קו ישר

העלות של בנק ישראל מסתכמת לא רק בכמיליארד ש"ח, שמוצאים מדי שנה על משכורות לאותם 800 חוקרים במחלקת המחקר של בנק ישראל, שכאמור קוראים מדי יום את כול העיתונות הכלכלית, וחוקרים... וחוקרים... (כמה עולות הפנסיות התקציביות של החוקרים בדימוס אינני יודע, בטח עוד מיליארד).

בנק ישראל הפסיד בשנה האחרונה כ 1.9 מיליארד שקל (עוד שני מיליארד...) הפרשי ריבית בין הריבית שהוא מרוויח על יתרות מטבע החוץ, לבין הריבית שהוא משלם למפקידי מק"מ בארץ, שממנים את רכישת המט"ח. בס"ה הפסיד בנק ישראל, ב 3 השנים האחרונות 4.1 מיליארד ש"ח בגלל הפסדי ריבית, ועוד כ 2.4 מיליארד הפסדים אחרים, ס"ה הפסיד, בשלוש שנים - 6.5 מיליארד ש"ח. כסף גדול.

כאמור - הכול מיותר. אנו לא צריכים את המשחקים המטומטמים שקל-דולר, עם שמירה (או אי שמירה) של ערך השקל, או הדולר, עם ספסרות מטבע של בנק ישראל, והימורים שלו הממומנים על ידי מיסי האזרחים. הכול מיותר לגמרה.

יבוטל השקל ! יבוטל בנק ישראל!

כול המחירים והמשכורות בארץ יהיו בדולרים או באירו (לפי בחירה של כול עסק או משרד). נחיה כמו איטליה, יוון, ספרד או הולנד (וגם גרמניה וצרפת) שוויתרו על מטבע לאומי.

עכשיו כשהפישר שלנו התמנה לסגן יו"ר הפד, בארה"ב, אפשר לסמוך עליו שינהל את עניינינו משם, מארה"ב, כשמר אובמה מממן את משכורתו. 

בנק ישראל גם עולה מיליארדים רבים, גם מפריע על ידי שמונע תחרות בתחום הבנקאות, וגם גורם נזקים לעסקים ויצואנים עם התנודתיות של השקל-דולר. הכול מיותר. 

יעקב

בן סטיל, מועמד המפלגה ליברטאנית לנשיאות, בארה"ב, ב 2012 הצליח להשחיל מאמר בדה-מרקר, תחת הכותרת המפוצצת: "לתקן את מערכת הכסף  לפני שהיא תהרוס את ישראל". בדרך כלל הייתי מברך על פרסום מאמר ברוח ליברטאנית בדה-מרקר (השייך ל"הארץ"), אלא שהמאמר הזה, למרות זהות כותבו, אינה ברוח ליברטאנית.

בן סטיל לא אחראי לכותרת המטופשת, אבל כן לתכנית הלא חכמה שהוא מנסה לקדם. הם גם הקימו תנועה ל"תיקון מערכת הכסף".

הוא מציע שהבנקים יעברו לשיטה של "100% רזרבה", או ביטול שיטת הרזרבה החלקית המאפשרת לבנקים לתת אשראי בהיקף גדול ובכך (לכאורה) ליצור כסף חדש (כסף אשראי).

הוא מציע שכול יצירת הכסף החדש תיעש רק על ידי בנק ישראל. כלומר - הבנק הממשלתי ישמור מונופול על ניהול הכסף במדינה. הדבר הוא בלתי ליבטריאני להפליא.

באשר לביטול שיטת ה"רזרבה החלקית" בבנקאות - יש פלג, בתנוע הליברטאנית (הפלג הרוטבארדי), שדוגל בזה, אבל זה בהחלט לא הקו של הרוב או הדעה המרכזית, ולדעתי הדעה הזו לא נכונה. הבנקאות הליברטאנית צריכה להיות בנקאות חופשית. הבנקים, ולא הממשלה או הרגולטור, מחליטים כמה אשראי לתת וכמה רזרבות לשמור, וכיצד הכי טוב לשמור על יציבות הבנק. יציבות הבנקים היא באחריות הבנקים ולא הממשלה. אז אין צרוך שהממשלה תקבע את גובה הרזרבות שהבנקים ישמרו. וגם - במצב זה - אסור שהממשלה "תציל" בנקים נופלים באמצעות כספי ציבור.

אין צורך שהממשלה תנהל את הדפסת הכספים.

באותה הזדמנות אחזור על הצעתי הוותיקה: לבטל את השקל. זה יהיה תיקון יסודי במערכת הכסף בישראל, ותיקון לטובה. כפועל יוצא יבוטל בנק ישראל.

יעקב

איך אנו יכולים לדעת בוודאות שאינפלציה גדולה צפויה בקרוב? זה די קל. צריך לקרוא מה ראש ה FED, בן ברננקי אומר.

ברננקי אמר אתמול: "איני מאמין שתהיה אינפלציה משמעותית".

כבר כתבנו פוסט ארוך על ההתבטאויות  של ברננקי בעבר. כול פעם שהוא אמר משהו, התרחש במציאות בדיוק ההיפך. זה מה שיקרה גם עם האינפלציה. ככה אמר ברננקי, ב 2005: "אינני חושב שמחירי הדירות גבוהים מדי, אינני חושב שיירדו, אינני חושב שהכלכלה תיפגע" - ואז בא המשבר הגדול של 2007-8 שנגרם כולו על ידי צניחה חופשית במחירי הדיור בארה"ב.

