קו ישר

'ליברמן נפגש עם מפקד גל"צ: "דרוויש אינו יכול להיות חלק מהנרטיב של הישראליות"' אומר דיווח בוואינט.

אני חולק לחולטיון על ליברמן. דרוויש הוא חלק בלתי נפרד ב"הנרטיב של הישראליות". המהות של הישראליות היא שאנו חיים באמצע של העולם הערבי, והערבים הם לא רק מסביבנו אלא גם בתוך תוכנו. מה שנקרא "ערבים ישראלים" ו"ערבים פלשטינים" (שאין שום הבדל ביניהם) הם בהחלט חלק מהמציאות הישראלית שלנו. ישראל לא נמצאת בירח, וגם לא בפולין, אלא במזרח התיכון הערבי. דרוויש נולד בא"י ב1941, התחנך בישראל, והיה חי פעלי כאן. דרוויש הוא חלק מה"נרטיב של הישראליות".

דרוויש, למיטב הבנתי, מייצג באופן טיפוסי ונכון דעתם של 99% מהערבים (אולי רק 98%), והוא הביאליק שלהם (המשורר הלאומי), כך הם הכריזו. מחמוד דרוויש קרא בשיריו (לפי הציטוט בקטע) להסתלקותו של העם היהודי מארץ ישראל, וכתב ש"בשרו של הכובש יהיה לי למאכל'. הוא מתכוון, כמו כול הערבים שמדברים על כיבוש, לכובש מ 1948, בניגוד לשמאל הישראלי, שבשבילו המילה "כיבוש" נולדה ב 1967. דרוויש החל את כתיבתו ופעילותו לפני 1967. שירות גדול עשו ירון דקל וגלי צהל בכך שתרמו לחינוך הציבור הישראלי על מהות המציאות בה אנו חיים, ואופי וקו המחשבה של בני דודנו הערבים. (אני מודה ומתוודה שראיתי רק קטע מהתכנית וגם לא קראתי את שירתו של דרוויש, רק קטעים שמתפרסמים פה ושם, אני מניח שהציטוטים למעלה אופייניים, ומכיר דעה זו כי היא אכן הדעה הרווחת). להתעלם מדרוויש, ומהערבים, לטמון את הראש בחול ולהתפס לאשליות וורודות, מנותקות מהמציאות - איננו הדבר הנכון לעשות.

שימו לב - לא דיברתי על חופש הביטוי (של גלי צהל) - שהוא כשלעצמו ערך חשוב גם כן. השאלה היסודית היא בשביל מה קיים "גלי צהל" - בשביל מה צריכים אותו - במסגרת צהל?  תפקידו של צהל הוא להגן על המדינה מפני אויבים חיצוניים - האם ניהול תחנת שידור תורמת למשימה? גלי צהל הוא כנראה העתק אווילי של כלי תקשורת צבאיים דומים בחו"ל. צבא ארה"ב, למשל, מנהל גם עיתון וגם תחנות רדיו וטלוויזיה, שנועדו להביא תכנים אמריקאיים, באנגלית, לחיילים המוצבים בארצות נכר. הדבר היה נחוץ בימים שלא הייתה תקשורת לוויינית וערוצים אזרחיים לא הגיעו לחיילים אמריקאים ששירתו בכול רחבי העולם - הוא לא נחוץ כעת, אבל ממשיכים להתקיים מכוח האינרציה. חיילי צהל חשופים לכול התקשורת האזרחית, וההתעסקות של הצבא בתחנת שידור הוא מיותר לגמרה.

יגידו חכמים: מלחמה מנהלים לא רק עם רובים - יש גם צד רוחני-פסיכולוגי-מורלי. גלי צהל, שנוסד ב 1950,  נועד לרומם את רוחם של החיילים, לחנך אותם ולהגביר את המוטיבציה שלהם. התחנה היא חלק מחיל החינוך והנוער של צהל. נניח שזו המטרה - אז מדוע היועץ המשפטי של הממשלה קובע שאסור לשר הבטחון להתערב בתכנים המשודרים? בשם "חופש הביטוי" כביכול? חופש הביטוי של מי? של ירון דקל? האם הוא ירש את התחנה מאבא שלו? אם התחנה נועדה "לחזק את רוחם של החיילים" אז בעלי התחנה, משרד הבטחון וצהל, חייבים לדאוג שהיא ומנהלה, שהם מינו, יעשו מה שנועדה לעשות. אבסורדי לקבוע שאסור להם להתערב בתכנים.

בכול אופן - לירון דקל מגיע צל"ש על העלאת התכנית על המשורר מחמוד דרוויש - לתכנית ערך חינוכי רב.

יעקב

חברת ת'אלס-אוסטרליה זכתה במכרז של צבא אוסטרליה לאספקה של 1100 ג'יפים קרביים ממוגנים, בהיקף כולל של 1.3 מיליארד דולר. חברת "פלסן" הישראלית, מקיבוץ סאסא שותפה לפרויקט, וחלקה מוערך בכ 120 מיליון דולר. פלסן מתמחה במיגון רכבים.

הרכב, שכינויו הוקאי, הוא סופר דופר קרבי ומפחיד, ראו תמונה. ממש א-א. מעורר חשק לצאת למלחמה.

עכשיו בואו נחלק את המספרים: 1.3 מיליארד דולר, לחלק ל 1100 רכבים - זה כ 1.18 מיליון דולר לרכב. מעל למיליון דולר לרכב! המיגון לבד של הרכב עולה בסביבות 100 אלף דולר לרכב.

מעניין... החוליירות מדאע"ש נוסעים על רכב "קרבי" זה (בתמונה) העולה כ 30 אלף דולר היחידה. (ב 1.3 מיליארד דולר אפשר לקנות כ 45 אלף רכבים כאלה - במקון 1100).

מי לדעתכם מנצח במלחמה? מה שקובע במלחמה זה הרצון להילחם ולנצח, לא איכות הרכב הממוגן שלך. אם אין רצון להילחם הרכב היקר לא יעזור.

בשביל מה בדיוק צריכים האוסטרלים רכבים ב 1.2 מיליון דולר היחידה? מי בדיוק מאיים עליהם? איזה מלחמות חשובות ניהלו לאחרונה?

פה עובד העיקרון הידוע - קל להוציא כסף של אחרים. אפילו כיף להוציא כסף של אחרים...

פעם, בשנות השמונים פירסם מישהו תחקירים על המחירים האסטרונומיים, הביזבוז והשחיתות ברכש של הצבא האמריקאי. למשל - סיפרו שהצבא משלם 640 דולר על מושב של אסלה (מחיר רגיל: 50 ש"ח), או 434 דולר על פטיש שעולה בחנות 25 ש"ח. היו גם תחקירים על מחירים פי 2 עד פי 5 שחיל האוויר האמריקאי שילם על חלקי חילוף.

