליטי (כביבול). ראה משפ' דנקנר למשל, או רקנאטי.

זה הייחוד של התורה המרקסיסטית - כולה שאובה מהבטן (או מהראש), בלי קשר למציאות. היא בעולם האידאות, לגמרה מנותקת מהמציאות.

האם יש במיצאות הישראלית "ריכוזיות" ? אני לא חושב ככה.

תחשבו על כול ה"טייקונים" שצמחו מלטה - לא ממשפחות "הון שלטון" ותיקות בישראל. קחו למשל את יצחק תשובה - בן למשפחה עולה חדשה מלוב, עם 8 ילדים, שיצא בגיל 12 לעבוד ולהתפרנס. יש לתשובה כוח פוליטי? איזו מפלגה יש לו? זה "הון שילטון" ???  זה בן אדם שבנה את עצמו ב 10 אצבעותיו.

או קחו את שלמה אליהו - שעלה לארץ ב 1950 מעירק, גר במעברה, והחל דרכו הכלכלית כנער שליח. זה "הון שילטון"? מה כוחו הפוליטי של שלמה אליהו? מפלגת ד"ש ז"ל שמטעמה היה חבר כנסת קדנציה אחת? איזה כוח פוליטי יש לו?

ישראלים רבים עשו הונם, גם בעשר אצבעות ידיהם, אבל בחו"ל, ובאו לכאן עם כספם, מאהבת הארץ, כדי להמשיך לעשות פה עסקים - מבלי שנימנו על האליתה הוותיקה של בעלי הון וכוח פוליטי. ביניהם ניתן למנות את לב לבייב, גיידאמק, תד אריסון ז"ל ובתו שרי, דוד עזריאלי, וכעת מוטי בן משה. כול אלה אנשים שאין להם כול כוח פוליטי, וגם לא ייחוס משפחתי - הם עשו הונם בעצמם. Self made men. כנ"ל שאול אייזנברג ז"ל, הבעל (הפרטי) הראשון של החברה לישראל.

מה עם רמי לוי, האיש שקפץ לכותרות בשנים האחרונות? האם הוא בא מהאליתה של "הון-שילטון" ?

קצרה היריעה מלהזכיר את כול יזמי ההיי-טק שהפכו מיליארדרים - שי אגסי, דוב מורן, בני לנדא ועוד רבים, רבים ששמותיהם אפילו לא כול כך ידועים.

בוודאי יש עוד דוגמאות רבות לאנשי עסקים, בעלי הון גדול, שצמחו מלמטה, הרוויחו את הונם בזכות עבודתם וכשרונם, וכול הטענות על "ריכוזיות" ו "הון שלטון" לא חלות עליהם. אני הסתמכתי רק על זכרוני הקצר, מי שעולות בדעתו דוגמאות נוספות, ואני בטוח שיש רבות כאלה, מוזמן לספר עליהן (עם קישוריות) בהערות.

בקיצור: הסיפור על הריכוזיות במשק הישראלי היא אגדה אורבנית, שמקורה באידיאולוגיה ובסיסמאות מרקסיסטיות. זה פשוט לא נכון - זאת לא המציאות בישראל.

בצורה פרדוקסלית אני מוצא עצמי מאשים גם את דניאל דורון וגם את סטנלי פישר (שלא לדבר על טרכטנברג או יובל שטייניץ) כמושפעים (אולי שלא במודע) ממושגים מרקסיסטיים. בלי קשר להשערות שלי על המקור האידאולוגי של טענת הריכוזיות - אני טוען כאן טענה עובדתית: אין ריכוזיות בעולם העסקים הישראלי.

יש גם יש ריכוזיות - בכול מקום שהממשלה שולטת - כמו הבנקאות, התשתיות (קרקע, מים, חשמל, נמלים).

יעקב