ברננקי (כלומר ה FED) "קונה" מדי חודש אג"חים ב 85 מיליארד דולר - כלומר מדפיס כסף בשיעור זה. הוא הודיע כעת על המשך התכנית הזו, בלי מגבלת זמן.

אבל, הוא מבטיח, לא תהיה אינפלציה... הוא אמר כך במפורש...

יעקב

בעיקבות סופת סנדי בארה"ב מופיע בניו יורק טיימס מאמר ארוך על תכנית הממשלתית לביטוח נגד שיטפונות, שנמצאת בגרעון גדול. בתמונה רואים את העיירה טוקרטון, על חוף האוקיינוס בניו ג'רזי, מוצפת בעקבות ההוריקן סנדי.

הוריקן סנדי הביא להצפה ונזקים של לפחות 115 אלף בתים והרס מוחלט של אולי 20-30 אלף. כשמתרחש אסון טבע, האינסטינקט הראשון הוא שצריך לעזור לאנשים המסכנים שאיבדו את בתיהם. מצד שני - מאחר וסופות ושיטפונות אינם תופעה נדירה - נשאלת השאלה מדוע בעלי הבתים לא ביטחו את בתיהם. על זה הטענה היא "כשל שוק": כי חברות הביטוח העיסקיות (הפרטיות) מסרבות להציע ביטוח נגד שיטפון.

הטענה הזו אינה נכונה. כול חברת ביטוח תבטח כול סיכון, השאלה היא רק מה גובה הפרמיה שהיא דורשת. כנראה שהפרמיות הנדרשות - כתוצאה מחישוב הסתברות הנזק, כה גבוהות שבעלי בתים לא יכלו לעמוד בהן והעדיפו לא לבטח. הם סמכו על טוב ליבם של האזרחים שיצילו אותם, אחרי שיטפון, באמצעות כסף ממשלתי.

בגלל "כשל השוק" (כביכול), ובגלל שבמקרה אסון טבע הממשלה במילא נדרשת לעזור, החליטה הממשלה הפדראלית להקים קרן ממשלתית לביטוח מפני שטפונות. סיבה נוספת - בגלל שהממשלה מבטחת משכנתאות - היא נאלצה להציע ביטוח לבתים שעליהם ניתנה המשכנתא. כך הוקמה התכנית הפדראלית לביטוח שיטפונות בשנת 1968, והיא מחייבת את כול הבתים שעליהם רובצת משכנתא - לרכוש ביטוח פדראלי נגד שיטפונות, אם הם נמצאים על שטח שבו התרחש שיטפון כולשהו ב 100 השנים האחרונות. בתים שמחוץ לאזורים אלה רשאים גם הם לרכוש ביטוח פדראלי, אך לא חייבים.

היום יש בארה"ב 5.7 מיליון בתים שמבוטחים בביטוח שטפונות פדראלי (ביטוח חובה). הבית הממוצע משלם פרמיה של 615 דולר לשנה, אך באיזורי סיכון גבוה יותר הפרמיה מגיעה עד 1200 דולר לשנה או אפילו 3000 דולר לשנה. סכונות הביטוח הפדראלית גובה כ 3.5 מיליארד דולר בשנה כפרמיות.

אבל, הפרמיות כמובן נמוכות מדי. הוריקן קטרינה, למשל, בשנת 2005, גרם לנזקים (ותשלומי ביטוח) בסך 18 מיליארד דולר. הוא לא היה היחידי. בקיצור: תכנית הביטוח הפדראלי נמצאת בגרעון עמוק, שמכוסה על ידי "הלוואות" מהאוצר (הדפסת כסף) - כלומר - משלם המיסים. עכשיו נפל עליהם הוריקן סנדי, ובקופה אין כסף, רק גרעונות. האמונה שהממשלה יכולה לעשות טוב יותר מה שהשוק החופשי אינו יכול לעשות (כשל שוק) היא אמונה טפלה. לסיכון יש מחיר, הממשלה הפדראלית אינה יכולה לשנות את המחיר הזה, היא יכולה רק להתעלם ממנו, לגבות פרמיות נמוכות מדי, ואז לספוג הפסדים שיוטלו על כול התושבים משלמי המיסים.

הביטוח הפדראלי ה"זול" גורם ל"תוצאות בלתי מכוונות" unintended consequences, אבל בהחלט לא בלתי צפויות. העיקרית שבהם היא - עידוד בניה באזורים מועדי שיטפון, ובכך הוא גורם לגידול בנזקים. ככה מביאים בכתבה דוגמא של בית ששוויו כ 180 אלף דולר, אבל הוצף, במרוצת העשור האחרון, 15 פעמים, ועלה לחברת הביטח 1.5 מיליון דולר. בית אחר, ששוויו 116 אלף דולר, הוציא מחברת הביטוח הפדראלית כ 2 מיליון דולר בגין תביעות חוזרות על הצפות רבות.

בעיה אחרת היא תקנות הבניה. באזורי שטפון מתבקשת בנייה עמידה לשטפון - שפירושו יסודות עמוקים, ובתים מוגבהים על עמודים. אבל, תקנות הבניה הן באחריות הרשות המקומית, וזו לא ממהרת להטיל חובה של בניה יקרה על התושבים. לסוכנות הביטוח הפדראלית אין סמכות תקינה בנושא איכות הבניה. בעיה נוספת היא - שמפות האזורים המועדים להצפה (בהם חל ביטוח חובה) אינה מעודכנת, והתרחשו הצפות גם באזורים אחרים, לא מבוטחים.