 מעניין כמה צה"ל משלם על הג'יפים הממוגנים שלו - אבל הוא לפחות צריך אותם (בניגוד לצבא אוסטרליה). עכשיו אתם מבינים למה תקציב הבטחון שלנו גדול כול כך? זה כסף של אחרים.

לא רק תקציב הבטחון. זה מגדל פיקוח אזרחי, בנתב"ג, בעלות 100 מיליון שקל, שעומד ריק, ללא שימוש. 

ככה עובדת הממשלה. לא יכול להיות אחרת. הממשלה מוציאה כסף קל, כסף של אחרים.

תוספת: ידוע שאוסטרליה משתתפת בכוחות "שלום" בינלאומיים, בטימור המזרחית וכנראה באפגניסטן. קשה לראות בפעילות זאת משימה חשובה לבטחון אוסטרליה (בלי להתווכח על השאלה אם זה בכלל משיג משהו).

יעקב

לטביה היא רפובליקה קטנה על שפת הים הבאלטי (בירתה ריגה), אחת משלוש ה"רפובליקות הבלטיות" - לטביה, ליטה ואסטוניה. בכול אחת מהרפובליקות האלה חי עם קטן בצל העמים השכנים הגדולים והאימפריאליסטיים - גרמניה ורוסיה. העמים הבלטיים היו עצמאיים עד אמצע המאה ה 18, אולם נכבשו אז על ידי האימפריה הרוסית, שתחת שלטונה חיו עד מלחמת העולם הראשונה. עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית והחלשותה של רוסיה זכו הרבופליקות לעצמאות מחודשת ב 1918 (אחרי מלחה"ע הראשונה), אולם, בעיקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב בין רוסיה הסטאליניסטית וגרמניה הנאצית, נכבשו הרפובליקות מחדש על ידי ברה"מ, ב 1940. אחרי כיבוש גרמני-נאצי בין השנים 1941-43, חזרו הרפובליקות לשלטון ברה"מ עד 1991, עת התפרקה ברה"מ והרפובליקות זכו לעצמאות מחודשת.

תחת שלטון רוסי התרחש התהליך הרגיל של "רוסיפיקציה" - תושבים לטבים רבים ברחו לחו"ל, אחרים הוגלו לסיביר, וכמות גדולה של מתישבים רוסים ייושבו בארץ. השפה והתרבות הלטבית דוכאו, והלימודים בבתי הספר נערכו רק ברוסית. מיותר לציין שיש שנאה גדולה של העם הלטבי כלפי רוסיה בשל הדיכוי רב השנים ממנו סבלו. מאז העצמאות התהפך הגלגל, השפה הרשמית היחידה בממשלה ובמוסדות החינוך היא הלטבית.

אבל, המלחמה בין הרוסים (שמהווים עדיין, היום, יותר מ 1/4 מהאוכלוסיה) ללטבים לא מסתיימת במלחמת תרבות ושפה. הלטבים פשוט שללו (או נמנעו מלהעניק) את האזרחות הלבטית למי שאינו דובר את השפה הלטבית. כך מצאו עצמם כ 12% מהאוכלוסיה חסרי אזרחות במדינה בה חיו, ייתכן, כמה דורות. למי שאינו אזרח לטבי אין זכות הצבעה לפרלמנט, ואינו יכול להחזיק משרות רבות בממשלה או מערכת החינוך - כלומר - הוא אזרח סוג ב'.

יש לנו, בלטביה, דוגמה למדינה קטנה שחיה בצילו של שכן ענק (רוסיה) ממנו סבלה רבות במשך ההיסטוריה, ובה מיעוט גדול של רוסים, שחיו, חלקם, בלטביה במשך כמה דורות, ובכול זאת משוללים זכויות אזרח פוליטיות. אין פגיעה בחופש האישי או בזכויות הקניין שלהם - רק פגיעה בזכותם הפוליטית להשתתף בבחירות, ואפליה נגדם בכול הקשור למשרות והטבות.

לטביה היא, מאז 2004, חברה באיחוד האירופי, ויותר חשוב - חברה בנאטו, כלומר נאטו ערב לבטחונה.

לטביה היא רק דוגמה קטנה. כמעט בכול מקום בעולם קיימות בעיות דומות עם מיעוטים אלה או אחרים. (למשל: בגרמניה - 9% מהתושבים אין להם אזרחות גרמנית).

יעקב

אירגון "בצלם" ביקש לשדר בקול ישראל תשדיר שרות, בתשלום, ובו הקראה של שמות הילדים שנהרגו בעזה במצע צוק איתן. קול ישראל סירב, בטענה שיש לדבר גוון פוליטי שנוי במחלוקת, ולכן אינו מתאים לתשדיר שרות. ארגון "בצלם" עתר לבג"ץ, אך עתירתו נדחתה. השופטים טוענים כי מטרת התשדיר של בצלם היא להביא להפסקת הלחימה, "בשל האבידות לאוכלוסיה האזרחית שם ובמיוחד ילדים" – עניין השנוי במחלוקת פוליטית. רשות השידור לא אמורה לשדר תשדירי שרות "השנויים במחלוקת פוליטית".

עמדתי ברורה וידועה: רשות השידור הציבורית, שהינה כולה פוליטית, היא פסולה מכול וכול, בעצמה, וצריכה להיסגר. המקרה הנוכחי הוא עוד דוגמה על הקושי של קיום רשות ציבורית שתפקידה, כביכול, ל"חנך" את העם או לחזק את רוחו, או במילים אחרות - לעשות תעמולה ממשלתית. ברור שהקראת שמות הילדים ההרוגים בעזה אינה משרתת את מטרות התעמולה הממשלתיות, ולכן צדקה רשות השידור הממשלתית שסרבה לשדרם. אבל, אנו לא זקוקים לרשות תעמולה ממשלתית, ולרשות שידור ממשלתית. זה לא התפקיד הנכון של הממשלה.

בלי קשר לרשות השידור: האם זה תקין ש"בצלם" יפרסם שמות הילדים ההרוגים בעזה, בעיצומו של מבצע צוק איתן, בעוד מתנהלת לחימה קשה בתוך עזה? האם זה תקין שתפרסם, למשל, בעיתון או במנשרים וכרוזים ?

תקין לחלוטין. מעוגן לחלוטין בזכות חופש הדיבור. אין בזה שום פסול. אי אפשר לאסור את זה. לא צריך לנסות לאסור את זה.

