קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 9/2008
"הלאמת" בנקים בישראל
הפרשה של הבנקים פאני מיי ופרדי מאק בארה"ב מזכירה פרשה דומה להפליא שהתרחשה אצלנו. בשנת 1983 התרחש המשבר הגדול של מניות הבנקים. הבנקים נהגו באותן השנים ל"הריץ" את מניותיהם - לנפח מחירם בצורה מלאכותית כדי למשוך משקיעים תמימים מקרב הציבור. הדבר היה משחק פירמידה. כל ילד מכיר את המשחק ואת ההונאה שכרוכה בו, וגם את הוודאות של הפיצוץ הסופי. בכל זאת הרשו לעצמם הבנקים, בנק לאומי ובנק הפועלים, שהיו בשליטה ציבורית, לנקוט בשיטת הונאה זו. (בנק דיסקונט הפרטי נגרר אחריהם ועשה אותו הדבר).
כאשר העסק התפוצץ התערבה ממשלת ישראל ו"הלאימה" את הבנקים (שהיו במילא בשליטת הממשלה או ההסתדרות כל הזמן). למעשה היא לא הלאימה את הבנקים, אלא החליטה לפצות את המשקיעים מכספי המיסים. מנהלי הבנקים הכושלים, שמונו קודם על ידי הממשלה או ההסתדרות פוטרו, ונחקרו בפלילין, ותחתם מינתה אותה הממשלה מנהלים אחרים. שום דבר לא הבטיח שהמינוי החדש יהיה יותר מוצלח, או שהמנהלים החדשים לא יעשו אותן שגיאות והונאות כמו קודמיהם, או שגיאות גרועות מהן.
תחת השיטה הנהוגה אצלנו, כאשר המנהלים והמשקיעים יודעים שהממשלה תמיד "תציל" אותם, ותעביר להם כסף, אין להם תמריץ להזהר ולנהל עיסקיהם בצורה אחראית ונבונה. אדרבא, יש להם תמריץ לחפש כל סוגי התכסיסים המסוכנים והבלתי כשרים כדי להגדיל ריווחיהם, כי הם יודעים שאין סיכונים - בסוף מעמיסים את ההפסדים על הממשלה ויוצאים מורווחים.
אני עצמי סירבתי להשקיע במניות הבנקים מפני שקלטתי, למרות גילי הרך אז, הרבה לפני 1983 , שזה מעשה הונאה. אבל יצאתי פרייר. אחרים קנו מניות בנקים והרוויחו בגדול, וכאשר הבנקים פשטו את הרגל כצפוי, הממשלה החזירה את כל הכסף.
ב 1983 ממשלת ישראל לקחה כסף טוב של אנשים ישרים (ממיסים) ומעבירה אותו לספקולנטים כדי לכסות את הפסדיהם. זהו אי צדק משווע, מעשה לא מוסרי, אבל יותר גרוע - זה מעשה מטופש - כי הוא מעודד ספקולציה בלתי אחראית ומעשי הונאה נוספים ומעניש אנשים ישרים. ובכל זאת נוהגים הסוציאליסטים לשבח ולהלל את המעשה הזה, ולטעון שהוא מוכיח את כשלי השוק ואת הצורך של הממשלה, הטובה והמיטיבה, להתערב ולהציל את המצב (כלומר - להציל את הספקולנטים העשירים ולהעביר להם את כספי המיסים).
הממשלה לא צריכה להתערב.
מי שמשקיע את כספו צריך להזהר ולנהוג בצורה אחראית, ולא לקחת סיכונים מעבר למה שהוא מסוגל לשאת. הבנקים צריכים לדעת שאם יסתכנו יותר מדי הם עלולים להפסיד את הונם, ואין "מושיעים" על חשבון משלם המיסים. באווירה כזו, שבה הסיכונים ברורים, אנשים נוהגים להתנהג באחריות. ההתערבות הממשלתית מקלקלת את המשואה ומעודדת הונאות וספקולציות לא אחראיות. וחוץ מזה, זה ביזבוז משווע של כספי הציבור.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