אנו רואים שהטענה של "כשל שוק" בביטוח שיטפונות היא טענת סרק. הממשל הפדראלי חשב שהוא מסוגל לנהל יותר טוב את התכנית לביטח שטפונות, אבל הוא לא מסוגל. הוא מסוגל רק לנהל יותר גרוע, לגבות פרמיות נמוכות מדי, לעודד בנייה באזורים מסוכנים ומועדי שטפון, וליצור גרעונות גדולים שיוטלו על משלמי המיסים. יש לציין שחלק ניכר מהבתים בחוף הים הם בתי נופש של אנשים אמידים, אין שום סיבה שהממשלה תסבסד את הביטוח שלהם.

יעקב

תוספת:

הממשלה לא צריכה לעסוק בעיסקי ביטוח. אין זה תפקידה. השוק החופשי (באמצעות חברות הביטוח) שלח איתות ברור ונכון: אל תבנו באיזורים מועדים לשיטפון. אסור היה לממשלה לשבש את המסר הזה, ולעודד בניה באזורים מסוכנים. מי שרוצה בכול זאת לגור ליד הים, זכותו, אבל על אחריותו.

הממשלה לא צריכה לממן את שיקום כול הבתים ההרוסים באותו מקום מסוכן ליד הים. היא לא צריכה לכסות לכול האנשים את כול ההפסדים. הממשלה יכולה, לכול היותר, לעזור לאנשים עניים להשתקם, אבל במקום אחר. היא לא צריכה לעזור לאנשים עשירים לבנות מחדש את בתי הנופש שלהם ליד הים.

יעקב

לרגל המצב הכלכלי הגרוע הנפיקה ארה"ב שטרות חדשים של דולר. אנו חוששים שאורך החיים שלהם יהיה קצר, כי יצטרכו להוסיף אפסים במספר גדל והולך מאחורי הספרה 1.

הרבה שואלים: מדוע אין אינפלציה בארה"ב, כרגע, למרות שכבר שנה או שנתיים שברננקה מדפיס דולרים בקצב גבוה ? קראתי הסבר מעניין: הדולרים מרפדים חשבונות אבודים ומסתירים הפסדים. את המצרכים והדירות האנשים כבר קנו. עכשיו נותרו החובות. לאנשים פרטיים יש חובות ענק - עשרות טריליארדים של דולרים במצטבר. חובות מכרטיסי אשראי, חובות מהלוואות סטודנטים שעכשיו גמרו ללמוד ולא מצליחים למצוא עבודה, חובות מקניית מכוניות או בתים באשראי. חלק גדול מהחוב הזה הוא חוב אבוד. הדולרים הטריים שהודפסו באים להסתיר את הריקבון במערכת הבנקאות, למנוע מחיקת חובות אבודים, ובכך למנוע קריסת הבנקים. כלומר - הדולרים המודפסים מייפים את מאזני הבנקים, ולא מתווספים לצריכה - דבר שהיה גורם אינפלציה. ההסבר נשמע מעניין. אבל לא ייתכן להמשיך לעולם עם גרעון שהוא 40% מהתקציב, ו 10% מהתל"ג, והוא הולך וגדל. אין שום סימן שהמצב עומד להשתנות ב 10 השנים הקרובות. המערכת הפוליטית בארה"ב משותקת, חסרה שם מנהיגות אחראית, האזרחים מפונקים ולא ממש רוצים לעבוד (חלק לפחות), הריקבון גדול. וכמו שאתם יודעים - אני לא מאלה ששונאים את ארה"ב (יש הרבה כאלה) אני דווקא מהאוהדים הגדולים שלה, אבל השטר שלמטה מבטא את המציאות.

יעקב

לאור הצלחת ההתנחלות בשדרות רוטשילד, ושאר המחאות העממיות באביב הערבי, מתארגן עכשיו מאהל מחאה בוול סטריט.

מה הם רוצים ?   תהרגו אותי אם אני מבין.

המנשר שלהם מלא בפטפוטי סרק בעגה פוסט מודרנית, בלתי ניתנת להבנה, וכנראה חסרת תוכן של ממש. דומה מאד למתנחלי רוטשילד. הנה למשל:

our lives are commodities to be bought and sold on the open market amid the culture of ruthlessness and desperation that has arisen to accommodate it.

"חיינו הם סחורה שניקנית ונמכרת בשוק הפתוח בתוך תרבות של אכזריות וייאוש שנוצרה כדי לאפשר זאת."

אם מישהו הבין את המשפט הזה, אולי בין מתנחלי רוטשילד, המומחים לנושא, הוא מוזמן להסביר לכולנו.

בינתיים, נוכח הסימנים שחגיגת הקיץ ברוטשילד הגיעה לסיומה, אולי יוכלו המתנחלים להמשיך בפיקניק בניו יורק. יש להם הזדמנות פז לעשות שימוש מועיל בנסיון שצברו ולעזור לאחיהם לנפש שמעבר לים. שנראה פעם את ישראל עוזרת לארה"ב ולא להיפך...

על מארגני הז'מבורי בניו יורק הייתי אומר: "א גויישר קופפ". מתנחלי רוטשילד השכילו להקים את המאהל בקיץ, שם בניו יורק עוד עלול לבוא איזה הוריקאן או סופת סתיו ולחסל את הכוונות האציליות של המפגינים.

