קו ישר

כידוע הוציאה ארה"ב לפני כמה שבועות אזהרת מסע נגד טורקיה. משרד החוץ האמריקאי הורה, ב 29 לאוקטובר,  למשפחות הסגל הדיפלומטי בטורקיה לעזוב בגלל המצב הבלתי יציב. הוא גם מזהיר את אזרחי ארה"ב והתיירים שהמצב הבטחוני בטורקיה מעורער, ולכן מסוכן להסתובב שם. בחודש ספטמבר השנה היו בטורקיה 60% פחות תיירים מארה"ב מאשר לפני שנה.

כעת טורקיה השיבה לה כגמולה: היא הוציאה אזהרת מסע לארה"ב. המצב בארה"ב מסוכן, נכוח המהומות וההפגנות עקב נצחון טראמפ, לכן, אומרת ממשלת טורקיה, מוטב לאזרחים טורקיים לא לנסוע לארה"ב.

צודקים.

יעקב

סוגייה מאד מעניינת התעוררה לאחרונה הקשורה בזכויות האדם - בייחוד הזכות לפרטיות - מול סמכויות הממשלה. היא באה לידי ביטוי במאבק המשפטי והחוקי של ה FBI נגד חברת אייפל. והנשיא אובמה קפץ לתוך הוויכוח והתבטא, כמובן, בעד הממשלה, ה FBI ונגד זכויות הפרט. הוא שייך למחנה האידאולוגי שחושב שהמדינה היא מעל לכול, היא האלוהים.

הסיפור הוא פשוט: בדצמבר 2015 הייתה מתקפת טרור איסלמי בסן ברננדינו בקליפורניה, בה נהרגו 14 איש. הטרוריסטים, סעיד פארוק ואישתו נהרגו לאחר מכן בקרב עם המשטרה. האייפון של פארוק נמצא על ידי השוטרים, אבל הם לא ידעו להפעיל אותו והוא ננעל - כלומר נמנעה מהם גישה לתוכנו. ה FBI והמשטרה הוציאו צו חיפוש נגד אייפל (יצרנית המכשיר) המחייב את אייפל למסור למשטרה את כול המידע ששייך לפארוק. אייפל נענתה לצו החוקי ומסרה את המידע של פארוק שהיה שמור בענן (בשרתים של אייפל), אבל טענה שהמידע במכשיר האייפון עצמו מוצפן, ואין לאייפל "מפתח רזרבי" או אפשרות לגשת למידע זה. ה FBI הגיש תביעה בבית המשפט כדי לאלץ את אייפל להושיב צוות מומחים כדי לפענח את הצופן ולהשיג את המידע עבור הממשלה. כמו כן דרשה הממשלה (על ידי ה FBI) שאייפל תשנה את המוצר שלה (האייפון) כך שיהיה קיים "מפתח רזרבי" שבעזרתו ניתן יהיה בעתיד להיכנס לכול המידע המוצפן בכול המכשירים.

בעיה דומה מתעוררת עם אפליקציית המסרים "וואטסאפ". שופטים הוציאו צוו ציתות, המאפשר למשטרה לצותת למסרים של חשודים, אבל מסתבר שהמסרים מוצפנים. האם יכולה המדינה (המשטרה) לחייב את "וואטסאפ" (השייכת לחברת פייסבוק) לפענח עבורה את המסרים המוצפנים? האם מסוגלת וואטסאפ לפענח מסרים מוצפנים? האם ניתן לחייב את וואטסאפ למנוע הצפנת המסרים?

יש פה סוגייה מעניינת (אך משנית): האם יש זכות לממשלה לאלץ את אייפל לעבוד בשבילה - להשקיע עבודה של צוות מומחים, בהיקף לא מבוטל, כדי לפרוץ את ההצפנה.

אבל הסוגייה העיקרית היא: האם יש לאדם, כפרט, זכות לשמור על פרטיותו על ידי הצפנת המידע שלו? האם הממשלה יכולה לחייב את אייפל לשנות את המוצר, כך שלכול המכשירים יהיה קיים "מפתח רזרבי" שמאפשר גישה למידע מוצפן? האם הממשלה יכולה, או צריכה, לחוקק חוק הקובע שכול מכשיר ללא "מפתח רזרבי" הוא בלתי חוקי? האם כול יצרני המחשבים והטלפונים הניידים חייבים להפקיד בידי הממשלה "מפתח רזרבי" לכול הצופנים שבמכשירים שהם מוכרים לציבור? האם קיימת בכלל זכות לפרטיות? כי הרי - אם קיים מפתח רזרבי שנמצא בידי אחרים - אז חסל סדר פרטיות. 

אין וויכוח על כך שלממשלה ולמשטרה עניין, ואף זכות וחובה, לגשת למידע של טרוריסט רוצח, ובייחוד שהוא מת. המידע עשוי לעזור למנוע פשעים בעתיד ולהציל חיים. אבל הממשלה רוצה להטיל איסור מוחלט על החזקת מידע מוצפן, כלומר על הפרטיות, של כול האנשים כולם שאינם פושעים - בגלל המקרה הזה של הרוצח אחד. הממשלה אומרת: לא - אנו לא כופרים בזכות הפרטיות וההצפנה. מותר לכם להצפין את המידע, אבל אתם חייבים ליצור מפתח רזרבי שיהיה נגיש לממשלה באמצעות צו חיפוש של שופט. אבל, מרגע שקיים מפתח רזרבי - אין איש יכול להבטיח שאכן הוא יישמר בכספת ויהיה נגיש "רק לממשלה הטובה, ורק לפי צו של שופט". ברגע שקיים מפתח רזרבי אין לאיש שליטה מי יכול לגנוב מפתח זה ומי לא, והמידע הפרטי שלך הרבה פחות מוגן. הממשלה רוצה שלאזרחים לא יהיו סודות המוסתרים ממנה. 

