קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 11/2007
נגיד בנק ישראל מטרפד עיסקה
מתיו ברונפמן, בעל השליטה בבנק דיסקונט, ניסה לרכוש את בנק מזרחי-טפחות, תמורת 800 מיליון דולר . בעלי מזרחי טפחות רצו למכור. בא נגיד בנק ישראל (בתור "המפקח על הבנקים") והטיל וטו. למה ? ככה. זו סמכותו. הוא יכול להתערב ולעשות מה שהוא רוצה. אז הוא מתערב ומכשיל. עיסקה כשרה לחלוטין נרקמה בין שני אנשי עסקים רבי מוניטין ועמדה בשוק. אבל בנק ישראל אמר לאו, ולאו הוא.
ההתערבות השרירותית של פקידים למיניהם בניהול המשק היא בעוכרנו. אי אפשר לנהל עסקים ככה. למה שמישהו ירצה לקנות או להקים בנק בישראל, אם, כאשר הוא מחליט, מסיבות כלשהן, למכור - נמנע הדבר ממנו? ההתערבות פשוט לא מאפשרת ניהול עסקים תקין.
הבעיה במערכת הבנקאות שלנו היא העדר תחרות. בנק לאומי (שהממשלה ממאנת להפרד מבעלותה עליו למרות שהכריזה ופעלה לכאורה בכיוון), ובנק הפועלים שולטים בשוק ללא עוררין. דואו-פול (מונופול של שניים) כתוצאה מכך קיים פער עצום בין ריבית הזכות על פיקדונות (קרוב לאפס) לבין ריבית החובה על הלוואות (קרוב ל 12% ). פער בלתי סביר כזה לא קיים בשום ארץ שיש בה תחרות בין הבנקים. את הפער אנו משלמים, כולנו, אנשי העסקים והצרכנים הקטנים.
במדינה אחרת בגודל מדינת ישראל פועלים כ 70 בנקים מקומיים ו50 סניפים של בנקים בינלאומיים. בארץ הפיקוח על הבנקים לא מרשה. לא מרשה כי לפוליטיקאים נוח שהבנקים משמשים בידיהם ככלי משחק, לקידום מטרותיהם. הבנקים משמשים מכשיר נוסף לספיגת כספים מהציבור והעברתם לגופים המקורבים לפוליטיקאים, בצורת הלוואות, שבסוף "סולחים" אותן, כמו ההלואות ש"סלחו" לקיבוצים.
במקום למנוע מהלכים אלה או אחרים בשוק הבנקאות, על הנגיד לפעול במרץ להביא לארץ גופים בנקאיים גדולים מהעולם, וגם לעודד פתיחת בנקים נוספים בארץ, למשל - על ידי חברות הביטוח. זה יכניס תחרותיות לענף, לא דחיפת מקלות לגלגלי השוק והכשלת עיסקאות.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
