קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 10/2008
האידיאולוגיה של הרגולאטורים
דעה נפוצה גורסת שהרגולאטור הממשלתי הוא הערובה ליציבות מערכת הבנקאות. הרגולאטור מונע אך ורק משיקולים טהורים של טובת הציבור, בניגוד לאנשי העסקים המונעים רק על ידי תאוות הבצע, ורדיפת העושר הפרטי שלהם.
דעה זו מקורה באידיאולוגיה, ואינה עומדת במבחן המציאות.
במציאות הרגולאטורים הם מינויים פוליטיים. (כל מינוי של הממשלה, ללא יוצא מן הכלל, הוא מינוי פוליטי. אין מינויים אחרים). הרגולאטור מתמנה בזכות קשריו הפוליטיים, והשקפותיו הפוליטיות. הרגולאטור מתמנה כדי לקדם את המטרות הפוליטיות-אידיאולוגיות של אלו שממנים אותו (ואת האינטרסים האישיים והכלכליים שלו).
את הסיפור על כשלי הרגולאטורים בפרשת פאני ופרדי בארה"ב אפשר לקרוא בניו יורק טיימס, עיתון שדווקא מזדהה עם האידיאולוגיה של הרגולציה, ושל המטרות "החברתיות" של ניהול מערכת הבנקאות.
המאמר מספר על מהלך שתרם רבות למשבר הנוכחי שהתרחש ב 2004 כאשר הרגולאטור (ה SEC ) שינה את הכללים שלו, כדי לאפשר לבנקים להקטין את הרזרבות שלהם, ולהגדיל את לקיחת ההלואות, והמסחר בניירות הערך שלבסוף כשלו. השינוי נעשה בלחץ הבנקים (בעיקר פרדי ופאני, הממשלתיים), ובלחץ ועדת הבנקאות של הסנאט, שהיו"ר שלה, כאמור, קיבל תרומות גבוהות מפאני.
במציאות, המצב הוא שקשה מאד לעשות רגולציה, קשה מאד לחדור לקרביים של הבנקים ולהבין מה בדיוק קורה בספרים שלהם. זו אשלייה לחשוב שרגולאטור ממשלתי מסוגל לפקח באמת על מה שקורה.
עוד יותר אשלייה היא לחשוב שהוא פועל אך ורק לטובה, משוחרר מאידיאולוגיה ופוליטיקה או אינטרסים.
אשליה שלישית היא לחשוב שרגולאטורים אינם מחפשים את טובתם הכלכלית-האישית (וזו של שולחיהם), כלומר שהם אינם מושחתים.
בפרשת המשבר הנוכחי נתגלו בכל מערומיהם הכשלים של הבנקים הממשלתיים שעשו יד אחת עם הרגולאטורים ועם הפוליטיקאים שהיו אמורים לפקח על הרגולאטורים (וועדת הבנקאות של הסנאט).
ניהול על ידי אנשי עסקים תאווי בצע הוא שיא היושרה בהשוואה למעשי הרגולאטורים.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