הבעיה של זכויות האדם היא בעיה קשה במיוחד מול הממשלה. הממשלה היא הגוף החזק, הכוחני, הגדול, המפלצתי, שמפניו יש לאדם הצורך הגדול ביותר להתגונן. זכויותיו של אדם יכולות להירמס או להיפגע על ידי אנשים אחרים (פושעים) - ובקטע זה הוא זקוק לעזרה והגנה מצד הממשלה (המשטרה). אבל, באותה מידה, ואולי יותר, יכולות זכויותיו של אדם להיפגע ולהירמס על ידי הממשלה עצמה, אם הממשלה אינה מקפידה על סייגים וכיבוד זכויות האדם.

בעלי השקפות טוטאליטריות - כמו הנשיא אובמה - חושבים שהמדינה (או הממשלה) הוא גורם טהור וטוב, שפועל אך ורק לטובת האזרחים, ולכן - סמכויותיה של הממשלה צריכות להיות בלתי מוגבלות (המדינה היא האלוהים) - כי הוא עושה רק טוב. כלל לא חודר לתודעתם הרעיון שהמדינה יכולה להיות גוף מדכא (כפי שכול המדינות תמיד היו לאורך כול ההיסטוריה), ובמדינה "טובה" חייבים להבטיח את זכויות האדם, כפרט (זכויות הפרט) גם כנגד סמכות מוגזמת של המדינה. המדינה צריכה למצוא דרך למלא את תפקידיה המוצדקים (מלחמה בפשע), מבלי לפגוע בזכויות כלל האזרחים (שרובם ככולם אינם פושעים).

יעקב

לפני בערך שלוש שנים, החלטתי להפסיק ללכת לסופר.

החוויה של למצוא חלון של  שלוש שעות, לנסוע חצי שעה, לחנות את אוטו. ללכת לכניסה, לחפש בארנק מטבע של חמישה שקלים, אין. להכנס לשרות לקוחות, לחכות בתור, להתייאש. לצאת לאוטו. לפשפש באוטו בכסף הקטן. להישבע לא לקנות יותר כלום במטבע של החמש. ללכת שוב לעגלות. לחזור לאוטו להביא סלים רב פעמיים. לגלות ששכחתי אותם בבית. להכנס לסופר. לעבור ביסודיות מעבר מעבר, מדף מדף, קטגוריה קטגוריה. לקנות שניים, לקבל אחד מתנה. לקנות 3 לקבל טונה בקופה, לקנות 4 במחיר מציאה. לקנות לקנות לקנות. לספר לעצמי שזה לא מתקלקל וזה חוסך כסף. לגלות שזה חוסך לי בכל קניה 78 אג׳ ליחידה. ללכת לקופה. לנסות לעמוד בתור הכי קצר.להזכר ששכחתי את הקופונים באוטו.  להתעצבן שלא פותחים עוד קופה. לראות את התור הכי ארוך לידי, מתקצר ושלי לא זז. לחכות בסבלנות אחרי גברת שבטוחה שהקופון שלה בתיק.  לחכות בסבלנות כשמסבירים לאבא שצועק על הילדים שאין כפל מבצעים. ואחרי אחת שהקופון שלה פג תקפו אתמול ומתוסכלת, לחכות בסבלנות אחרי עוד גברת שמתרגזת על הקופאית ומבטלת קנייה, 

לחכות לאחראית שתבוא להעביר כרטיס,  לחכות שהיא תכניס נייר חדש לקופה. לסרב בנימוס לכל מבצעי הבית. תודה כבר יש לי מספיק בטריות מלפני שנה . כן, גם מנורות בלי סוף. תודה. אני יודעת שזה לא מתקלקל. כן, נכון , מחיר מצויין. 

לארוז את הקניות בשלוש מאות שקיות. לדחוף את העגלה העמוסה מדי לאוטו הרחוק מדי, תוך תהייה - איך זה ששוב יצאתי עם 1732₪ אם רק לפני שבוע הייתי בסופר ואפילו לא קניתי בשר. לחפש את הקבלה כדי שישחררו אותי לחופשי.  לפרוק את העגלה לתוך האוטו. לחזור חצי קילומטר כדי לקבל את חמשת השקלים שלי בחזרה. לנסוע הביתה חצי שעה. להוריד מהאוטו שלושמאות שקיות. לסדר את כל הקניות במזווה המפוצץ ליד כל הפסטות והאורז והנס קפה שלא מתקלקלים. 

כן... קניה שבועית בסופר, חוויה לא פשוטה של בין שלוש לארבע שעות.

אז זהו. הפסקתי לקנות בסופר. גם חומרי ניקוי. מספיק לי אקונומיקה אחד. עברתי למכולת!!!! כן, המוסד השכונתי הישן והטוב. זה שכולנו מאשימים אותו בהפקעת מחירים!!! החלטתי לעשות בדיקה. האם אכן זה יותר יקר.

אז הנה התשובה:

סל הקניות הצטמצם באלפי שקלים!!! אמיתי! המלאי של הסופר לא עבר לגור אצלי בבית ואף חמישיית רסק עגבניות כבר לא משלמת שכירות ארנונה  ומימון אצלי בארונות.

היום יש לי 1קג׳ אורז בארון!!!

מזעזע?!?! אההה?

וכשהוא נגמר, אני קופצת למכולת וקונה עוד אחד.

זה עובד.

לכאורה, אכן המחיר קצת יותר יקר.

אבל הסל שלי ממש הצטמצם, 

הפסקתי לקנות כל מיני פיתויים מיותרים שקפצו לי לסל.

עכשיו, מה בעצם המזל הגדול שלי?