יעקב

כידוע מקבלים התושבים בכ 150 ישובי ספר ועיירות פיתוח הטבות מס משמעותיות שמסתכמות באובדן הכנסה למדינה בשיעור כ 750 מיליון ש"ח לשנה. [היום כבר לא אופנתי להגיד עיירות פיתוח - המונח האופנתי הוא "פריפריה"]. ההגיון בהנחות אלה הוא ברור: ישובי הספר עוזרים בשמירה על בטחון המדינה, הם הראשונים שסופגים ממסתננים והפגזות. ישובי הפריפריה משפרים את הפריסה המרחבית של היהודים בארץ ישראל ואת תפישת השטח על ידי יהודים - הם מגשימים את החזון הציוני של פיזור האוכלוסייה. המדינה היהודית מעודדת התישבות יהודית בספר ובפריפריה.

בשנת 2002 הגישו אירגונים של דרוזים וערבים עתירה לבג"ץ. גם הם יושבים ב"ספר" - אין ספק בכך... גם הם יושבים בפריפריה, גם להם מגיעה הנחה במיסים. אחרת - זו אפליה - וזה פויה. צודקים! בג"צ, בצעד מאד הגיוני ומתבקש פנה לממשלה ושאל לתומו: מהם הקיטריונים להענק ההנחה? אז הממשלה מאד נבוכה, כי לא כול כך יש "קריטריונים" רשומים ומוגדרים. החוק והתקנות מעורפלים. מדי פעם, במרוצת השנים, הכניסו עוד ישובים לרשימה, לפי החלטות שרירותיות של שהשר או הממלשה, בדרך כלל על פי מפתח פוליטי - כלומר היחס (חברות במפלגה, תמיכה בבחירות) בין ראש היישוב לשר הרלוונטי. תמיכה בספר חשובה, אבל תמיכה במרכז המפלגה גם היא חשובה.

אבל, בג"צ ביקש, הסדר הטוב מחייב, והממשלה צריכה לנסח קריטריונים ברורים. אז מה עושים? כרגיל, שנתיים שלוש או ארבע לא עושים כלום, כי זה לא דחוף, כי הממשלה התחלפה, כי ככה.. אח"כ מקימים וועדה (וועדה בראשות בועז סופר) אשר פרסמה מסקנותיה ב 2008 וקבעה שאכן יש צורך לקבוע קריטריונים (אבל לא מה הקריטריונים). ב 2010 התעצבן בג"צ והקציב לממשלה מועד חדש, 2012 להצגת הקריטריונים, וכאשר אלו לא נקבעו ולא הוצגו, הוארך המועד האחרון בהחלט עד 2014. בפרבוראר 2014 הניח השר לפיד הצעה על שולחן הממשלה, המרחיבה את 150 הישובים, מקבלי ההטבות (ביניהם קרית שמונה ושדרות) בעוד 230 ישובים שלא קיבלו קודם ביניהם ישובים דרוזיים וערבים (כמו העיר רהט). הקריטריונים המוצעים הם קריטריונים גיאוגרפיים וסוציו-אקונומיים (לא פורטו בכתבה). ההצעה עוד זקוקה לאישור בממשלה ואח"כ בכנסת, ויש התנגדויות מכול הכיוונים, כך שהתהליך עוד ארוך. ככה למשל מתנגדת השרה ליבני להכללת כ 30 ישובים "מבודדים" ביו"ש ברשימה, ישובים שהשרה לבני כבר וויתרה עליהם ומכרה אותם לפלשתינים.

מאחר ואני ציוני טוב, ואוהב את ממשלתי, אני רוצה לעזור לה להגדיר עבורה את קריטריונים שהיא מתקשה להגדיר. הנה הם: "ההנחה תוענק לישובי ספר יהודיים, ולישובי פריפריה יהודיים, שתורמים לבטחון המדינה ולאחיזת העם היהודי במרחבי הארץ". ככלות הכול - זו מדינה יהודית - זה מוגדר בחוקי היסוד של המדינה, ומוסכם על מרבית האוכלוסייה (היהודית...).

[הפתרון יותר נכון הוא, כמובן, לבטל את כול ההנחות במיסים, ללא יוצא מן הכלל (כולל הנחות לאינטל או טבע, או אימהות עובדות). לא להשתמש בהנחות במס כמכשיר להשגת יעדען אלו או אחרים. אבל על כך - בקטע נפרד].

אם יונח קריטריון כזה על שולחן הבג"צ, זה יהי תפוח אדמה לוהט, ההאשמות של "גזענות" יתעופפו חופשי מכול עבר. אבל, אם בג"צ רוצה לנהל את המדינה, עליו להתמודד עם בעיות קשות. יהיה מאד מעניין לראות כיצד יתמודד עם זה. בכול אופן - הקריטריון שהצעתי יש לו היתרון שהוא אמיתי - הוא מבטא את האמת, את הסיבה האמיתית להענקת הנחה במס. אני מקווה שבג"צ לא כול כך שברירי שאסור להציג בפניו את האמת, וחייבים לעטוף אותה בשקרים צדקניים, וניסוחים תקינים פוליטית.

זה גם אתגר לממשלה - במקום קישקושים "סוציו-אקונומיים" שתאמר לבג"צ ולציבור את האמת: אנו תומכים ביישוב ארץ ישראל על ידי יהודים (או לא).

יעקב

אחרי שסיפרנו את הסיפור על מוישה "שני אקדחים" כהן, גנרל בצבא סין, אני רוצה לספר סיפור נוסף על גנרל יהודי הרבה יותר ידוע ומפורסם, הגנרל המעולה ביותר בחזית המערבית באירופה, במלחמת העולם הראשונה - הגנרל האוסטרלי-יהודי ג'ון מונש, על שמו נקרא המושב כפר מונש בשרון.

ג'ון מונש נולד בשנת 1865, במלבורן, אוסטרליה. הוריו, יהודים מגרמניה (פרוסיה באותו זמן) היגרו לאוסטרליה שנתיים לפני לידתו. מונש התגלה בצעירותו ככשרוני, סיים בחינות בגרות בבית ספר תיכון במלבורן בגיל 14, וסיים את התיכון בגיל 16, כתלמיד הראשון בכיתתו. הוא עשה תואר ראשון ושני בהנדסה אזרחית באונ' מלבורן, אותם סיים ב 1893. עד 1895 צבר עוד שני תארי ב"א, באומנויות ומשפטים. הוא עשה קריירה בהנדסה אזרחית, היה שותף בחברות הנדסה וקבלנות, היה מחלוצי המשתמשים בבטון מזוין באוסטרליה (טכנולוגיה חדשה באותו זמן). היה גם נשיא אגודת המהנדסים במדינת ויקטוריה, וחבר באגודת המהנדסים הלונדונית.