יעקב

עדכון: גם דה מרקר (עוד שם מטומטם לעיתון כלכלי) מדווח על המחאה הזו, בעברית צחה. הוא כותב שזו "מחאה נגד הבנקים" ושהיא תתקיים בו זמנית בארצות רבות. שיהיה. מקריאה באתר המחאה אינך יכול להבין נגד מה המחאה ובעד מה, חוץ מזה שהם כללית אנשי שמאל שמחפשים עולם חדש.

יעקב

עדכון 2: אם המחאה היא נגד הזרמת כסף ממשלתי להצלת הבנקים - אז אני בעד. היה צריך לתת לבנקים לפשוט רגל. ככה עובדת כלכלה חופשית - מי שמפשל נופל. כמובן שהמחאה נטולת דרישה ספציפיות, המוחים בארה"ב כמו חבריהם ברוטשילד, לא יודעים מה הם רוצים, חוץ מזה שהם יודעים שהן רוצים למחות נגד העולם.

יעקב

על לקחי חדלות הפרעון של ארגנטינה בשנת 2001 ניתן לקרוא במאמר בניו יורק טיימס.

בשנת 2001 התפתחו מהומות רחוב וחסימות כבישים בארגנטינה במחאה על העוני שהקיף יותר מ 50% מהאוכלוסייה. הנשיא נאלץ להתפטר ולברוח בהליקופטר מהמדינה. ארבעה נשיאים נוספים מונו והתפטרו תוך ימים. הנשיא הזמני האחרון הכריז על חדלות פרעון ו"חופשת" בנקים (סגירת הבנקים והקפאת הפקדונות). באותם ימים היה הפסו הארגנטיני צמוד לדולר (כמו שיוון משתמשת באירו), ההצמדה בוטלה.  משרדי הבנקים הסגורים נחסמו בלוחות פלדה כדי להגן עליהם מפני זעם ההמונים.

מצבה של ארגנטינה בעת פשיטת הרגל היה טוב בהרבה מזה של יוון. הגרעון התקציבי היה "רק" 3.4% מהתל"ג (לעומת 13% ביוון) והחוב הלאומי, כ 100 מיליארד דולר (לעומת אולי 300 מיליארד אירו של יוון), היה "רק" 54% מהתל"ג (לעומת 150% של יוון). מעבר לכך צריך לזכור שארגנטינה מדינה גדולה ועשירה באוצרות טבע. היא גדולה מיוון פי 10 בשטח, פי 3 באוכלוסייה.

חדלון פרעון - כשמו כן הוא - הם חדלו לשלם את חובותיהם, כולל, בייחוד, אג"ח ממשלתי. הם הכריזו על פיחות בפסו, מערך של 1 דולר לערך של 33 סנט. כול אזרחי ארגנטינה שהיו להם פיקדונות בבנקים ארגנטינאיים, בין אם בפזו ובין אם בדולר (כי הפזו היה שווה דולר) - קיבלו את פקדונותיהם בפסו חדש (0.33 דולר). כול הקיצבאות, הפנסיות, החובות, המשכורות, הכול - ירד ל 1/3 מערכו הקודם, לערך בפסו מערך בדולר. למשל: מי שמכר את ביתו נניח ב 100,000 דולר - קיבל כעת 100,000 פסו (כלומר 33000 דולר) גם בחוזי מכירה פרטיים - לפי צו ממשלתי. כול מי שהיה חייב למישהו, למשל לספקים שלו, כסף - החזיר בפסו (1/3).

פדיון האג"ח הממשלתי נדחה. במרוצת הזמן פדתה ארגנטינה את האג"חים של אזרחיה (ושל הבנקים וקרנות הפנסיה שלה) באמצעות פסו ב 1/3 הערך.

גם עם נושים חיצוניים (בנקים זרים וקרנות השקעה זרות) הגיעה ממשלת ארגנטינה להסדר, במשך הזמן (לאחר שנמנעה כ 5 שנים מלהחזיר אגורה אחת). בסוף היא החזירה לרובם כ 1/3 מערך החוב. יופי של "הסדר". רק לקרן המטבע הבינלאומית החזירה ארגנטינה את החוב במלואו, ב 100% .

כעת ארגנטינה היא המדינה היחידה בעולם שלא חייבת לאף אחד כלום. היא לא לקחה יותר הלוואות מקרן המטבעה, וזרקה את נציגי קרן המטבע מהמדינה. משקיעי חוץ אחרים כמובן לא רוצים להלוות לה, אז היא נאלצת, בלית ברירה, לחיות ממה שיש ללא הלוואות - כמו שכול המדינות היו צריכות לחיות.

כעת אין לארגנטינה לא חוב חיצוני, לא חוב פנימי, לא גרעון תקציבי, ולא גרעון מסחרי (יש לה עודף מסחרי). היא בריאה כמו שור. מדינה מאושרת.

מה שעזר להגשמת הנס הזה הוא העושר הטבעי של המדינה. ארגנטינה יצרנית ויצואנית גדולה של מוצרי מזון, בייחוד תבואות (גרעינים) ובשר. מחירי מוצרים אלה עלו בין פי שניים לבין פי שלוש מאז 2001. בנוסף - הפסו הזול עודד מאד את התיירות (בייחוד מברזיל) - עוד אחד ממקורות ההכנסה הגדולים. גם התעשייה המקומית שיגשגה הודות לפסו הזול שהקשה על ייבוא מתחרה, וסיפקה תעסוקה למובטלים.