רמי ואבי פינחסוב!!  צמד האחים היקרים שהרימו את המכולת בצלפון לדרגות של חווית קניה מושלמת! וכל זה למה?

קודם כל בחוץ תמיד יש חניה - וקרוב.

בפתח תמיד יש חיוך וחברים מהמושב. ובפנים מסודר, נקי, ונעים. עם תחנת רדיו סודית שתמיד מקבלת אותי עם השיר הנכון.

ירקות ופירות טריים  כל ימות השבוע. 

כל מה שאי פעם ביקשתי במיוחד, כי לא היה על המדף,הם מזמינים לי בלי שום בעיה.

בבוקר גם קפה, ועוגיה- אם יש לי כמה דק׳ 

ועכשיו חדש חדש - גם בגטים טריים ופריכים על הבוקר, ואנחנו מדברים על 6:00 בבוקר! ( מתי הם קמים שני החרוצים האלה??)

אבי מרקט בצלפון- הבית שלי. הקניות שלי

לא צריך לנסוע רחוק!!!

סתם.... כי בא לי לפרגן❤

רקפת

"בזיון לאומי" מכריזה כותרת בוואינט על הפסקות החשמל. זה בזיון אידאולוגי - תוצאה של האידאולוגיה השלטת במדינה - האידאולוגיה הסוציאליסטית.

עשרות אלפים מתושבי ישראל סבלו ועדיין סובלים, השבוע, מהפסקות חשמל שערוריתיות, שנמשכות לעיתים 3 יממות. הנזקים עצומים. מפעלים ומשרדים לא עובדים, אוכל התקלקל במקררים, נכים לא יכולים להגיע הביתה או לצאת ממנו בגלל עצירת המעליות, רמזורים לא עובדים, אנדרלמוסיה גמורה.

זה מהשמיים, אומרים בחברת החשמל - פגע טבע, כוח עליון. לא נכון אומר מנכ"ל חברת החשמל: "ארגון העובדים הפעיל עיצומים". וועדת הכנסת קיימה ישיבת חרום, ראשי הערים שיגרו מכתבים לראש הממשלה, מבקר המדינה חוקר.

אין פה הרבה מה לחקור, העניין ברור לגמרה וכול אדם בישראל יודע בדיוק את הסיבה לשערורייה: ההשתוללות חסרת הרסן של עובדי חברת החשמל. אומנם החוטים נקרעו בעיקבות הסופה (פגע טבע), אבל האיטיות בה מתבצעים התיקונים היא פגע של עובדי חברת החשמל לא של הטבע. 

אנו, במדינת ישראל, שבויים בידי אידיאולוגיה סוציאליסטית מיושנת ומשחיתה, שרואה ב"עובדים" דבר קדוש, לא חשוב כמה עשירים, חזיריים, פוגעניים ומושחתים הם. האידיולוגיה רואה ב"שביתה" דבר קדוש (שבוייה בידי מושגים מהמאה ה 19) בעוד השביתה אינה אלא כלי בידי השכבה הכי עשירה וחזירית במדינה (וועדי העובדים הגדולים) כדי להתעלל בכלל הציבור. המידנה - שאמורה להגן על הזכויות של כול תושבי המדינה ניצבת חסרת אונים מול חבורת הבריונים המשתוללת.

אנו צריכים לעשות סוויצ' אידאולוגי חד, ולשנות, בעיקבות זאת את חוקי המדינה והתנהלות הממשלות.

במדינות הקומוניסטיות, בברה"מ לשעבר, מדינות מזרח אירופה וקובה (עדיין היום) לא הייתה קיימת זכות השביתה. איש לא יכל לשבות, מי  ששבת נשלח לסיביר או הוצא להורג. ההגיון היה פשוט (וגם נכון): כול המפעלים (אמצעי הייצור) היו של העם (של הממשלה). לא ייתכן לשבות נגד העם. אנו חייבים לאמץ עקרון נכון זה במדינתנו: חברת החשמל איננה חברה פרטית השייכת לקפיטליסט חזירי ונצלן, שמתעשר מניצול הפועלים המסכנים והעניים של חברת החשמל. חברת החשמל היא ממשלתית. היא שייכת לעם. אסור לשבות נגד העם. אסור לעשות נזקים שערורייתיים לעם. ה"פועלים" של חברת חשמל אינם עניים ומנוצלים, הם השכבה העשירה ביותר בישראל, מרוויחים לפחות פי 10 משכר מינימום, עם משכורות והטבות בשמיים, ושום דבר לא מספיק להם - תמיד הם דורשים יותר ומצפצפים על חוקי הכנסת וצווים של בתי המשפט כדי להגן על "זכויותיהם" הקדושות - קרי הזכות לסחוט מהציבור כמה שבא להם.

צריכים לחוקק חוק האוסר לחלוטין שביתות במגזר הציבורי והממשלתי. אסור לשבות בחברת החשמל, בבתי חולים, בבתי ספר, בביטוח הלאומי או בלשכת העבודה, או בנמלים ושדות התעופה, או בעיריות ובאיסוף הזבל. אסור לשבות נגד העם, ולגרום סבל שרירותי לאנשים חלשים וחסרי אונים (חולים, תלמידים, עניים) אנשים שאין בידם כוח או סמכות לטפל בדרישות העובדים. אסור לשבש בצורה שרירותית וחסרת רסן את חיי כול העם. כדי לחוקק חוק כזה צריך התפקחות אידאולוגית.

