קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 1/2008
מה שבטוח לא יהיה בדו"ח וינוגרד:
לא משנה אילו החלטות היו מתקבלות על ידי שלישיית אולמרט-פרץ-חלוץ – כמעט בטוח שהעניין היה נגמר בכישלון, הפגנה בכיכר, וועדת חקירה.
השלישייה הייתה מוצאת עצמה כמעט באותו מצב בכל דרך פעולה נבחרת: להגיב או לא להגיב על חטיפת החיילים, כן או לא פעולה קרקעית, כן או לא גיוס מילואים, כן או לא שימוש בטנקים, נחיתה בליטאני וכו'. ועדת חקירה מובטחת.
אמת, ניתן היה לנהל את המלחמה יותר טוב. ניתן היה להשיג יותר. לא רק שלושת הקודקודים הנ"ל אשמים – היו חסרים מפקדים טובים בכל הרמות – מאלוף הפיקוד ועד מפקדי הגדודים ואפילו כנראה הפלוגות.
הכישלון אינו נובע מכך ש"אין פיתרון צבאי לבעיה..." כפי שטוענים אינטלקטואלים וקציני צבא שלא מבינים את תפקידם... הכישלון מובטח בגלל בעיות יסוד בצה"ל ולא רק בגלל שלושת הרמטכ"לים האחרונים, ארבעת ראשי הממשלה וחמשת שרי הביטחון. לא רק אולמרט ופרץ אשמים בתוצאות – עובדה שאינה מפחיתה מאחריותם.
מעבר לנאמר בדו"ח וינוגרד, לחובתם אשמה נוספת: הם לא ידעו את מצבו של הצבא. צבא שהיה מאז ומתמיד צבא של חובבנים (ברובו) ולא של חיילים מקצועיים. צבא שחייליו נמצאים כמעט מחצית משרותם הצבאי בקורסים, בקושי מספיקים להתאמן ומייד משוחררים, צבא שקציניו בקושי עוברים מסלול הכשרה ראוי, זוכים לקידום מהיר ורואים בצבא רק מבוא ל"קריירה השנייה" כאזרחים וכפוליטיקאים בזכות שחרורם המוקדם.
אולמרט ופרץ, כמו מנהיגים אחרים, "קנו" את השקפים שהציג להם הצבא. קציני צה"ל אלופים במצגות ושקפים צבעוניים. מאחורי השקפים יש לעיתים ריקנות: הימ"חים חסרי הציוד, החיילים חסרי האימונים, הקצינים חסרי ההשכלה הצבאית, יחידות המילואים שחלקן סתם טבלאות על הקיר במטכ"ל. כך היה בשנות החמישים, זה מה שהוסתר ברעש הפסטיבלים של מלחמת ששת הימים, כך היה במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון הראשונה והשנייה.
למה הם לא ידעו זאת? בגלל מסורת ה"אמון העיוור" בלובשי מדים בעלי דרגות ולא מעט בגלל שיטת המשטר בישראל: ראשי ממשלה חלשים שעסוקים רוב הזמן בהגנה על הכיסא, תלות בקואליציה שגוררת מינויי עשרות שרים מיותרים וכושלים שגם הם עסוקים באותו עניין, חילופי ממשלה תכופים, ושחיתות מובנית שמעסיקה את הצמרת הפוליטית בהכנות להופעתם בבית המשפט... עיסוק מתמיד ובלתי נמנע בטפל.
אולמרט, פרץ, והגנרלים אשמים – אך לא רק הם. השאלות העיקריות (שאינן חלק מכתב המינוי של ועדת וינוגרד) הן למה כל כך הרבה קצינים בכירים נכשלים כאשר הם עומדים למבחן האמיתי – מול פני אויב? למה הצבא אינו מצמיח מצביאים ומפקדים מסוג שונה? מדוע לקחים אינם מופקים ומיושמים? מדוע דוקטרינות לחימה נכשלות? המסקנה הבלתי-נמנעת היא שקיים פגם יסודי במבנה הצבא: התבססות על צבא חובה (בו אין מנוס משרות צבאי קצר יחסית), מסלול הכשרה קצרצר לקצינים זוטרים, העדר השכלה צבאית לקצינים בכירים ועוד שורה של ליקויים מבניים. כל אלה, יחד עם שיטה פוליטית דפוקה מסכנים את ביטחון המדינה.
חשיבותו של צה"ל מחייבת מהפך מבני במסגרתו יבוטל שרות החובה. צה"ל יהפוך לצבא מקצועי שחייליו, ובעיקר לוחמיו, ישרתו שנים רבות במקצועות הלחימה וירוויחו הרבה מעבר לעובדי חברת החשמל (לוחמים בלבד!). קציניו יעברו תקופות הכשרה ואימון ארוכים ויתמקדו בהשכלה צבאית. לא קיים בעולם "צבא מושלם" ואין קצינים חפי טעויות אך אצלנו, נראה לכאורה, שהמחדלים הם הקבועים ושצה"ל לדורותיו סומך על המזל ועל הפיגור של האויב (שני גורמים שקשה להבטיחם)במקום על חתירה מתמדת למצוינות מוחלטת.
מי שמעוניין לברר על מה מבוססות ה"השמצות", מוזמן להמשיך ולגלוש...
ההמשך ב- 5 כתבות קצרות...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
