קו ישר

קצבאות ילדים אינן עוזרות במלחמה בעוני אלא דוקא גורמות להתפשטותו. כך כותב, במאמר מצויין, שחר אילן ב"הארץ".

בוקר טוב אליהו.

אכן קצבאות הילדים, וכל הקצבאות, מעודדות אנשים לחיות על קצבאות במקום להתאמץ ולהתפרנס. זהו הפראדוקס הכללי של כל תשלומי הסעד. אנו רוצים להיות רחמנים ולעזור לאנשים קשיי יום בתשלומי סעד, אך תשלומי הסעד הניתנים גורמים לאנשים לוותר על עבודה ועל מאמץ להתפרנס, ולחיות מקצבאות הסעד. ככל שהקצבאות עולות יש יותר "עניים" המושכים קצבאות. כלומר - הקצבאות מגבירות את העוני.

בקצבאות הילדים יש עוד כמה אספקטים שליליים כפי שמציין שחר אילן.

1. עיקר הנהנים הם הערבים והחרדים - שני סקטורים ששחר אילן לא כל כך אוהב. על אהבה לקבוצה זו או אחרת אפשר להתווכח, אבל ממשלה אסור לה להיטיב עם סקטור אחד על חשבון אחרים. במקרה זה - כמו בכל מקרה - ההטבה הולכת מהסקטור היצרני יותר לסקטור הייצרני פחות.

2. תשלומי ההעברה משמשים את ש"ס למטרות פוליטיות - כדי לרכוש קולות. גם על זה יאמר - בוקר טוב אליהו. כל תשלומי העברה, מכל סוג, תמיד שימשו, ותמיד ישמשו לצרכים פוליטיים. פעם מפא"י קנתה קולות באמצעות הטבות, עכשיו ש"ס למדה את התורה ועולה על מורתה.

ה"גורמים החברתיים" משתמשים באידיאולוגיית הסעד כדי לדרוש תמיד יותר ויותר כסף. אך יותר כסף לסעד פוגע בהתפתחות הכלכלית הכללית, ולכן בסופו של דבר גורם ליותר עוני ולא פחות.

יעקב