קו ישר

רוב הפוליטיקאים והאינטלקטואלים משייכים עצמם ל"חברתיים". חלקם מאמין בכל נפשם שפוליטיקאים יכולים לעשות למען פיתרון בעיית העוני על ידי הגדלת קצבאות, מיסוי יתר ומעורבות ממשלתית עמוקה יותר בתהליכים כלכליים. חלקם האחר פשוט אינטרסנטים ציניים שמתפרנסים מפעילותם – הם תומכים בהקטנת העוני באמצעות החרמת הרכוש שלך, לא של עצמם. הם גם לא נותנים דוגמה אישית... אף אחד לא מונע מהם להקטין את שכרם ואת היתרה לתרום לעניים. אף אחד לא מונע מהם להסתפק בדירה קטנה יותר וברכב צנוע ואת ההפרש לתרום למשפחות עניות. מלבד הרצאותיהם המלומדות הם לא שונים בהרבה מכל אזרח אחר הדואג לעצמו ולמשפחתו. כך או כך, פעילות שתוצאתה הגברת המעורבות הממשלתית לא תצמצם עוני אלא תנציח אותו. קשה לפתור את בעיות העניים אך קל מאד להחמירן. ה"לובי החברתי" פועל בהתמדה ומחוסר הבנה, לחיזוק שיטת המשטר הריכוזית-ביורוקרטית, הנהוגה בישראל מאז הקמתה, ותורם בעקביות להנצחת העוני (ולהבטחת פרנסתו של "הלובי החברתי").

100 שנות סוציאליזם הטמיעו במוחנו תפקיד שגוי למדינה: להעביר כספים מאזרח לאזרח, "לחסל" עוני, "לצמצם" פערים, לדאוג לחינוך ולבריאות "חינם", לפזר קצבאות, "לעודד" תעשייה ומחקר, להגביל ברישיונות ורגולציה... כישלון העשייה הממשלתית בולט בכל התחומים. הצלחת ישראלים אינה בזכות הממסד, אלא למרות מעורבותו המזיקה. ההצלחה היחידה של הסוציאליזם היא בשטיפת המוח ובהשלטת רעיונותיו המזיקים. הציבור קולט כשלים כטעות של פקיד, כשחיתות נקודתית, העדר תכנון, סדר עדיפות שגוי. טעות. הבעיה בהשקפה הסוציאליסטית על תפקיד הפוליטיקאים בניהול המדינה.

אנו מתפעלים ממהפך העושר של אירלנד? הצלחתם נובעת מצעד קטן לכיוון הנכון. אם נבצע מהלך גדול לקראת קפיטליזם וחופש ניקח את כל הקופה. לובי אמיתי למלחמה בעוני צריך לאמץ את הדרך היחידה שעשויה לעזור לעניים: אימוץ שיטת משטר המתוארת בבלוג זה. צמיחה מהירה של כלכלת ישראל תחת משטר קפיטליסטי, תיצור עושר לכל האזרחים – עושר שיחלץ את הרוב מעוני. חברה עשירה תוכל לתמוך במיעוט עני באופן ישיר, נדיב ויעיל ללא צורך במתווכים פוליטיים.

המשך המאמר באתר קו ישר - למה (כמעט) הכול עקום ואיך אפשר אחרת. האתר מציג מודל חלופי למדינת ישראל המבוסס על קפיטליזם וחופש.