ג'ון מונש לא היה איש צבא, אבל, עוד בזמן לימודיו באוניברסיטה התגייס למיליציה האוסטרלית (צבא המילואים שלהם), בשנת 1884. עם הזמן עלה בסולם הדרגות, במיליציה (במילואים), עד שהגיע לדרגת קולונל בשנת 1912, ומונה מפקד בריגדת החי"ר מס' 13. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, באוגוסט 1914, התגייס מונש בפעם הראשונה לצבא הסדיר (צבא קבע), בהיותו בן 49. הוא מונה לצנזור הראשי של הצבא, אבל תפקיד המטה לא קסם לו, הוא דרש וקיבל פיקוד על יחידת שדה לוחמת, הבריגדה הרביעית. מינויו עורר התנגדות בגלל יהדותו, ומוצאו הגרמני - הוא היה דובר (וקורא וכותב) גרמנית, אותה למד מהוריו.

בינואר 1915 הגיע עם יחידתו לקהיר, ובמשך השנה השתתף במבצע גליפולי - נסיון בריטי לכיבוש חצי האי גליפולי מידי הטורקים. יחידתו השתתפה במספר קרבות, אך המבצע כולו נוהל בצורה כושלת והסתיים בכשלון ונסיגה בדצמבר. ביולי אותה שנה, 1915, הועלה מונש לדרגת בריגדיר-גנרל, אך נאלץ להתמודד עם שמועות עקשניות שהפיצו יריביו על היותו מרגל גרמני.

ביוני 1916 הגיעה יחידתו לחזית המערבית, בצרפת, וביולי אותה שנה הועלה לדרגה של מייג'ור-גנרל, וקיבל פיקוד על הדיביזיה האוסטרלית ה 3. הוא השתתף במספר קרבות, עם הצלחה לא מועטה, והרשים את הממונים עליו, הבריטיים, ביכולתו והתלהבותו. במאי 1918 הועלה לדרגת לויטננט-גנרל, ומונה למפקד הקורפוס האוסטרלי - הקורפוס הגדול ביותר בחזית המערבית.

מתנגדיו של מונש המשיכו לחתור תחתיו, ואף שיכנעו את ראש ממשלת אוסטרליה, בילי היוז, לפטר אותו. הם אמרו: "לא מתאים שצבא אוסטרליה יהיה תחת פיקוד של אדם זר שנדחף, בזכות הכשרון המולד שלו כיהודי". אך, כאשר בילי היוז ביקר בחזית, ושמע את ההערכה הרבה שרחשו למונש מפקדיו ופיקודיו כאחד, הוא חזר בו והשאירו בתפקידו.

מונש הצטיין בתכנון מדוקדק את הקרבות בהם השתתף, ובשילוב של כול הכוחות, חי"ר, ארטילריה, טנקים ומטוסים. הוא היה מאבות ה"קרב המשולב". בזכות כשרונותיו הוא היה המתכנן הראשי של הקרב המכריע, החשוב ביותר בחזית המערבית - קרב אמיין, ב 8 באוגוסט 1918. המפקד הכללי היה המפקד העליון הבריטי, סיר דוגלס הייג, והשתתפו כוחות בריטיים אוסטרליים ואמריקאיים, אך כוח החלוץ היה הקורפוס האוסטרלי תחת גנרל מונש. זה היה הנצחון המכריע הראשון של בנות הברית בחזית המערבית. המפקד העליון הגרמני, גנרל לודנדורף, כתב יותר מאוחר שזה היה היום השחור של גרמניה, היום בו היא נוצחה סופית במלחמה. ב 12 באוגוסט מונש קיבל, בשדה,  את תואר הכבוד אביר-מפקד במסדר באת' מידי מלך בריטניה, המלך ג'ורג' ה 5, שבא במיוחד לשדה הקרב להעניק לו את העיטור - מחווה ראשון מסוגו של מלך בריטי אחרי 200 שנה. מונש הספיק להשתתף, עם יחידותיו, בעוד מספר קרבות בספטמבר ואוקטובר, עד שגרמניה נכנעה וביקשה הפסקת אש.

מונש זכה למוניטין בתור בעל כושר חשיבה יוצא דופן, קסם אישי, יכולת אירגון ותושייה. הוא הוערך מאד על ידי עמיתיו הבריטיים שהעניקו לו הרבה כבוד. הוא גם היה חביב על חייליו, שלשלומם ונוחותם תמיד דאג. פילד מרשל מונטגומרי, המצביא הבריטי הדגול של מלחמת העולם השנייה, כתב עליו (יותר מאוחר): "אני בדעה שגנרל מונש היה הגנרל הטוב ביותר בחזית המערבית, באירופה". מונש זכה בעיטורים הגדולים ביותר ממספר מדינות, כולל לגיון הכבוד הצרפתי, קצין במסדר הכתר של בלגיה, ומדיליית השרות מצטיין של ארה"ב.

אחרי המלחמה חזר מונש, בסוף 1919 לאוסטרליה, השתחרר מהצבא, ומילא מספר תפקידים אזרחיים חשובים, ביניהם ראש חברת החשמל של מדינת ויקטוריה, וסגן נשיא האוניברסיטה של מלבורן. בין השנים 1927-1931 (עד מותו) שימש כיו"ר ההסתדרות הציונית של אוסטרליה וניו זילנד.

הוא נפטר מהתקף לב, בשנת 1931, בהיותו בן 66. הוענקה לו הלווייה צבאית-ממלכתית מלאה, וטכס השכבה יהודי. בהלוויתו חלקו לו כבוד 300 אלף איש, ההלוויה הגדולה ביותר בתולדות אוסטרליה, רבים בוודאי חייליו מהמלחמה. הוא נחשב (כנראה עד היום) לגדול החיילים והמצביאים של אוסטרליה. פסלים ואנדרטאות לכבודו מצויים במקומות רבים. העיירה בה גדל שינתה שמה למונש, וכך גם אוניבסריטת מונש נקראת על שמו. רחובות רבים ושכונה אחת נקראות על שמו, באוסטרליה, וגם אצלנו - ישנו המושב כפר מונש, ו 3 רחובות (בערים שונות) שנקראים על שמו.

יעקב

שריפת יער ענקית  משתוללת כבר כמה ימים במדינת קולורדו, ארה"ב. עשרות אלפי תושבים פונו או ברחו מבתיהם.

אני ממליץ למנות את מבקר המדינה בדימוס, השופט מיכה לינדנשטראוס לצאת להכין דו"ח על מחדלים של שירותי הכיבוי בארה"ב. ארה"ב ידידה טובה שלנו, שתמיד עוזרת לנו בעת צרה. מן הראוי שאנו נעזור לה כמיטב יכולתנו, בייחוד בתחומים בהם יש לנו מוחיות מיוחדת (ביקורת המדינה).

יעקב

אנו כבר כתבנו בבלג זה, ב 5.2.2011:

"לא ברור איזה משטר יקום במצריים, אבל כבר עכשיו ברור שאנו יכולים לאמור ביי, ביי לגז המצרי."

