לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו ישר


איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2008

בזבוז כספים ירוק


בבלוג הירוק כתבנו מאמר על המכרז הממשלתי להקמת תחנות חשמל סולאריות בנגב, שיוצא לדרך בימים אלה, כשהספקת החשמל תמוכננת להתחיל ב 2010.בקיצור: הממשלה הוציאה מכרז, לפיו יזמים פרטיים יקימו שתי תחנות כוח סולאריות בהספק כולל של כ 200 מגאוט. הזכיינים יקימו את התחנות על חשבונם, ויפעילו אותן, הממשלה התחייבה לקנות את כל החשמל שיפיקו במחיר קבוע (שיקבע במכרז) במשך 25 שנה. על המשמעות מבחינת משק האנרגיה או צימצום פליטת דו תחמוצת הפחם כתבנו בבלוג הירוק. כאן אני רוצה לבחון את המשמעות התקציבית-כלכלית.
ברור שמחיר החשמל הסולארי, המחיר שהממשלה מתחייבת לשלם יהיה גבוה במידה ניכרת ממחיר השוק של החשמל, או ממחיר הפקת אותה כמות חשמל במתקנים הפחימיים הקיימים. אם זה לא היה כך, לא היה צריך במכרז ממשלתי. יזמים היו מקימים לבד תחנות כוח סולאריות ממניעים כלכליים. במקרה שלנו ברור שהממשלה תצטרך לשלם ליזמים מאות מיליוני שקלים כל שנה, במשך 25 שנה - או שתאלץ את כולנו לשלם את הסכום הזה על ידי העלאה כללית של תעריפי החשמל.

נשאלת שאלה עקרונית מעניינת - בנושא הוצאת כסף ממשלתי: מי מאשר ?
ברור שכל משרדי הממשלה, תמיד, שואפים להוציא כמה שיותר כסף. כיף לבזבז כסף, ואם זה לא כסף שלך, שנאלצת לעמול כדי להרוויח אותו, הכיף כפול ומכופל. כל שר שואף להוציא עוד ועוד כסף ולהוכיח את פעילותו הברוכה "למען הציבור". מי שמטיל מגבלות על הוצאת הכספים הם אנשי האוצר האטומים והרשעים, שאומרים לשאר השרים: "זה מה יש, אי אפשר להוציא יותר" (מסגרת התקציב). אז, בתהליך פוליטי מסובך ומגוכח (אך חוקי) מאשרים בהצבעה בכנסת את תקציב המדינה.

פתאום מצא משרד התשתיות דרך עוקפת תקציב, ועוקפת אוצר - דרך להוציא מאות מיליוני שקלים בשנה ללא תהליך של אישור תקציב. הנה הדרך הגאונית: מפרסמים מכרז להקמת תחנות כוח סולאריות. זה לא עולה כסף היום ולא דורש אישור תקציבי. התחנות בכלל לא יתחילו לפעול עד 2010, עד אז אין לממשלה כלל הוצאות... אבל נולדה התחייבות, התחייבות של ברזל, חקוקה בחוזים מוצקים. אחרי 2010 הממשלה תצטרך להוציא מאות מיליוני שקלים בשנה, במשך 25 שנה, כדי לקנות את החשמל הסולארי. היא לא יכולה לשקול מחדש, להתחרט, או לשנות מדיניות. ההתחייבות כתובה בחוזה, והפרת החוזה כרוכה בתשלום פיצויים עוד יותר גדולים מאשר עמידה בו.
נשאלת השאלה: האם ההתחייבות הכבדה הזאת עברה איזשהו תהליך של דיון ציבורי ואישור תקציבי כמתחייב מהחוקים שלנו ? האם מישהו באוצר, בכנסת, במשרד מבקר המדינה בדקו את הנושא ? האם מישהו, מלבד הגורמים האינטרסנטיים במשרד התשתיות, בדק את הנושא ואישר במודע את המקורות התקציביים ?

נראה לנו שיש כאן הליך מאד בעייתי, ומוטב שיבדק לפני שיהיה מאוחר. מטב גם שיערך דיון ציבורי על גודל ההוצאה. לא מספיק לחיות עם הרגשה מעורפלת של "זה ירוק, אז וודאי זה טוב". מדובר בהוצאה של מאות מיליוני שקלים לשנה, למשך 25 שנה !

עדכון: על פי "הארץ" ערך הפרוייקט מוערך בכ - 650 מיליון דולר. זה ערך ההתחייבות שהממשלה נוטלת על עצמה.
יעקב





נכתב על ידי , 7/6/2008 16:11   בקטגוריות אנרגיה, כלכלה, משטר  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-8/6/2008 11:53



כינוי: 

בן: 73

תמונה




78,822
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוטי היינריך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוטי היינריך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)