יצחק לאור תוקף את הסופרים שנסעו, בעידוד ומימון משרד החוץ, כדי לעמוד בהתועדות סופרים ונספחיהם בכנסים בחוץ. הוא רואה את זה כאילו מכרו את השקפת עולמם בנזיד עדשים, הכולל בסך הכל מחירם של חמישה או שישה ימים בחו"ל בתוספת דמי הנסיעה. כנראה שלאור אינו מסוגל להניח שאנשים נורמליים נוסעים ברצון להגן על מולדתם כאשר היא מותקפת ואף רואים את זה כחובתם האזרחית. והוא ממשיך: "הם מיצגים את כולנו, את שרות בתי הסוהר,שב"כ ועינוייו, גיהנום המחסומים, הגטו של עזה, מדיניות החיסולים\, כלומר הוצאה להורג בלי משפט." אלה, כך נראה, הם דברים חמורים מאד והם מזכירים להם את אשר עשו אבותיהם וסבותיהם בקולוניות שלהם וזה הופך את ישראל בעיניהם לשלוחה אירופית במזרח.
אבל נראה שאין כל דמיון במה שעשו האירופים במושבות, עליהן התנפלו מתאבת בצע וגזעות בלבד בו בזמן שאין למצוא גורם כזה אן דומה לו בעינויי השב"כ . לאור ועמו ארבע אמהות ונשים בשחור ודומיהם אינם מסוגלים לראות את ההבדל. גיהנום המחסומים הוא אמצעי נגד הברחת פצצות קטלניות לתוך עריה של ישראל, עינויי השב"כ תפקידם לגלות את העומדים בראש הרצח שהערבים רוצחים באוכלוסיה היהודית, מבלי שהנרצחים הועמדו למשפט. למעלה מ-22 אלף יהודים נרצחו מתחילת המאה העשרים ולאור מרשה לעצמו להציג את אמצעי ההגנה שלנו כפשעים שאסור להסבירם או, הלילה, להצדיקם.
עזרה