שר הכלכלה, בנט, יחד עם שר האוצר (בהמלצת ראש ההגבלים העסקיים) מתכננים עוד "רפורמה" בכרטיסי אשראי. הם ינהיגו כרטיסי "דביט" - זה כמו כרטיס אשראי, אבל מחייבים את חשבונך מיידית, ביום הקניה (לא בסוף החודש), וגם מעבירים את הכסף לבית העסק באותו יום. כרטיס דביט זה כמו מזומן: במקום ללכת לכספומט, להעביר את הכרטיס ולמשוך מזומנים, ואח"כ ללכת לחנות לשלם במזומנים, אתה מעביר את הכרטיס בחנות עצמה, והמזומן עובר ישירות מהחשבון שלך לסוחר, בלי שתצטרך לסחוב שטרות כסף מהכספומט לחנות. בנוסף - העמלה שתגבה מבעל החנות תהיה נמוכה יותר מהעמלה שגובים על תשלום באמצעות כרטיס אשראי.
נהדר. רעיון מצוין...
אבל מה? השאלה היא מדוע זה לא היה קיים עד כה? מדוע אנו זקוקים לטובות של שר הכלכלה וועדת יוקר המחיה הממשלתית בשביל דבר פשוט ופעוט זה? והתשובה: בגלל רגולציית יתר ממשלתית. עד עכשיו הרגולציה, כלומר הממשלה, לא איפשרה סוג זה של כרטיס אשראי. למה לא איפשרה? ככה. כי אצלנו הרגולטור (הממשלה) מנהל את הכול, וקובע מה מותר ומה אסור. מה שהממשלה לא מאשרת - אי אפשר לעשות.
חברות כרטיסי האשראי גובות, אכן, עמלות גבוהות. מדוע? כי אין תחרות. יש ריכוזיות, יש רק 3 חברות כרטיסי אשראי בישראל. למה רק 3 ??? ככה. כי הממשלה (הרגולטור) קבע שיהיו רק 3. למה אין 20 חברות, שיתחרו על הצרכן, על ידי טיב השרות וגובה העמלות ?
אופנתי היום להתלונן על ריכוזיות היתר. הנה עוד דוגמה של ריכוזיות יתר, כולה באשמת הממשלה. אם הממשלה לא הייתה מונעת, באמצעות הרגולטורים, הקמת חברות כרטיסי אשראי נוספות, הייתה תחרות בתחום.
במקום זה יש לנו, כמו בבנקאות, תחרות "כאילו" בין 3 חברות כרטיסי אשראי, שהממשלה מועילה להרשות להן לפעול, כולן לפי אותם כללים שהממשלה מכתיבה - כלומר ללא תחרות של ממש. לו היה שוק חופשי בתחום כרטיסי האשראי, היו צצים מזמן כרטיסי הדביט, שהינם נפוצים בחו"ל.
אז, מידי פעם מתעוררים אנשים כאלה או אחרים, בתוך הממשלה, ועושים לנו טובה, ומאפשרים לנו לחיות, קצת, וליהנות, (רק קצת) מהדברים הכי פשוטים וטריוויאליים שקיימים, ושעד עכשיו היו אסורים בארץ. תודה רבה !
מהמאמר בדה מרקר:
"כל שרשרת הערך בענף נשלטת בידי שלושת הבנקים הגדולים: הפועלים, לאומי ודיסקונט, השולטים גם על שלוש חברות כרטיסי האשראי הפועלות בענף, וכן על שלוש חברות הסליקה היחידות בענף. בנקים אלה שולטים גם בחברת שב"א שמספקת את שירותי תשתית המחשוב (מיתוג) בענף."
הנה תחום נרחב לפעולתו של הממונה על ההגבלים העיסקיים. מדוע הוא אינו פועל? מדוע מתקנים רק רגולציה קטנה, בשוליים?
עוד:
ההמלצות על שוק כרטיסי האשראי נכתבו בדו"ח שהוכן ברשות ההגבלים בחודשים האחרונים. זהו דו"ח פנימי, שככל הנראה לא יפורסם, אך הוא חושף את המציאות שכל בית עסק בישראל מכיר מקרוב: זהו ענף ריכוזי הפועל מול בתי העסק בחוסר שקיפות שאינה מאפשרת לבעל העסק להבין על מה הם משלם וכמה.
מדוע שלא יפרסמו את הדו"ח ה"פנימי"? זה דו"ח של אבא שלהם? הוא נעשה במסגרת העבודה הממשלתית - שיפורסם, ואם הם מסרבים - צריך להגיש תביעה לפי חוק חופש האינפורמציה. איני חושב שיש בו סודות ביטחוניים, המצדיקים סודיות. מה יש לפיקיד ההגבלים העיסקיים להסתיר? שהממשלה לא מאפשרת שבירת של מונופול הבנקים? אז, הנה, הסוד גלוי לכול.
על הממשלה להסיר את הרגולציה המכבידה, ולא למנוע תחרות חופשית וחופש בעסקים, ולא לתקן בשוליים על ידי שינוי חצי רגולציה פה ושם.
יעקב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