"ממשלת מצרים הודיעה היום (א') לספקית הגז EMGשהיא מבטלת חד צדדית את הסכם מכירת הגז לישראל"

זה הפרי הראשון של "האביב הערבי". יש עוד "פירות" בדרך...

אנו אמרנו כבר ביי, ביי יפה, לפני 14 חודש. מי שחתם על הסכם הגז עם מצריים ב 2005 (אריאל שרון) שם כספו ותקוותו על קרן הצבי. לא שהיתה שגיאה לקנות את הגז המצרי כול עוד מכרו לנו, ולא ניתן היה לדעת כמה זמן הם יעמדו בהבטחות וימכרו לנו. אז נהנינו מהגז שנתיים (2008-2010). גם משהו.

השאלה היא מי מימן את פיתוח שדה הגז והנחת הצינור, כלומר מי נתן ערבות לבנקים שמימנו. אני חושש שחברת החשמל (כלומר מדינת ישראל) ועכשיו - גם לא יהיה גז וגם נצטרך לשלם לבנקים, כי מחתימת ערבות לבנקים אי אפשר לברוח.

בכול אופן - השגיאה הגדולה הייתה אי הבטחה של מקורות חשמל אלטרנטיביים, כלומר - אי בניית תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

אז הקיץ צפויות הפסקות חשמל, וגם זיהום מוגבר מהפעלת גנרטורים ותחנות כוח ישנות במזוט.

אירגוני הסביבה וכול הפוליטיקאים הפופוליסטית שנסחפים אחריהם, כמו שר הפסטורליה ארדן, בישלו לנו דייסה יפה מאד...

יעקב

המועמד הכי ליברטאני (או ליברטארי) לנשיאות ארה"ב הוא ללא ספק רון פול. זה לא פרצוף חדש, הוא היה מועמד לנשיאות של המפלגה הזעירה הליברטאנית בשנות ה 1980, ומועמד נצחי של הרפובליקנים בכול מערכות הבחירות של המאה ה 21 .

עמדותיו בנושאי כלכלה הן הכי קרובות לשיטת השוק החופשי. כך הוא, למשל, דורש את ביטול הבנק המרכזי, הפד. End the Fed היא סיסמתו. עמדותיו עקביות בעד הורדת מיסים וסגירת משרדי ממשלה מיותרים (כמו משרד החינוך). הוא חסיד עיקבי של אינטרפרטציה ישירה ומילולית של חוקת ארה"ב, והקפדה על ציות לה. הוא מתנגד בחריפות לכול מעורבות צבאית אמריקאית בעולם, קורה להחזרת כול החיילים הביתה, וביטול סיוע החוץ, כולל של ישראל. "ישראל מספיק גדולה וחזקה כדי לדאוג לעצמה, התלות באמריקה פוגע בה" הוא טוען.

עד כאן העמדות היותר סבירות שלו.

בנושאים אחדים (בעיקר מדיניות חוץ) יש לו ממש דעות מוזרות, אני הייתי אומר - נגועות בבורות מחלטת וחוסר הבנה. דעות שהופכות אותו, בעיני לקוקו.

הנה למשל:

"המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון פול מציע לארה"ב לשנות את מדיניותה כלפי איראן וטוען כי "ידידות", ולא סנקציות, ישפרו את היחסים ויובילו לשלום. ציר בית הנבחרים מטקסס, שנחשב ל"עוף מוזר" בקרב המועמדים הרפובליקנים לנשיאות, אמר היום (יום א') כי הפחד מתוכנית הגרעין האיראנית "נופח מעבר לכל פרופורציה"."

הבן אדם מנותק מהמציאות, לא מבין איפה הוא חי, לפחות לא בנושאי חוץ. דווקא בנקודה זו הוא יותר דומה לאובמה, ולהרבה אמריקאים אחרים שלא מתעניינים ולא יודעים מה קורה מחוץ לארה"ב.

יעקב

הפלת משטרו של קדאפי בלוב נעשתה בעזרת נאט"ו - זה ידוע.

יוזם הרעיון היה ברנר-הנרי לוי, הפילוסוף הצרפתי (יהודי) ששיכנע את סרקוזי לסלק את קדאפי ולנצל את ההזדמנות של המרידה בבנגאזי. סרקוזי, שביקר כמה חודשים לפני כן, ברוב הדר אצל קדאפי, כנראה הושפל שם, או השתכנע אישית שקדאפי משוגע, וקנה את הרעיון של לוי בשתי ידיים. הוא שיכנע את הילרי קלינטון, והיא את אובמה, והכול הסטוריה. הפלא ופלא, המערב האימפוטנטי עשה מעשה טוב.

כדי להבין את עומק המעורבות של נאטו הנה כמה מספרים. היו 26,000 גיחות (עשרים ושש אלף) - כמאה ועשרים גיחות כול יום, מאז החל המבצע. 9600 מהגיחות היו גיחות תקיפה שבהן הוטל חימוש - האחרות כנראה גיחות מודיעין ושליטה ובקרה. 5900 מטרות הושמדו, כולל חיל האוויר, הנ"מ, השריון ומרכזי הפיקוד והלוגיסטיקה של צבא לוב (של קדאפי).

ברנר-הנרי לוי עצמו לא אהב את הלינץ' שעשו בקדאפי. הוא מביע תקווה שהלינץ' הזה הוא סוף של הפרק הקודם בהיסטוריה הלובית, ולא סימן לבאות ושמחר יבוא האביב הערבי ללוב. אולי הוא לא שמע שמועצת המהפכה הלובית הכריזה שהשרעיה (החוק הדתי המוסלמי) יהווה בסיס לחוקיה של לוב מעתה והלאה. אני לא בטוח שזה האביב שברנר-הנרי פילל לו.

בכול מקרה, לא חושב מה יקרה בעתיד, הפלת קדאפי הוא מעשה ראוי ומוסרי ממדרגה ראשונה. אני מצדיע לברנר-הנרי, הוא היה היוזם להפלת קדאפי, כול הכבוד.

יעקב

המהומות בערי אנגליה הן מהומות על רקע גזעי.

אתם לא שומעים על כך כי יש קשר שתיקה בעיתונות. הס מלהזכיר את המילה גזע. המתפרעים היו שחורים (שחומי עור - בלעז).

אנו שומעים כול הזמן על הסיבות הסוציאולוגיות למהומות - על העוני והאבטלה בקרב הצעירים, על הבעיות הכלכליות, ועל איך ש"ניתן להבין" את הרקע של המתפרעים. אבל את האמת אסור להשמיע - זה לא תקין מבחינה פוליטית.

מארק דוגן, העבריין שנורה על ידי המשטרה, היה שחור. המהומות החלו בהפגנה של שחורים נגד מעשה הרג זה.

80% ממעשי הרצח בלונדון הם של שחורים על שחורים, וב75% משאר המעשים מעורב צד אחד שחור. (כנ"ל בארה"ב).