זכות השביתה אינה אותה פרה קדושה שהמצאיו במאה ה 19. זכות השביתה הפכה כלי בידי גופים כוחניים ואלימים כדי לסחוט עוד ועוד הטבות חזיריות מציבור אנשים חסר אונים. שימוש בכלי השביתה היא אלימות נגד אנשים חסרי ישע. המדינה אמורה להגן על זכויות האדם, תפקידה להגן על אזרחיה נגד אלימות. המדינה צריכה להפעיל את כוחה וסמכותה להגנת האיש הפשוט (כולנו). אבל כדי שתוכל לעשות זאת דרוש קודם כול  מהפך אידאולוגי - ואח"כ מהפך תחיקתי שיאסור שביתות בגופים ציבוריים. עובדים הרוצים לעבוד בשירות הציבורי יהנו מתנאי תעסוקה משופרים, ביטחון תעסוקתי (קביעות), תנאים סוציאליים (פנסיות, חופושת) טובים, אבל הם יצטרכו לוותר על שימוש באלימות השביתה. תביעות שכר יתבררו בפני "וועדה ציבורית" שתוקם לקביעת השכר במנגנון הציבורי, והחלטתיה יחייבו הן את המעסיק הציבורי והן את העובדים.

חקיקת החוק לאיסור שביתות במגזר הציבורי לא תספיק. חבורות העובדים האלימות מצפצפות על החוק, על כול חוק. חוק צריך לאכוף. השביתות לא תיעלמה לבד, ללא צעדי אכיפה תקיפים. לא ניתן למגר את תופעת האלימות של השביתות ללא שימוש בכוח המדינה. עובד שישבות (כולל שביתה איטלקית או עיצומים או "עבודה לפי הספר") יפוטר מיידית (אחרי אזהרה), על סמך תצהירים שיגישו מנהליו. [אין צורך לשלוח אותו לסיביר]. בתי המשפט ידונו על תביעות בגין פיטורים לא מוצדקים, לכאורה. יש לבטל את בתי הדין לעבודה, שמאויישים על ידי אידאולוגים סוציאליסטים, הפוסקים תמיד לטובת ה"עובד" - לא חשוב כמה עשיר, חזירי או אלים הוא, וכמה נזקים הוא גורם לחסרי ישע.

כול עוד לא יתבצע המהפך האידאולוגי-תחיקתי-ביצועי הזה - אנו נמשיך לשבת בחושך לפי שרירות ליבם של וועדי חברת החשמל.

תוספת:

יום (ג') פורסם כי עולה כי ועד חברת החשמל הורה לעובדים במטות החירום שהקימה ההנהלה לסיים את משמרתם ב–17:00 ולעזוב את המקום. כמו כן, אסר הוועד על ניוד עובדי תחזוקה בין מחוזות שונים. הוא לא אפשר לעובדים מאשדוד, למשל, לנסוע לרעננה כדי לסייע לחבריהם שקרסו תחת עומס התקלות בשרון. נוסף על כך, מנע הוועד מעובדי תחזוקה לסייע בחיבור חשמל לבתים, היות שזו לכאורה לא בליבת תפקידם.

כאילו שהיה למישהו ספק קל שבקלים שזאת התעללות בציבור מצד הוועדים של חברת החשמל...

עו"ד דן לפידור טוען שניתן לתבוע את הוועד והעובדים על הנזקים שגרמו אגב השביתה הבלתי חוקית. נו טוב... שיתבע... אני רוצה לראות את השופט שפוסק נגד "עובדים"... אני רוצה לראות את המדינה מוציאה לפועל פסק דין שכזה, ומחייבת את אנשי הוועד לשלם פיצויים מכספם הפרטי. אין מצב. אנו שבויים בידי חבורה של בריונים אלימים שמשתוללים ללא רסן, והמדינה חסרת אונים, כי היא שבויה בידי אידיאולוגיה מטורפת.

יעקב

סיסמאות אידאולוגיות ופטפוטי סרק בלתי רציניים ובלתי מציאותיים הם הדרך האופיינית שבה מטפלות ממשלות המערב בכול הבעיות – הדוגמה האחרונה היא הבעיה האקטואלית של הפליטים. (דוגמאות אחרות – בעיית האקלים, או החוב היווני).

ממשלת הונגריה, ה"מפגרת" (בלתי תקינה פוליטית) סירבה לקבל את הפליטים, וטענה שהם עלולים לפגוע בצביונה התרבותי והחברתי של הונגריה (הפליטים הם מוסלמים). ממשלת יוון טענה, בצדק, שאין לה אפשרות כלכלית לקלוט את כול הפליטים. ממשלות גרמניה וצרפת ה"נאורות" הצהירו בשם עקרונות ההומניזם, שכול פליט הוא בן אדם, ויש חובה מוסרית לעזור לפליטים בלי הבדל גזע או דת. יופי של הצהרה! הם גם החליטו לקלוט את 160 אלף הפליטים שכבר נמצאים באירופה – על ידי חלוקתם בין מדינות אירופה לפי מכסות. גרמניה קלטה 20 אלף... הנשיא אובמה שיחרר הצהרת כוונות לפיה גם ארה"ב תקלוט 10 אלפים פליטים סוריים בשנה הקרובה... יפה מאד...

בתמונה: עיר טיפוסית בסוריה...

אלא, שבעולם יש 59.5  מיליון פליטים כרגע – לפי דו"ח נציב הפליטים של האו"מ. אז הבעיה של 160 אלף נפתרה, נשארה רק בעיה של עוד 59 מיליון ו 340 אלף פליטים.... בסוריה לבד יש כ 11 מיליון פליטים, 7 מיליון בתוך סוריה, שנעקרו מבתיהם ומחייהם, ו 4 מיליון מחוץ לסוריה, במחנות פליטים (ערי אוהלים במדבר, בחסות האו"מ) בירדן, טורקיה ולבנון. מה יהיה איתם? האו"מ מתריע שהתקציב להספקת מזון לפליטים אלה נגמר...

