שוודיה מועלית על נס (על ידי אנשים שלא מכירים אותה) כדוגמה למדינת
רווחה מודרנית, מתקדמת ומצליחה, שהכול בה נהדר. אלא שבשוודיה (או לפחות בעריה
הגדולות) שורר מחסור חמור בדירות, ומחירי הדירות בשמיים. ויש בה גם הפשיעה הגואה.
הנה כמה עובדות על שבדיה.
שוודיה זקוקה לפחות ל 76 אלף דירות חדשות כול שנה, עד 2020, אבל
התחלות הבנייה רחוקות ממספר זה ולא עומדות בקצב גידול האוכלוסייה, כפי
שרואים בגרף למטה.
הסיבה להיעדר התחלות בנייה היא – שלא כדאי ליזמים וקבלנים לבנות דירות
בגלל חוקי הגנת הדייר המחמירים – כלומר הפיקוח על שכר הדירה. ברגע שבנית דירה
להשכרה, הממשלה מפקיעה את דירתך ומאלצת אותך להשכיר אותה במחיר נמוך, ובאמצעות
המנגנון ניהול השכירות העירוני. איש אינו מוכן להשקיע אם ידוע לו בוודאות לא רק
שלא יוכל להרוויח, אלא שפרי השקעתו יופקע בפועל.
השכרת כול הדירות, בשטוקהולם, נעשית על ידי העירייה, לפי החוק. אסור
לבעל דירה להשכיר דירתו שלא באמצעות המנגנון של העירייה. יש היום תור של חצי
מיליון אנשים שרשומים בעירייה כמבקשי דירה להשכרה. בשנה שעברה נוספו לתור 30 אלף
מבקשים, אבל נמצאו רק 12 אלף דירות להשכרה. זמן ההמתנה לקבלת דירה בעירייה הוא 9
שנים. התפתח שוק שחור בדירות להשכרה, ואנשים משלמים "מתחת לשולחן" (בשחור)
עד 24 אלף דולר לחדר, כדי להשיג דירה להשכרה. מספרים שהיו 5 מקרי רצח שהיו קשורים
במסחר השחור בדירות להשכרה.
כיצד מנסה ממשלת שוודיה ל"פתור" את הביעה? היא הכריזה על סבסוד
הבניה של "דירות בר השגה" (להשכרה ולסטודנטים...) והקציבה תקציב של
800 מיליון דולר לשנה לסובסידיות לבנייה כדי להשיג את ה"יעד" הנכסף של
תוספת 250 אלף דירות עד 2020. התאחדות הקבלנים אומרת את המובן מאליו: שום סבסוד לא
יעזור כול עוד יש פיקוח חמור על שכר הדירה, ההופך את ההשקעה בבנייה לבתי כדאית.
כול תחום או מוצר שהממשלה מנסה ל"נהל" באמצעות הפקעות
וצווים – יוצר מצב של מחסור במוצר המנוהל (במקרה זה – דירות). [שימו לב – אלה
שמנסים לנהל את הגז שלנו באמצעות הממשלה...]. שימו לב גם אלה שנסים להעביר אצלנו
חוק חדש של "הגנה" על הדייר – חוק המסתתר מתחת לשם היפה "חוק
השכירות ההוגנת". חוקים כאלה מגנים אומנם על השוכרים הנוכחיים (על חשבון
בעליה הדירות הנוכחיים), אבל גרומים לעצירה של השקעות בדירות – ובכך למחסור חמור בדירות בעתיד,
לשוכרים חדשים, שיחפשו דירות בעתיד. כבר נשרפנו עם חוג הגנת הדייר מ 1945, שבוטל ב 1965.
גידול האוכלוסייה בשוודיה (אחד מהגורמים לביקוש מוגבר בדירות) גם הוא
תוצאה של מדיניות ממשלתית – מדיניות של הגירה – או גבולות פתוחים לפליטים. מדיניות
זו אומצה בשנת 1975, בה היו בשוודיה כ 8.2 מיליון תושבים, היום יש כ 10 מיליון,
גידול של 18%, שיעור גידול האוכלוסייה הגדול באירופה. הגידול לא נובע מהילודה
הגבוהה – ההיפך – שיעור הילודה בקרב נשים שוודיות הוא 1.93 ילדים לאישה, כלומר
פחות מהשיעור הדרוש לאיזון (2.1). גידול האוכלוסייה נובע כולו מהגירה, וההגירה –
בחלקה הגדול – מוסלמית. כול פליט הטוען שהוא קורבן לרדיפה פוליטית בארצו מקבל
בקלות מקלט בשוודיה וגם קצבה
חודשית, בשיעור 700 דולר מהממשלה. זה יוצר
ביעה חדה – פשיעה.
שיעור הפשיעה בשוודיה עלה ב 300%, אבל שיעור מעשי האונס עלה הרבה יותר
– ב 1400%. היום שוודיה היא סגנית אלופת העולם במעשי אונס (ביחס לאוכלוסייה).
סוכנות ממשלתית למלחמה בפשיעה, הכפופה למשרד המשפטים השוודי, דיווחה שבשנת 2011
היו בשוודיה 29 אלף מקרי אונס, אך רק 25% מהם דווחו למשטרה. מחקרים שנעשו בעבר
(האחרון ב 2005) מצביעים בבירור שהעלייה הגדולה בפשיעה נובעת מההגירה – שהמהגרים
וצאצאיהם (דור ראשון שנולד בשוודיה) מעורבים בפשיעה הרבה יותר מהאוכלוסייה השוודית
הוותיקה. מה עושים בשוודיה כדי להילחם בתופעה? אוסרים על פרסום סטטיסטיקות ועריכת
מחקרים על חלקם של המהגרים בפשיעה. זה לא תקין פוליטית, זה "קלאוסטרופובי",
זו "שנאת זרים". חוקקו חוקים האוסרים על המשטרה לרשום את מוצאו או דתו
של חשוד או מורשע בפשע. אוסרים על חוקרים באוניברסיטאות לערוך מחקרים בנושא. אם לא
ידברו על זה לא תהיה בעיה.
מלבד הפשיעה יש בעיות
רבות אחרות עם המהגרים בשוודיה. כמחצית בני גיל העבודה אינם עובדים, וגם אחרי 15 שנה, רק 60% עובדים
(השאר מתקיימים מקצבאות). 42% מהמובטלים הכרוניים הם מהגרים. ילדים מתקשים להשתלב
בבתי הספר או לעמוד ברמת הלימודים של המקומיים. התמיכה הכספית במהגרים עולה לממשלת
שוודיה כ 4 מיליארד דולר בשנה. יחד עם זאת גדלים הפערים החברתיים, כשהמהגרים הם
שכבת העוני. ההנחה שהמהגרים יהוו כוח עבודה רענן כדי לתמוך באוכלוסייה המזדקנת,
חסרת הילדים, של השוודים לא מתממשת. המהגרים חסרים את הכישורים הנחוצים לעבודה
בכלכלה מודרנית.
זה מה שקורה במדינת הרווחה המתקדמת של שוודיה.
יעקב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