מה הלקח?

יש חיים אחרי פשיטת רגל. אולי חיים יותר בריאים מאשר קודם, כאשר המדינה הייתה מכורה לחובות.

הרעיון התנכי של שמיטת חובות כללי (שנת יובל) נראה יותר טוב מתמיד. צריכים להכריז, ברמה עולמית, עכשיו, על שמיטת חובות כללית, כול האג"חים מבוטלים, ופותחים דף חדש. יהיה מה שיהיה. (רק תגידו לי מתי זה יהיה שאספיק למכור את האג"חים שלי...).

תיקון 1. ארגנטינה גדולה בשטחה מיוון פי 21, ובאוכלוסיה - פי כמעט 4.

תיקון 2. לא נכון שאין לארגנטינה חובות - החוב הקודם, ה"מוסדר" ( כלומר שהורד ב 2/3) - עדיין בתהליך של תשלום - כלומר האג"חים הישנים נפרעים כאשר מגיע מועד פרעונם. עדיין לא כולם נפרעו. ומן הסתם, הממשלה מוכרת אג"חים חדשים, לפחות לאזרחי ארגנטינה וקרנות הפנסיה שלה. לא מן הנמנע שגם משקיעי חוץ קונים אג"חים של ממשלת ארגנטינה, מתוך תקוה שהם יפרעו לפני פשיטת הרגל הבאה. משקיעים פרטיים בוודאי ובוודאי משקיעים בעסקים ובבנקים ארגנטינאיים מתוך אותו שיקול - אפשר לעשות כסף בינתיים.

יעקב

מעטפות כסף, חיוב כפול על טיסות - אלו שיטות מאד פרימיטיביות של ניצול מעמד פוליטי. אהוד אולמרט טירון מושתן ועלוב ליד ג'יימס ג'ונסון, מנהל פאני מאי בעבר, וברני פרנק (יהודי והומו), יושב ראש ועדת השרותים הפיננסיים בבית הנבחרים ארה"ב בעבר וגם היום, וחבריהם.

בארה"ב התפרסם ספר, "סיכון פזיז" המספר את הסיפור של של חיבור כסף ממשלתי ושילטון, והבנק החצי ממשלתי פאני מאי שהפיל את הכלכלה העולמית ב 2008, וגרם נזק ישיר של 153 מיליארד דולר מכספי המיסים שהועברו לכיסוי הפסדיו עד כה. ההפסדים ממשיכים להצטבר.

פאני מאי, בנק חצי ממשלתי, הכריז על יעד של "בית לכול פועל", או בלשון אמריקאים "בית לכול בני מיעוטים" minority group - שפירושו - בית לכול כושי. הם לקחו הלוואות בריבית מועדפת בזכות היותם גוף חצי ממשלתי - שהערבות הממשלתית שלו מובטחת, למרות שהיא לא מעוגנת בחוק או חוזים. אכן - בפרוץ המשבר הממשלה כיסתה את ההפסדים. ההטבה הזאת הניבה הנסות של כ 7 מיליארד דולר לבנק. הכנסות אלו נוצלו, לא כדי לתת הלואות לעניים אלא כדי להעשיר את מנהלי הבנק, שהיו מינויים פוליטיים, מקרב המקורבים לשלטון. כך למשל היה בן זוגו של חבר הקונגרס ברני פרנק אחד מבכירי המנהלים בפאני מאי. כמובן שהבנק תרם כסף רב לפוליטיקאים שתמכו בו בקונגרס, ועזר לבחירתם מחדש. הבנק ניהל קמפיינים של שדלנות כדי למוע את כול יוזמות החוק שניסו לרסן את הוצאת הכסף חסרת האחריות ולהטיל פיקוח על הבנק על ידי "נערי האוצר" בארה"ב, במקום הפיקוח (כלומר חוסר הפיקוח) של הפוליטיקאים המושחתים שנהנו מכספי הבנק.

כול השחיתות הזאת היא חוקית לחלוטין, ואף נחשבת בחוגים "נאורים" למתקדמת - כי היא מצהירה על מטרות נעלות - בית לכול פועל. כול השחיתות והביזבוזים ההרסניים האלה הם חלק אינטגרלי, הם ממש הליבה, של מדינת הסעד המודרנית.

יעקב

רוצים לדעת מה קורה בכלכלת ארה"ב ? הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם ? מה שקורה שם הוא משחק של "כאילו", כלומר, התעלמות מהמציאות. משחקים ב"נדמה לי", בהזיות. הנה מאמר ארוך, מלא קישורים ונתונים המפרט את הסטטוס של המשחק ב"כאילו". להלן כמה פנינים מהמאמר.

בוא נדמיין שמצב התעסוקה משתפר (בארה"ב), ונתעלם מכך שמרבית החברות האמריקאיות מגדילות את מצבת כוח האדם דווקא במפעלים שמחוץ לארה"ב. בואו נדמיין שהאבטלה בירידה - כשהאמת היא שאחוז המועסקים מקרב האוכלוסייה הוא הנמוך ביותר מאז 1970 (למרות גידול האוכלוסייה), כלומר פחות ופחות אנשים עובדים ומייצרים (האחרים חיים כנראה מחסכונות או קיצבאות).