וחכו ותראו מה יקרה בשנה הבאה... אחרי שהידיעה נפוצה שמדינות אירופה קולטות פליטים יזרמו מיליונים, בים, ביבשה ובאוויר, ויפלשו לאירופה. מה תעשה אירופה אז? זו בעיה שאין לה סוף ואין לה פתרון.

טוני אבוטט, ראש ממשלת אוסטרליה (לשעבר), השמרני והבלתי תקין פוליטית, מצא שיטה משלו לטפל בפליטים – שום פליט לא יתקבל באוסטרליה, הוא הצהיר. (אוסטרליה היא מדינה ענקית המאוכלסת בדלילות). הוא הגביר את הסיורים הימיים לאורך חופיה הארוכים של אוסטרליה, והורה לצי לחסום כול ספינת פליטים, לעצור אותה מחוץ למים הטריטוריאליים, ולגרור אותה ללב ים. שום פליט לא יורשה לנחות בחופי אוסטרליה. המעטים שכן מצליחים לחדור מוגלים לאיים מרוחקים ומוחזקים במחנות מעצר. (ומה עם בג"ץ?). טוני אבוטט אמר שאם יוודע שאפשר לפלוש לאוסטרליה יגיעו לחופיה מיליונים רבים של פולשים (בעיקר מאינדונזיה הסמוכה), וייצרו בעיה שאוסטרליה לא תוכן ולא תרצה להתמודד אתה. זו גישה אכזרית, בלתי אנושית, אבל – לפחות – מציאותית – המכירה בעובדות החיים ולא מתעלמת מהן באמצעות סיסמאות ריקניות.

הפליטים הם בסך הכול בני אדם. אנחנו, היהודים, שרבים מאבותינו היו פליטים שחיפשו באופן נואש חוף מבטחים, לא יכולים להסכים לגישה האכזרית והבלתי אנושית של חסימת הפליטים וסירוב לקבלם או לעזור להם. במסגרת גישה רגשנית (ונכונה, וטובה) זו שיחרר בוז'י שלנו משאלה על קליטת 1000 פליטים מסוריה בישראל. הוא לא אמר מה לעשות ב 59 מיליון 499 אלף הנותרים...

בעיית הפליטים אין לה פתרון.... עובדה אכזרית – אבל עובדה... פטפוטי סרק צדקניים אינם הפתרון. מה תעשה גרמניה עם מיליון הפליטים (ערבים וכושים) שימשיך לנחות בחופי אירופה כול שנה, בשנים הבאות? תיק"ו.

צריך גם לזכור שאותם 59 מיליון פליטים רשמיים הם החלק החזק, העשיר, העליון, של העניים בעולם. אלו האנשים שיש להם כוח ויוזמה, וכסף כדי לברוח מארצותיהם, לשכור ספינות מבריחים, ולחפש באופן אקטיבי גורל יותר טוב. אבל, בשכונות העוני בעולם יש מאות מיליונים, אולי מיליארדים של בני אדם שחיים בתנאים עוני חמורים. הם לא פליטים כי אין להם כוח (בגלל תת תזונה) ובטח לא כסף – כדי לנסות לברוח למקום יותר טוב.

העולם מקום קשה. פטפוטי סרק צדקניים ומחוות סמליות – זה כול מה שאפשר לעשות. בני האדם הם בני אדם – ובתור כאלה צריך לעזור להם ככול האפשר, אבל האפשרויות מוגבלות... לא לכול בעיה יש פתרון (מרבית הבעיות אין להן פתרון).

יעקב

בימים אלה עומד להתפרסם ספר ביוגרפיה של סטיב ג'ובס, שנכתב על ידי וולטר אייזקסון, איתו שיתף סטיב פעולה. בספר מסופר על נושא שכבר התפרסם בשנת 2008 במאמר בפורבס: סרטן הלבלב אובחן בסטיב ג'ובס בחודש אוקטובר 2003, אבל סטיב סירב להמלצות רופאיו לעבור ניתוח. גם אישתו, אחותו וחבריו הפצירו בו להשמע לעצות הרופאים אך הוא סירב. היו לו רעיונות על רפואה טבעית, עם דיאטות, ויטמינים או צמחי מרפא, אולי רעיונות שספג במסעותיו להודו בצעירותו. סטיב ג'ובס נרתע מניתוח, וחשב שהוא יודע יותר טוב מכולם. אחרי דחייה של 9 חודשים, כשראה שהסרטן מתפשט, הסכים ג'ובס לניתוח בחודש יולי 2004. זה היה מאוחר מדי.

רופא מומחה מבוסטון (מומחה לסרטן הלבלב) כתב מאמר בו הוא מסביר שניתוח להסרת סרטן הלבלב, מהסוג שהיה לג'ובס, מצליח כמעט ב100% מהמקרים להביא להבראה מלאה של החולה. כמעט בטוח שג'ובס היה ניצל לו עשה ניתוח בזמן. הרופא הזה מדגיש שהוא אינו מכיר את פרטי המחלה של ג'ובס, ורק כותב על הידע הרפואי.

לבסוף, כותב אייזקסון, גם ג'ובס הצטער על שלא עשה ניתוח בזמן. כמה חבל!

יעקב

שאלה מעניינת היא האם אין נטיה בין הרופאים להמליץ על טיפולי יתר - יותר מדי תרופות, יותר מדי בדיקות, יותר מדי ניתוחים. הכוונה ב"יותר מדי" היא לא רק שהטיפולים לא מביאים תועלת, אלא גם שלפעמים הם גורמים נזק.

זו נטיה טבעית. כול בן אדם רואה את העולם דרך המשקפיים של המקצוע שהוא למד, והעיסוק שלו, ונוטה לכן לייחס חשיבות יתר לטיפול בתחום העיסוק שלו.