אם סוציולוגים מתיימרים לנסות ולהבין תופעה חברתית ולנסות לחפש פתרונות - המינימום שדרוש הוא לזהות את הבעיה - אבל זה אסור על פי כללי התקינות הפוליטית. הם מאמינים שאם לא יזכירו את ה"שד" הגזעי - אז לא יהיה שד גזעי.

יעקב

חזרה לרצח אריק קרפ.

התופעה שחבורה של צעירים מתקיפה במכות רצח אנשים מבוגרים, ללא סיבה נראית לעין, מדהימה ככול שתהיה, היא לא תופעה מבודדת ויוצאת דופן. היא חלק מטרנד (אופנה) "תרבותית" חדשה (לפחות בארה"ב).

בארה"ב הובחנו מקרים רבים של התופעה. קוראים לזה "משחק הנוקאוט". חבורות של בריונים צעירים (כמעט כולם כושים) תופסים קורבן, אדם לבן, מבוגר, והורגים אותו במכות, לשם ספורט, למען הבידור. הקורבנות לא נשדדים, אלו לא מקרי שוד. אני לא ממציא את זה, תקראו בלינק את הסיפור, עם תיעוד מלא וקישוריות לכול המקרים.

אחד ממשתתפי המשחק (שנאסר) סיפר: "אנו מחפשים קורבן מבודד ונותנים לו אגרוף הכי חזק שאנו יכולים. מי שמכתו הורגת את הקורבן הוא המלך."

הקטע הגזעי הוא כנראה חלק חשוב בסיפור. הבריונים הם תמיד שחורים. הקורבן תמיד לבן. העיתונות האמריקאית נמנעת מלדווח על צבע העור של המעורבים מתוך רצון לשמור על תקינות פוליטית (שלא יאשימו אותם חו"ח בגזענות), ובכך את מטעים את הציבור ומסתירים עובדות.

אני חושש שגם במקרה אריק קרפ הקטע הגזעי או הלאומי שיחק תפקיד חשוב. אינני יכול לתאר לעצמי את הצעירים הערביים תוקפים ערבי. הם יודעים שלו תקפו ערבי, משפחתו של הקורבן הייתה הורגת אותם ואת משפחתם.

נקווה שמשחק הנוקאוט לא יתפוס תאוצה אצלנו...

תוספת 20.07.2011:

הנה מקרה נוסף, אצלנו, מהיום - מתוך המבזקים של ynet :

תושב פתח תקווה, בן 32, נעצר בחשד שביחד עם אנשים נוספים תקף השבוע באכזריות שני בני אדם שהלכו ברחוב, ופצע אחד מהם באורח קשה. הקורבן השני נפצע באורח קל. נסיבות המקרה טרם התבררו, והמשטרה פתחה בחקירה. בחקירתו הכחיש החשוד את המיוחס לו.

יעקב

גרמניה שמה קץ לגיוס החובה לצבא. מה 1 ביולי צבא גרמניה יהיה בנוי כולו על מתנדבים. הם מתכניים על צבא בגודל של 176000 חיילים במדים ועוד 55000 אזרחים עובדי צבא.

גיוס החובה היה קיים מאז 1957, ותקופת השרות שהייתה אז 18 חודש, עמדה לאחרונה על 6 חודשים.

יש לציין שכעת יש לגרמניה צבא יותר קטן מאשר לנו (לפי ניחושים שלי בדבר הגודל של צה"ל).

הגרמנים גם נמנעים באופן שיטתי להשתתף במבצעי נאטו בחו"ל, הם אומנם שלחו קצת חיילים לאפגניסטן, אבל לא לתפקידי לחימה אלא רק סיוע ולוגיסטיקה.

כרגע אין שום איום בטחוני על גרמניה, ואחת הסיבות לכך היא שארה"ב בעצם ערבה לבטחון אירופה והעולם כולו.

יעקב

סוכנות האנרגיה הבינלאומית הודיעה שהיא תשחרר ותמכור בשווקים 60 מיליון חביות נפט מהרזרבה האיסטרטגית של המדינות החברות. 50% מזה מהרזרבה של ארה"ב. הצעד הזה הביא לירידה מיידית במחיר הנפט בכ 4.5%. זה נועד להוריד את מחיר הנפט שפוגע בהתאוששות הכלכלית בעולם, ולפצות על ההפסקה באספקת הנפט מלוב. ערב הסעודית הצטרפה למהלך והודיעה על הגברת התפוקה שלה.

זהו פתרון מפוקפק. יש לזכור שהעולם צורך משהו כמו 88 מיליון חביות ליום. מה שהם משחררים מהמאגרים הוא פחות מטיפה בים. שנית - כמה אפשר לחיות מהחסכונות ? כולנו יודעים שכאשר אתה מבזבז את החסכונות שלך אתה בסוף נשאר חסר כול. מה שצריך הוא שני דברים: לסיים את סילוק קדאפי מלוב, כדי שלוב תוכל לחזור ולייצא נפט, וצריך לקדוח ולהפיק נפט איפה שרק אפשר.

בשני המישורים האלה ארה"ב ובנות בריתה מתנהלות בצורה כושלת. את קדאפי נאטו לא מצליחה לחסל בגלל חוסר כוח, חוסר רצון, חוסר אמצעים, חוסר החלטיות, וחוסר הסכמה, הססנות ורפיון כללי. צרפת ואיטליה הן אימפוטנטיות (כמו כול אירופה), ולארה"ב של לברק אובמה אין חשק להלחם בלוב. גרמניה וספרד (לא מעצמות גדולות) מתנגדות למבצע כולו. איש אינו יודע אם, ומתי, ואם בכלל - הנפט מלוב יחדש זרימתו. כנראה שזה לא יקרה במהלך 30 הימים של הזרמת רזרבות הנפט. מה יהיה אחרי 30 יום, כשהרזרבות יאזלו ?

בנושא חיפוש והפקה של נפט השתלטה על המערב הסלידה מנפט. בעקבות ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית (המפוקפקת) מנסים הארגונים הירוקים ובני בריתם (קואליציה חזקה מאד) למנוע קידוח והפקה של נפט בכול המקומות בעולם המערבי. כך מנעו אנשי ממשל אובמה מחברת "של" רשיון להפיק נפט משדות חדשים באלסקה, ומקידוחים עמוקים במפרץ מקסיקו. פעילים ירוקים נלחמים נגד הפקת נפט מפצלי שמן בקנדה, ושר הפסטוראליה שלנו, גלעד ארדן, יחד עם הירוקים הגישו בג"ץ נגד נסיון להפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם, אצלנו.

אפשר להדפיס כסף, כמו שכול העולם עושה, בקצב מטורף, אבל נפט אי אפשר להדפיס.

יעקב

אירופה מיתדרדרת מבחינה כלכלית.