בואו נדמיין שהשכר נמצא בעלייה - כשבאמת השכר, בערך הקנייה שלו, חזר לרמה של 1996, לפני מהפכת הדוט-קום.

רווחי החברות הגדולות אומנם בעלייה, וזה טוב ל 21 מיליון עובדיהן, אבל אלה רק 16% מהעובדים בארה"ב (בערך כאחוז המועסקים על ידי הממשלה - 22 מיליון). ועוד...

הטענות של דוברים רשמיים (למשל "המבוגר האחראי" שלהם, הנגיד בן שלום ברננקה) כאילו כלכלת ארה"ב נמצאת בדרך ברורה (אם כי קצת איטית) לכיוון של הבראה והתאוששות - הם משחק ב"כאילו".

יעקב

אנשים לא מאמינים יותר בדולרים שמדפיסים אותם בכמויות גדולות, כמו פליירים. לא ייתכן שלדבר הזה יהיה ערך לאורך זמן.

הנה גרף המתאר את מחיר הזהב והכסף, בדולרים, לעומת עליית מדד מחירי המניות בארה"ב (s&p500).

הגרף הזה לא זקוק להסבר.

יעקב

סין ורוסיה מתקרבות.

ראש ממשלת סין, ון, וראש ממשלת רוסיה, פוטין, נפגשו בסט פטרסבורג, וחתמו על כתריסר חוזים לשיתוף פעולה בכול התחומים, בתחום הכלכלי אבל גם הבטחוני. הם הכריזו על חוזה ידידות לעולמי עד, וביטול כול הסיכסוכים בינהים לעולם. לסין ורוסיה יש סכסוכי גבול רבים, שבעבר הביאו עד לתקריות אלימות. בנוסף - הסינים מציפים ממש, בהגירה חוקית ובלתי חוקית, את האיזור של סיביר המזרחית. באיזור זה יושבים, יש אומרים, יותר סינים מאשר רוסים. הרוסים כמובן לא מאושרים ממצב זה.

בכול זאת הם הכריזו "שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז, אף פעם".

סין הכריזה שהיא תעזור לרוסיה לחזור להיות מעצמה עולמית כמו שהייתה פעם. נחתמו חוזים לשיתוף פעולה בנושאים צבאיים ופיתוח כלי נשק, שפרטיהם לא פורסמו. דובר על שני פרויקטים גדולים נוספים: אחד - צינור גז מרוסיה (סיביר) לסין, שיחבר בין הייצרן הגדול של אנרגיה בעולם לבין הצרכן הגדול. רק נשאר לסכם פרט קטן - המחיר שהסינים ישלמו.

כן תספק רוסיה שני כורים גרעיניים להפקת חשמל לסין.

והפרט המעניין ביותר - הם הסכימו להשתמש במטבעות שלהם (הרובל והרנמינבי) לצורכי סחר ביניהם, ולרדת מהנוהג שהיה המקובל של ביצוע כול התשלומים בין המדינות בדולרים. הדולר בוטל.

ארה"ב הולכת ומאבדת (בצדק) את המקומה כמעצמה העולמית הגדולה. היא מאבדת את מעמדה הצבאי-בטחוני, ואת מעמדה הכלכלי. ההיסטוריה לא עומדת במקום, וארה"ב לא במסלול עליה, אלא במסלול ירידה.

עדכון: לאחרונה הושלם גם קו חשמל, להעברת אנרגיה מרוסיה לסין, באזור וולאדיבוסטוק שעל חוף האוקיינוס השקט. לא רק שסין בונה עשרות תחנות כוח חדשות כול שנה, עכשיו היא רותמת גם את רוסיה למשימה, רוסיה גם בונה תחנות כוח כדי לספק את החשמל לסין.

יעקב

כן, הנגיד של הבנק המרכזי האמריקאי, או בתוארו הרשמי, ראש ה FED - אין לו מושג בכלכלה. כך טוען ג'ים רוג'רס, משקיע מנהל קרנות וסופר ופרופסור באוניברסיטה. הוא טוען זאת בעקבות ההודעה של ברננקה על המשך הדפסת הכסף, בשעור 600 מיליארד דולר, בחודשים הקרובים. (קוראים לזה "הקלה כמותית מס' 2 או QE2 ).

אומר רוג'רס, בן ה 68, בהרצאה של בליול קולג' היוקרתי באוקספורד, (שרוג'רס הוא בוגרו): "בן ברננקה לא מבין בכלכלה, לא מבין במטבע, לא מבין בפיננסים. הדבר היחידי שהוא מבין זה הדפסת כסף. כול הקריירה שלו התרכזה בלימוד הדפסת הכסף. תן לו מדפסת, והוא ידפיס בכול המהירות האפשרית. הדפסת כסף מעולם לא פתרה שום בעיה" אומר רוג'רס.

נראה לי שהוא צודק.

בן ברננקה היה, מרבית חייו, איש אקדמיה, ונודע בדוקטורט שלו (שנעשה בהנחיית סטנלי פישר, נגידנו), על נושא המשבר הגדול של 1933, ובטענתו שהבעיה הייתה שאז לא הדפיסו מספיק כסף. הוא לא החזיק מעולם שום תפקיד בעולם הממשי של העסקים או הבנקאות, כול הידע שלו תיאורטי, מהספרים. מהאקדמיה קפץ ישר לממשלה, היה תחילה אחד הנגידים ב FED, אח"כ יועץ כלכלי לבוש.