כך למשל גדול מספר עורכי הדין שמיעצים ללקוחותיהם "תתבע אותו" - דהיינו - בכול מחלוקת - תגיש תביעה לבית המשפט. האמת היא שמשפט הוא ביזבוז כסף וזמן, ולרוב לא עוזר לך בכלל. העצה הנכונה לרוב היא: לא חשוב, תספוג את העלבון או ההפסד, ורק אל תלך למשפט. זו כמובן עצה שעורך דין לא בנוי לתת, מבחינת מבנה האישיות שלו והאינטרס הכספי שלו. אבל זו לרוב העצה הכי טובה מבחינת הלקוח.

כנ"ל עם הרופאים. אתה הולך לרופא - הוא שולח אותך לבדיקות, ואח"כ לטיפולים, תרופות, לפעמים ניתוחים. הרבה פעמים זה לא עוזר הרבה, לפעמים זה ממש מזיק.

וועדה רפואית ממשלתית עליונה בארה"ב ממליצה להמנע מבדיקת PSA - בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. היום הבדיקה נעשית בדרך שיגרה בגברים מעל גיל 50. הוועדה מצאה שבין מיליון גברים שעברו טיפולים בעיקבות הבדיקה (הקרנות, כימוטרפיה או ניתוח) בין השנים 1986 ל 2005 בארה"ב, היו 5000 מקרי מוות, 10-70 אלף מקרים של סיבוכים רציניים ו 200-300 אלף מקרים של אמפוטנציה ואי שליטה בסגרים. לא ברור כמה מקרי מוות מסרטן הערמונית נמנעו הודות לבדיקה והטיפולים. גם ממציא הבדיקה בעצמו, ד"ר ריצ'רד אלבין, הכריז שהשימוש ההמוני בבדיקה הוא "אסון מבחינת בריאות הציבור".

מאידך מתגייסים הרופאים האורולוגיים למלחמה נגד המלצה זו. הם, ורבים מהחולים בסרטן הערמונית שעברו טיפולים, מציינים ש 32000 איש מתו בשנה שעברה מסרטן הערמונית, והבדיקה עוזרת להקטין את המספר הזה. סרטן הערמונית הוא אכן נפוץ מאד, וכ 75% מהגברים מפתחים אותו, אבל לרוב הוא מתפתח באיטיות ואינו מסוכן, ולכן - הטיפול האגרסיבי עלול להיות יותר מסוכן מהמחלה.

הרופאים האורולוגיים ראו עלייה תלולה בפעילות שלהם (ולכן בהכנסות שלהם) בעיקבות הנהגת בדיקת ה PSA. כמו עורכי הדין (להבדיל) - יש חשש שגם הם רואים את הנושא דרך המשקפיים של בעל המקצוע.

אין ספק שיש מקרים שבהם הבדיקה מצילה חיים - השאלה היא סטטיסטית - מה היא עושה יותר - מצילה חיים או גורמת נזק מיותר. שאלה קשה. שאלה קשה נוספת היא השאלה של המטופל - כמה נזק הוא מוכן לסבול, או להסתכן בו - תמורת סיכוי קטן להרחיק את המוות.

אספקט אחר של השאלה הוא הנושא של ההוצאה הציבורית לבריאות. יותר מדי טיפולים היא הסיבה העיקרית לעלייה המתמדת בהוצאות הרפואיות. והסטטיסטיקה מלמדת שריבוי טיפולים והוצאות רפואיות אינה מתבטאית לרוב בשיפור ברמת הבריאות. אדם עשיר עושה את כול הטיפולים והניתוחים האפשריים - ובסוף הוא מת כמו כולם, ולא ברור כלל שהטיפולים האריכו את חייו. אדם עני תלוי במערכת הבריאות הציבורית המעכבת וקוצבת טיפולים בשיטת התור הארוך - שבמהלכו הפציינט או שהוא מבריא או שהוא מת, בדיוק כמו המטופל הפרטי.

הרופאים עצמם מודעים לביעה. משאל בין רופאי משפחה מגלה ש 42% חושבים שהחולים מקבלים יותר מדי טיפולים, ורק 6% חושבים שהם מקבלים פחות מדי טיפולים. ו 76% מהנשאלים אומרים שהסיבה העיקרית ליתר בדיקות הבחנה וטיפולים היא האינטרס הכלכלי של הרופאים המבצעים את הבדיקות והטיפולים. מחקר אחר, שבה קבוצת רופאים חוקרים חקרה את התרופות שמבוגרים לקחו בדרך קבע מצא שכמחצית מהתרופות היו מיותרות. המאמר הבא מנסה לעזור לחולים לבחור בדרך של פחות טיפולים.

בלי אספקט כלכלי-אידיולוגי אי אפשר, אפילו בנושאים רפואיים.

סידרת המאמרים שלמעלה מופיעה בעיתון הליברלי (שמאלני) ניו יורק טיימס. הם חסידים גדולים של רפואה ציבורית (ממומנת על ידי הציבור ולא על ידי החולה), והם מודעים לכך שהענקת כול הטיפולים וכול התרופות לכול האוכלוסייה גוררת עלות אסטרונומית, שהרפואה הציבורית לא תוכל לעמוד בה. הם מודעים היטב שרפואה ציבורית פירוש: קיצוב בשרותי הבריאות - כלומר מניעת חלק מהשרותים. לכן הם מנסים לקדם את המסר שלא כול הטיפולים נחוצים, ומניעת חלק מהטיפולים על ידי המערכת הציבורית לא תגרום לפגיעה בחולים.

אני מסכים בהחלט שיש הרבה טיפולים מיותרים ואף מזיקים. יחד עם זאת יש להשאיר את הבחירה וההחלטה בידי החולים ורופאיהם, ולא למסור אותה ל"מערכת ציבורית" שתחליט יחלטות גלובאליות עבור כולם.