בגרף רואים שהתל"ג לנפש באיטליה נמוך יותר בשנת 2010 מאשר היה ב 1999 . הם הולכים ונעשים יותר עניים. הצמיחה הכלכלית באיטליה היא בסדר גודל של 0.1% - אולי תגיע ל 0.5% בחישוב שנתי. גם צמיחה זו נבעה בעיקר מהוצאות ממשלתיות. החוב הלאומי של איטליה הגיע ל 119% מהתל"ג.

יחד עם ההתדרדרות הכלכלית באה התדרדרות בטחונית. אירופה אינה מוציאה כמעט כסף לצרכי הגנה, והיכולות הצבאיות שלה בהתאם. תרומתה של אירופה לפעולות הצבאיות של ברית נאטו באפגניסטן ולוב היא זניחה.

בלוב למשל, ארה"ב הביעה רצון לא להיות שותפה פעילה לפעולה הצבאית שנועדה לסלק את קדאפי מהשלטון. מי שיזמה את הפעולה היא צרפת, ואיטליה הצטרפה בהתלהבות. ארה"ב הסכימה לפעולה צודקת זו (לדעתי), אך העדיפה להקטין את ההשתתפות שלה בפועל, ואת ההוצאות הכספיות, ולהשאיר את הביצוע בידי האירופים. מתברר שאין לאירופאים יכולת אפילו להתגבר על רודן משוגע וגוסס של מדינה קיקיונית. צרפת ואיטליה נזקקו לעזרה של ארה"ב בחיסול הגנת הנ"מ של לוב, במטוסי ביון ומטוסי תדלוק, ואף בתחמושת. אין לצרפת ואיטליה תחמושת.

אירופה הופכת יותר ויותר ללא רלוונטית בזירה הבינלאומית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה צבאית.

יעקב

מאמר נוסף, בוול סטריט ג'ורנל, מתמודד עם הנסיון להסביר את הירידה הגדולה בפשיעה בארה"ב בעשורים האחרונים. (ראה קטע קודם שלנו).

גם הוא מתנגד בצורה מנומקת ומפורטת, לסברה הנפוצה שהפשיעה קשורה למצב הכלכלי, ואנשים פונים לגניבה ושוד בגלל שהם עניים. הוא מראה בעזרת סטטיסטיקות רבות שאין קשר בין מצב הכלכלה ורמת האבטלה, לרמת הפשיעה.

מה אם כן ההסבר לירידה בפשיעה ? יש כמה הסברים.

אחד: ההחמרה בענישה - למשל - בארה"ב פושעים מקבלים עונשי מאסר יותר ארוכים מאשר בבריטניה (בה, למרבה ההפתעה שלי, יש כעת שיעורי פשיעה גבוהים יותר מאשר בארה"ב). סיבה שנייה: השיכלול בשיטות השיטור. השיטור נעשה בשיטות יותר מדעיות, אוספים סטטיסטיקות על מקומות מועדים לפורענות, ומקיימים בהם נוכחות יותר מאסיבית של שוטרי סיור. סיבה שלישית: אמצעי מנע ומיגון משוכללים יותר, אזעקות, מצלמות אבטחה, חיבור אלקטרוני למוקדי שמירה בזמן אמת, אמצעי הגנה טכנולוגיים משופרים, ואולי הוספה של חברות שמירה ואבטחה פרטיות.

מחבר המאמר מעלה שתי השערות נוספות: הירידה בזיהום עופרת. משערים לריכוז עופרת בדם גורם להתנהגות תוקפנית ואלימה. נקודה אחרת היא: הירידה בשימוש בסמים קשים כמו קוקאין. הירידה היא עובדה ברורה, משערים שזה הביא לירידה בפשיעה, מבלי להבין בצורה טובה מה גרם לירידה בשימוש בסמים קשים.

בסיכומו של דבר מציין המחבר, ג'יימס ק' ויילסון, שהסיבה באופן כללי היא שינוי בתרבות. קשה להצביע במה בדיוק מתבטא השינוי בתרבות, ואיך ניתן למדוד אותו - אבל הוא קיים.

יעקב

בארה"ב נרשמה ירידה ניכרת בפשיעה אלימה בשנת 2010, המשך לתהליך ארוך ועקבי של ירידה שנמשך 40 שנה.

לדוגמה: בניו יורק היו 2245 מקרי רצח בשנת 1990 אבל בשנה שעברה המספר היה "רק" 536 , ובשנה לפניה (2009) 471. הירידה היא בכול סוגי הפשיעה, הכוללים רצח, שוד מזויין ואונס, ובכול המקומות בארה"ב.

קרימינולוגים לא יודעים להסביר את התופעה, אומר הניו יורק טיימס.

ההסבר המקובל הוא שבעת משבר, כאשר הקשיים הכלכליים גוברים, עולה הפשיעה. ההסבר הזה נובע מהשקפת עולם המרקסיסטית-מטריאליסטית המנסה למצוא הסבר כלכלי לכול תופעה ול"הסביר" פשעים בנימוק של קשיים כלכליים. הפושע הוא מיסכן שרעב ללחם, כך הם אומרים. המספרים האחרונים מלמדים עד כמה אין ממש בגישה זו. בארה"ב היה משבר כלכלי די עמוק ב 2008-9, ועד היום האבטלה גבוהה, בכול זאת לא הייתה עלייה בפשיעה.

העובדה שהקרימינולוגים נותנים את ההסבר האידיאולוגי מלמדת שהם לא יודעים כלום, ולא מבינים כלום במקצוע בו הם התמחו, ורק יודעים לדקלם סיסמאות אידיאולוגיות אופנתיות, מנותקות מהמציאות. אני לא בא אליהם בטענות. ההנחה שיש ממש בתורת ה"קרימינולוגיה" ושאנשים אלה יש להם ידע מיוחד בתחום, שהם "מבינים את הפושעים" - היא הנחה מופרכת.

ייתכן והסיבה לירידה בפשיעה היא הגברת האכיפה, כלומר - יותר פושעים יושבים מאחורי סורג ובריח, לתקופות יותר ארוכות. אכן, אוכלוסיית בתי הכלא בארה"ב גדלה בהתמדה, ונמצאת בשיא. אבל אנשי שמאל "הומאניים", חושבים שהפושע הוא עני מסכן שזקוק להבנה ולעזרה ולא לכליאה. לכן הם אינם מוכנים להודות שכליאת פושעים לתקופה ארוכה היא שמגינה על החברה מפני הפגיעה של הפשע. לאמור דבר כזה נחשב לבלתי תקין פוליטית. מכאן שהניו יורק טיימס מסכם: התופעה של הירידה בפשיעה "אין לה הסבר".