יעקב

כול מדינות העולם מדפיסות כסף. הרבה כסף. הדפסת כסף פירושו - דילול הערך של הכסף שבמחזור שמתבטא באינפלציה. כלומר: מחירי הסחורות עולים בערך הנומינאלי.

בכול זאת נתוני האינפלציה שמפרסמים הגופים הממשלתיים לסטטיסטיקה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אצלנו) לא מצביעים על אינפלציה. אז איפה האינפלציה ?

היא תבוא, אל תדאגו. היא כבר הגיעה למחירים הסיטונאיים. הנה:

For example, Agricultural Raw Materials are up 24%, The Mineral Index is up 25%, The Metals Price Index is up 26%, Coffee is up 45%, Barley is up 32%, Oranges are up 35%, Beef is up 23%, Pork is up 68%, Salmon is up 30%, Sugar is up 24%, Wool is up 30%, Cotton is up 40%, Palm oil is up 26%, Hides is up 25%, Rubber is up 62%, Iron Ore up 103%. Those are prices at the wholesale level.

המחירים של כול הסחורות, תוצרת חקלאית, מזון, מתכות הכול עלה  בכ 25-60% בשנה האחרונה (בדולרים). כבר עלה. ייתכן שהעליות אינן "אמיתיות" אלא תוצאה של ספקולציה. זה לא משנה. הצרכנים משלמים מחירי שוק עבור הסחורות ולא מחירים "אמיתיים". (אין כזה דבר "מחיר אמיתי").

המחיר לצרכן יעלה גם הוא.

לא ייתכן אחרת. מישהו יודע כמה עולה ק"ג עגבניות? שלא לדבר על מחיר הדיור אצלנו. האינפלציה כבר פה.

הכול עולה חוץ מהססטיסטיקה הרשמית המתפרסמת. אני תמיד חשדתי שהגופים הממשלתיים מהנדסים את המספרים.

יעקב

הנה עוד תוצאה לא מכוונת (באנגלית: unintended consequence ):

נגיד הפד, בארצה"ב הוריד את הריבית ל אפס, כדי לעודד משקיעים וצרכנים לקחת הלוואות, ולהגדיל בכך את הביקושים בכלכלה. הורדת הריבית היא צעד יודע של "עידוד צמיחה" - כול כלכלן מתחיל וחובב יודע זאת. האומנם ?

שוב מתערבות "התוצאות הלא מכוונות". הנה איך:

1. פנסיונרים רבים בארה"ב (ובכול העולם) חיים מחסכונותיהם. ומספר הפנסיונרים, כידוע הולך וגדל כול הזמן. החסכונות נשאו ריבית, והריבית הייתה חלק מהתכנון הכלכלי של הזקנים, מקור פרנסתם. כעת הריבית התאפסה והתנדפה (תודה, פד). התוצאה: הזקנים יש להם פחות כסף להוציא, הם קונים פחות, וגורמים בכך להעמקת המשבר. שלא לדבר על ההתעללות בזקנים שרמת חייהם יורדת באופן מלאכותי.

2. אם אין נותנים לך ריבית בבנק, אתה לא מחזיק כסף בבנק. חוסכים ומשקיעים מושכים את הכסף מהבנק וקונים כל מיני דברים - זהב, מניות בסין, מיכרות נחושת בצ'ילה. הכסף בורח מארה"ב, ואינו זמין לעידוד הכלכלה האמריקאית.

3. ערך הדולר יורד, גם בגלל הריבית האפסית וגם בגלל ההדפסה המוגברת של הדולר. עוד סיבה הטובה לברוח מהשקעות דולאריות, ולהוציא את הכסף מארה"ב. עוד הפסד נטו לאמריקאים. חסר רק שהסינים יפסיקו או יאטו את רכישת אג"חים של ממשלת ארה"ב...

כלומר: אין ארוחות חינם, ופעולות "ברוכות" לכאורה של הורדת הריבית יש להן תוצאות לוואי שליליות, שעלולות לגבור על החיוביות.

אולי, אם הנגיד לא היה מתערב, ולא מתעקש לקבוע את שער הריבית בצורה שרירותית, ולא מדפיס כסף, אולי הדברים היו מסתדרים יותר טוב...

אבל נגיד קיים בשביל להתערב ולהדפיס... נגיד שלא מדפיס כסף לעולם כאילו לא קיים (הלוואי) ולא יזכה בתואר "הנגיד הטוב בעולם" כמו הפישר שלנו.

יעקב

החוב הלאומי של ארה"ב הגיע ל 13 טריליון דולר (13 אלף מיליארד), זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שלה. הנה בציור קצב גידול החוב:

החוב הוא כעת כ 89.4% מהתל"ג, בערך כמו בישראל, והוא ממשיך לעלות בקצב מזורז וחסר מעצורים.

מה יש לנשיא אובמה לאמור על כך: "זה קרה לפני שנכנסתי לתפקיד. אני לא אשם". הוא צודק במידה רבה, אבל אשם או לא, הוא לא עושה דבר לריסון התקציב אלא שופך עוד שמן למדורה בכמויות גדולות.

בקרוב מאד נוכל להתגאות בכלכלה יותר יציבה מזו של ארה"ב, עם חוב לאומי יותר קטן, יחסית.

יעקב

תוספת: יש לשים לב גם לקצב הגידול בחוב בארה"ב: הוא גדל בכ 50% מאז אמצע 2007, וממשיך לגדול בקצב מדהים זה!!