לבסוף אני מוכרח להזכיר את אימרתו של וולטייר: "תקפידו של הרופא הוא לבדר את החולה בזמן שהטבע עושה את שלו".

יעקב

הנה גרף המתאר את שיעור האוכלוסייה המזדקנת בארצות שונות בעולם. הוא מתאר כמה זקנים בני 65+ יש לעומת צעירים (בגיל העבודה) בגילאי 15-64.

המצב גרוע מבחינה כלכלית. הזקנים צורכים הרבה משאבים - הם גם מקבלים קיצבאות, וגם צורכים כמעט את כול ההוצאה האדירה שעולה מערכת הבריאות.

לכאורה - הזקנים יצרו במשך חייהם מספיק עושר, ועכשיו יש להם חסכונות, והם חיים לא על חשבון הצעירים אלא על חשבון החסכונות שלהם והעושר שצברו. אלא שמרבית העושר שחסכו הוחרם ובוזבז על ידי הממשלות, ועכשיו הזקנים חיים למעשה מהמיסים שהממשלות מצליחות לגבות מהצעירים, ומ"הלואות" - דהיינו - גילגול החוב לדורות הבאים.

למה הצעירים נספרים החל מגיל 15 לא ברור לי. יש מעט צעירים שמתחילים לעבוד ולייצר בגיל 15. הרוב מתחילים רק בגיל 21-24 והרבה, עוד יותר מאוחר (אם בכלל).

המצב הזה הוא - איך נהוג להגיד? "לא בר קיימא". not sustainable

יעקב

יש סוג מסויים של אנשים, וסוג של אירגונים של אותם אנשים, שמנסים בכול כוחם להפחיד אותנו. זריעת פחד זו הפרנסה וההנאה שלהם. בייחוד פחד מכול דבר הקשור בטכנולוגיה, מכונות ומכשירים חדשים.

הנה דוגמה טובה: אירגון הבריאות העולמי פירסם נייר המזהיר ששימוש בטלפונים סלולריים "ייתכן" וגורם לסרטן. בכך מצטרפים הטלפונים הסלולריים למלפפנוים חמוצים וקפה שגם הם "ייתכן" וגורמים לסרטן, לפי הרשימה של ארגון הבריאות.

ה"מחקר" שעליו מסתמך ארגון הבריאות העולמי מבוסס על תשאול של אנשים שלקו בסוג מסוים של סרטן המוח (גליאומה). שאלו אותם כמה נהגו לשוחח בטלפון סלולרי, וגילו שאלה שהעידו ששוחחו הרבה - מחלתם הייתה חמורה יותר. הבעיה שהעדות של אנשים, על פי זכרונם, אינה מדוייקת, ומצאו, לאחר שבדקו פירוט שיחות, שהזכרון הטעה אותם, והמחקר מבוסס על נתונים לא אמינים.

בנוסף - אין עלייה בתחלואה בסרטן המוח הזה, בארה"ב. היינו מצפים ש 20 שנה של שימוש אינטנסיבי בטלפון סלולרי ייתן אותותיו, אבל כאמור, אין מבחינים בעלייה בתחלואה בסרטן. אדרבה, יש ירידה בתחלואה, כנראה מסיבות אחרות. ושלישית: בניגוד לקרינת רנטגן או קרינה גרעינית, הקרינה הסלולארית היא מאד חלשה (פי מיליון) ואינה מסוגלת לפגוע בתאים שלנו. לכן - המנגנון כיצד הקרינה הסלולארית יכולה לגרום לסרטן אינו יודע ומוכר.

מכון הסרטן הלאומי בארה"ב אינו מקבל את קביעת ארגון הבריאות העולמי ונמנע מלהגדיר את הקרינה הסלולארית כמסרטנת בפוטנציה. מחקרים אחרים לאמצאו קשר בין קרינה סלולארית לסרטן.

אבל אלה שעושים את ההפחדה למקצוע שלהם, ומתפרנסים היטב מזה, מנסים להפחיד אותנו בכול כוחם, עם או בלי סיבות טובות.

והעיתונות, המתפרנסת מסנסאציות, ממהרת להפיץ את ההפחדות בקול תרועה גדול. אל תשימו לב.

יעקב

הממשלה לא טובה בתחום מתן שירות לאזרחים.

בירוקרטיה, סחבת, טימטום, מחסור בתקציבים, חוסר איכפתיות , בריחה מאחריות. אין "בעל בית", שטח הפקר. זה מה שמאפיין את כול השרותים שהממשלה מספקת.

ראינו את זה היטב באירוע הכואב של הדליקה ביערות הכרמל.

הבלגן חגג. לא היה אחראי, כלומר היו יותר מדי, כול אחד מאשים את השני. הכבאים לא היו מוכנים ואין להם ציוד. חסרים תקציבים, חסר ציוד, חסרה הדרכה, תירגולת, מקצועיות. תגובת הכבאים היתה איטית, מטוסי הריסוס שיש בישראל לא הופעלו בזמן.

אוטובוס הסוהרים האומלל שעט לתוך הדליקה, מבלי שאיש יזהיר אותו, לא סיור מוטס של המשטרה, ולא האנשים בבית אורן שראו אותו בבירור נוסע לתוך הלהבות. מדוע לא כיוון איש את האוטובוס ?

אני אפילו לא רוצה לחשוב מה יקרה, כאשר, חלילה וחס, ישראל תעמוד במתקפת טילים מצד הערבים (וזה יקרה במוקדם או במאוחר).

לצערי איני רואה פתרון לבעיה. שירותי הכבאות הם שרות ציבורי מובהק, שאני לא רואה איך ניתן לתת אותו שלא על ידי הממשלה.