תוספת:

בין קוראי המאמר בניו יורק טיימס, שהגיבו לכתבה, נמצאו כמה הסברים טובים (שנעלמו מעיני המומחים שרואיינו):

1. דמוגרפיה - אחוז הצעירים בקרב האוכלוסייה פחת מאד.

2. חוקי נשיאת נשק ליבראליים. למרות שהשמאלנים שונאים נשק אישי ומנסים לאסור נשיאת נשק, התקבלו במספר רב של מדינות בארה"ב חוקים המחייבים את הרשויות להעניק רשיונות לנשיאת נשק חוקי להגנה עצמית. יותר ויותר אזרחים נושאים נשק להגנה עצמית, והדבר מרתיע את הפושעים.

אני אוסיף השערה משלי: ענישה מרתיעה. בהרבה מדינות התקבל חוק שלושת הפשעים - אם עבריין נתפס פעם שלישית בפשע, הוא מקבל עונש מאסר עולם. ייתכן וזה עזר לנקות את הרחובות מעבריינים מועדים, ולהרתיע את האחרים.

יעקב

ישראל היתה חלוצה בפיתוח מזלט"ים (מטוס זעיר ללא טייס), אבל ארה"ב, כדרכה, לא יוצרת דברים זעירים אל דווקא דברים גדולים. כך היה תמיד, עם מכוניות, מטוסי קרב, טילים, וכול דבר. הנה המל"ט של ארה"ב: קוראים לו MQ9 Reaper (הקוצר).

Image: wikipedia commons

 l

הוא מסוגל לשאת כ 1500 ק"ג מטען מועיל (פצצות וטילים), לטוס בגובה 52 אלף רגל (יותר ממטוס מאוייש) ולשהות באוויר 36 שעות. יש לו מצלמות שמסוגלות לקורא לוחית מספרים של מכונית ממרחק 3 ק"מ.

הוא נמצא בשרות מאז שנת 2001. הוא מחליף יותר ויותר את מטוסיה ה F16 ואחרים במשימות תקיפה.

זה לא מסוג המל"טים הרודפים אחרי חוליות משגרי קסאמים בעזה. זה משהו אחר.

אני מניח ומקווה שגם אצלנו שמו לב ליעילותם של מל"טים.

יעקב

כאשר נותק הגז המצרי לראשונה עקב פיצוץ בפברואר השנה אמרתי כאן מה שכולם מבינים היטב: תגידו ביי-ביי לגז המצרי. לא יהיה יותר גז מצרי. חכמי האנרגיה שלנו (למשל מנכ"ל משרד התשתיות, היום בגלי צה"ל) אומרים: המצרים זקוקים לכסף, הגז ימשיך לזרום. הם אומרים אבל ספק אם הם מאמינים בזה. המצרים זקוקים לכסף, אבל לא הכול בעולם נעשה בשביל כסף (כמו שטען מרקס, בדוקטרינת האינטרפרטציה המטריאליסטית של ההיסטורה). השנאה לישראל חזקה מאהבת הכסף שלהם.

אני גם חשבתי בשלב מסויים שעם העברת מספיק כסף (שוחד) לאנשים הנכונים אפשר יהיה לחדש את הזרמת הגז.

מסתבר שהחידוש היה זמני ביותר, והיום היה עוד פיצוץ ועוד פעם ניתוק של הגז.

ה"נוגעים בדבר" במצריים שמחו לקחת את הכסף שלנו, אבל לספק את הסחורה הם לא מסוגלים. גורמים רבים בסיני (המצרית) ממש לא אוהבים אותנו, וכנראה שה"נוגעים בדבר" לא העבירו להם מספיק כסף. צריך לעשות אחת מהשתיים: או להרוג את המחבלים בסיני או להעביר להם מספיק כסף.

ממשלת מצריים (או יותר נכון: חוסר הממשלה במצריים) לא עשו כלום, מלבד לשלשל לכיסם את הכסף שקיבלו מאיתנו.

מצריים עומדת לעבור תקופה קשה מבחינה כלכלית. אנחנו לא העסק היחיד שסובל ממצב האנדרלמוסיה השורר שם.

מוטב שנשכח מהגז המצרי.

הלוואי והייתה לנו תחנת הכוח הפחמית שהשר ארדן והגורמים הירוקים מנעו את הקמתה. אז לא היינו תלויים בגז המצרי ולא היינו צריכים להפעיל עכשיו את הטורבינות על מזוט, המזהם פי כמה מהפחם.

יעקב

ההפצצות של נאטו בלוב היא מלחמתו של בן אדם אחד, מלחמתו של לוי, (ברנאר-הנרי לוי BHL) נגד העריצים. לוי, יליד אלג'יר, בן למשפחה יהודית מאד עשירה, סוציאליסט, פילוסוף, איש ידוע ומפורסם ( סלבריטי) בצרפת שלא מעט גם לועגים לו.

לוי היה במצרים בעת ההפגנות שם והתלהב מ"אביב העמים" הערבי. הוא נסע ללוב עם תחילת המרד, נפגש עם מנהיגי המרד, התלהב מהם, הביא אותם לפגישה עם ידידו-יריבו סרקוזי, שכינע את סרקוזי לתמוך בהם ולהכיר בהם. סרקוזי שכנע את הילרי קלינטון ואת קמרון, ראש ממשלת בריטניה. אובמה, שלא מתעניין במיוחד במדיניות חוץ, נגרר אחרי קלינטון ואמר: "שיהיה".

כך נולדו ההפצצות.

אם הן יצליחו ויביאו לסילוקו של קדאפי - עוד נראה, יש להניח שכן, אחרת הבושה של כולם (סרקוזי, אובמה) תהיה גדולה מנשוא.

לוי הוא האינטלקטואל הטיפוסי, לא ממש מחובר למציאות, ולא ממש יודע מי הם בעצם המורדים ומה קשריהם לאל-קאידה ולאיסלאם הקיצוני. אבל זה לא מעניין אותו. קדאפי הוא עריץ משוגע, טרוריסט ואכזר. בושה וחרפה לעולם התרבותי להשלים אם טיפוסים כאלה.

אני מוצא עצמי (באופן די מפתיע) מסכים עם לוי - הגיע הזמן לגמור עם קדאפי. הגיע הזמן שהעולם ירסן מנהיגים משוגעים.

ללוי יש דעות קצת חריגות מהמקובל אצל אינטלקטואלים מהשורה. הוא יצא נגד תמיכתם של מרבית האינטלקטואלים בקומוניזם ובברה"מ, וכתב ביקורת נוקבת נגד המרקסיסם. הוא גם מביע עמדות פרו ישראליות. ייתכן וזו הסיבה שרבים מהאיטלקטואלים והעיתונאים הצרפתים לא אוהבים אותו ולועגים לו.

אם קדאפי יפול לבסוף (נקווה) - יוכל לוי לרשום לעצמו הישג גדול ויוצא דופן.

יעקב