קו ישר

בסרט הזה כבר היינו. בשנת 1941 חוקק חוק הגנת הדייר, הידוע לשימצה, כדי "להגן על השוכרים" מפני חמדנות בעלי הבתים. החוק הזה הוא הסיבה שאין דירות להשכרה - כלומר ההיצע הוא נמוך.
חוק הגנת הדייר למעשה הפקיע את רכושם של בעלי הבתים. בעלי הבתים, שהשקיעו מיטב כספם בבנית דירות להשכרה הפסידו בפועל את דירותיהם והשקעתם, כי השוכרים שילמו דמי שכירות נמוכים ביותר, ולא ניתן היה להוציאם מהדירה. השוכרים שגרו בשכירות בעת חקיקת החוק - זכו במפעל הפייס, על חשבון בעלי הבתים, והמשיכו לגור בדירותיהם בחינם כמעט. אבל, עם הזמן הלכו הבתים והתפוררו, ואיש לא תיחזק אותם - הדיירים לא - כי זה לא בית שלהם, ובעל הבית לא תיחזק כי ההכנסות הזעומות משכ"ד לא כיסו את הוצאות התחזוקה.

התוצאה החמורה יותר היא שאיש לא בנה יותר דירות להשכרה, כי שום משקיע לא ישים כספו על קרן הצבי, ויחשוף עצמו להפקעה נוספת באמצעות חקיקה פופוליסטית קצרת ראייה. פלח השוק של בניה להשכרה חלף ועבר מהעולם (בישראל) - אין בישראל בניה להשכרה. הידרות שמוצעות להשכרה בת"א הן רק דירות יד שניה או שלישית, בדרך כלל מושכרות על ידי היורשים, לאחר פטירתם של הבעלים המקוריים שהתגוררו בדירה. כמות הדירות המזדמנות האלה הוא מטבע הדברים מצומצם, וזו הסיבה למחירי השכירות הגבוהים. גם הפלח המצומצם הזה בא לעולם רק לאחר שבוטל חוק הגנת הדייר (כלומר הוא לא חל על הדירות האלה).

עכשיו יש דור חדש, ששכח את הבעיה ותובע שוב "הקמת גוף ממשלתי שיגן על השוכרים" - דהיינו שיפקיע את הדירות מידי בעליהן החוקיים - המשכירים - ויביא לסירובם של בעלי הדירות להשכיר דירות, ולשוקת שבורה לכל אלה שמחפשים דירה להשכרה.

מה רוצים החברה הטובים האלה בסך הכל ? "חקיקה בדבר הזכות הבסיסית לדיור לא יקר".
רוצים דיור לא יקר ? אין בעיה. יש. יש ברמלה, בחולון, בקרית גת, בבאר שבע. מה רע בערים אלה ? כמובן לבני הטובים המפונקים לא נאה לגור במקומות כאלה - הם רוצים בת"א דווקא, ועל חשבון אחרים - באמצעות גזילה על ידי חקיקה.

לא נותר לנו אלא לקוות שמקבלי ההחלטות בעיריה ובכנסת לא ימיטו עלינו אסון חדש בדמות חוק הגנת הדייר ב'.

יעקב