וכפי שמוטי אומר בהערה: מלבד זה ישנו החוב הסמוי - התחייבויות לתכניות פנסיה וביטוח לאומי שאין להן כיסוי תקציבי, וגם בתחום זה מצבנו יותר טוב.

אני לא אנליסט, ולא נביא ולכן אני לא נוהג לתת המלצות להשקעת כסף. אני גם לא עשיר - כך שלהמלצות שלי אין משקל כלל. בכול זאת - הנה המלצתי: קנו זהב.

חברה גרמנית התחילה להתקין כספומטים שניתן להוציא מהם מטבעות זהב או מטילי זהב קטנים. יש ביקוש רב למכשירים אלה. יותר ויותר אנשים קונים זהב. חלקם שומרים את הזהב אצל חברות שמירה המחזיקות כספות במנהרות תת קרקעיות בשוויץ. נוכח האינפלציה הנוראית בהדפסת כסף של כול המטבעות - דולר, אירו, יין, יהפוך הזהב, לאט, לאט, אבל בטוח, בטוח - למטבע דה פקטו שיותר ויותר אנשים משתמשים בו.

קנו זהב.

דרך אגב: ההמלצה האחרונה שלי להשקעות, "קנו מניות עכשיו" מ 20.09.2008 לא הייתה גרועה כלל.

יעקב

כולם יודעים שגרעונות תקציביים גדולים זה דבר לא טוב. אפילו בן שלום ברננקה הנגיד של הבנק המרכזי בארה"ב. הוא בעצמו אמר זאת בעדות בפני הקונגרס אמש:

"הממשל צריך להתחיל לקבל החלטות קשות, במטרה לצמצם את הגעון. דחייתן רק תביא להחמרת המצב. למרות שהקטנה מיידית של הגרעונות בלתי אפשרית - צריך לאמץ תוכנית אמינה להקטנתם ההדרגתית - כדי להחזיר את האמון של עולם העסקים. צריך להתקדם לכיוון של איזון תקציבי בר קיימא.

האומה תצטרך לבחור בין העלאת מיסים, קיצוץ בקיצבאות הסוציאליות (כמו ביטוח לאומי וביטוח בריאות), קיצוץ רוחבי בהוצאות שוטפות (כולל חינוך ובטחון)  או תמהיל של כול הנ"ל. הבחירות קשות אבל לא ניתנות לדחייה נוספת".

מילים כדורבנות. אבל - מילים... רק מילים.

הממשל עושה ההיפך מהמומלץ - הוא מגדיל את הגרעונות עם תוכניות סוציאליות חדשות (כגון תוכנית הבריאות). הממשל מסתתר מאחורי עלה התאנה של וועדה דו-מפלגתית לצימצום הגרעון. כלומר - קברו את הנושא בוועדה, וממשיכים לשפוך כסף שאין, בצורה בלתי אחראית ובלתי מרוסנת.

לפי הערכות מעודכנות, הגרעון, שהגיע בשנה שעברה ל 12% מהתל"ג, יהיה ברמה דומה גם השנה, ויירד אולי בהדרגה עד 4-5% לפי תחזיות וורודות, או ל 9% לפי תחזית יותר ריאלית, עד 2020. פירושו - גרעונות חסרי תקדים (בעת שלום) לפחות עוד 20 שנה. ותכנית של ממש לצימצום הגרעונות בכלל לא נראית באופק. אם יתרחש עד אז עוד משבר - אנא יצמחו הגרעונות? תיק"ו.

אז לדבר כול אחד יודע, גם בן שלום ברננקה...

יעקב

אני מדבר על ה Social Security - הביטוח הלאומי של ארה"ב. בפעם הראשונה ב 25 שנה ההכנסות של הביטוח הלאומי האמריקאי יהיו נמוכות מההוצאות שלו. עד כה היה עודף של הכנסות - כלומר דמי הביטוח הלאומי ששולמו על ידי האוכלוסייה הפעילה (העובדת) היו יותר גבוהים מאשר הפנסיות ששולמו לגימלאים. את העודף הפקיד המוסד לביטוח לאומי למשמרת אצל ממשלת ארה"ב, תמורת אגרות חוב ממשלתיות. בכך עזר הביטוח הלאומי לממן את גרעונות הממשלה, והממשלה "אכלה" את הכסף של הפנסיונרים.

עכשיו המגמה התהפכה, והביטוח הלאומי מתחיל לפדות אגרות חוב כדי לעמוד בהתחייבויותיו, במידה מסוימת גם בגלל הקיטון בהכנסות עקב המיתון. הסכומים עדיין קטנים, אבל עם הזמן זה גדל...

ומאיפה משלמת הממשלה האמריקאית (הפדראלית) את החוב לביטוח לאומי? מה הבעיה? הם כבר מדפיסים כול כך הרבה כסף, ידפיסו עוד קצת...

בעיה נוספת היא שאי אפשר לדלל את החוב הזה באמצעי הקלאסי של הדפסת כסף ואינפלציה. הטבות הביטוח הלאומי צמודות למדד (על פי החוק שבתוקף), כך שכול עליה באינפלציה מגדליה את החוב ולא מדללת אותו...

חברת דירוג האשראי "מודיס" הודיעה שנוצר לחץ להורדת דירוג האשראי של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב...

לכולם ברור שצועדים בביטחה לכיוון של התמוטטות גדולה. הוויכוח הוא על העיתוי...

יעקב