אנשים צריכים לדאוג יותר לעשות למען עצמם מה שאפשר, ולא לסמוך על שירותי הממשלה שהם, בהכרח, כושלים.

למשל - הישובים והשכונות שבסמוך ליערות (בכול הארץ) צריכים לדאוג לפס הפרדה היקפי, נרחב, ללא צמחיה, בין הישוב ליער. בפס זה צריכה לעבור דרך רחבה, לגישה נוחה של כבאים. צריך לנקות עשבייה וקוצים בשטחים ציבוריים בין הבתים ובחצרות הבתים.  כול אלה דברים שצריך וניתן לעשות על ידי האזרחים עצמם, או הרשות המקומית. לא לסמוך רק על הממשלה שיכולתה מוגבלת.

יעקב

גם בארה"ב לא רק אצלנו. הנה: המועסקים בשירות הממשלה הפדראלית (עובדי מדינה) הרוויחו בממוצע במשכורת והטבות 123 אלף דולר לשנה בשנת 2009 לעומת המשכורת הממוצעת במגזר הפרטי שהייתה 61 אלף דולר (פחות מחצי).

משתלם אם כן להיות עובד מדינה, משתלם מאד. וגם, כידוע, אתה לא עובד מי יודע מה קשה, וגם אתה מובטח מפני פיטורין.

 פועלי כול העולם, עורו, השליכו את כבליכם. תנערו מעליכם את הפרזיטים, עובדי המדינה, שחיים על חשבונכם ועושקים אותכם!

יעקב

בהגרלת הלוטו האחרונה יצאו אותם 6 מספרים שיצאו בהגרלה אחרת לפני פחות מחודש.

סטטיסטיקאי חישב שההסתברות היא שהדבר כזה יקרה פעם ב 10,000 שנה.

במפעל הפיס אומרים "זה הגורל".

אני אומר: בידקו את מכונת ההגרלה...

לא שזה משנה לי כהו זה איזה מספרים יוצאים - אני לא משלם מס לוטו. בכול זאת אני חושד במכונת ההגרלה יותר מאשר ב"גורל".

יעקב

כמה חברות של שרותים במשק מרגישות עצמן חזקות, בחסות המונופול הממשלתי שהן נהנות ממנו, ומנצלות את מעמדן כדי להציק לציבור לקוחותיהן ולהתעלל בהם בצורה חצופה. הן מנסות לכפות על הלקוח התחייבות - התחייבות שבמסגרתה אתה לא יכול לעבור לספק אחר במשך תקופה מסוימת.

מדובר כמובן על חברות הסלולר, אבל גם חברות הכבלים קפצו על המציאה ואימצו את הנוהג הפסול. הן דורשות "התחייבות" - פעם זה היה של 36 חודש, עכשיו רק 18 חודש (ללקוח פרטי) בעקבות חקיקה מתקנת. אם אתה מפר התחייבותך אתה צפוי לקנס גבוה.

אני לא מדבר על רכישת מכשירים בתשלומים. אם רכשת מחברת סלולר טלפון (במחיר מופקע, פרייר) ורכשת אותו בתשלומים - אתה חייב לעמוד בתשלומים עבור המכשיר. אבל לא ייתכן לכפות על אדם תשלום על שירות, אם האיש חפץ להפסיק להשתמש בשרות או לעבור לספק אחר. ההתחייבות הזאת היא הפרה של זכויות הצרכן.

האם ייתכן למשל, שהסופרמרקט בו אני קונה יסרב למכור לי אלא אם כן אתחייב לקנות אצלו לפחות במשך שנה ?

הייתכן שהעוזרת תסרב לעבוד אצלי אלא אם אתחייב לשכור אותה לשנה ? או הספר יסרב לספר אותי בגלל שלפני חודש הסתפרתי אצל ספר אחר ?

או שהבנק, או קופת החולים יסרבו לפתוח חשבון או לרשום אותי אם לא אתחייב לשנה וחצי ?

לא, לא ייתכן. בתחומים אלה יש תחרות. חופש הבחירה של הלקוח הוא דבר קדוש.

בתחום הסלולר והכבלים יש מונופול. חברות מעטות נותנות שרות, והן מתואמות ביניהן - והלקוח דפוק וחסר אונים.

זוהי דוגמה טובה לפגמי הרגולציה הממשלתית. הממשלה יצרה את המפלצות האלה, כאשר היא מנעה ומונעת, כניסתם החופשית של ספקי שרות לשוק (מפעילים של רשתות סלולריות וכבלים). על הממשלה להתיר שוק חופשי, להתיר כניסה של כול ספק מעוניין, ללא רישוי מוקדם וללא מגבלות.

בינתיים יש לאסור כליל את הנוהג הפסול של התניית שרות ב"בהתחייבות". 

אני, למשל, כאשר שמעתי שספק שרותי טלוויזיה (yes ) - דורש התחייבות לשלוש שנים, ואינו מוכן לספק את השירות ללא התחייבות, טרקתי להם את השפופרת. אם גם HOT יסרבו לחבר אותי ללא התחייבות אאלץ לותר על הטלוויזיה. כלומר - אשמח על התירוץ להפטר מהקופסה המטומטמת הזאת.

יעקב

לפני כשש שנים אישר פרלמנט האיחוד האירופי הצעת חוק שאוסרת שיווק וייבוא מוצרי קוסמטיקה שנבדקו על חיות. בשנה שעברה החמיר הפרלמנט האירופי את הכללים, ואסר גם מכירה של חומרי גלם המשמשים לייצור מוצרי קוסמטיקה שנעשו בהם ניסויים בבעלי חיים.

ועדת השרים לחקיקה בכנסת אישרה היום (א') הצעת חוק שתאסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים