לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו ישר


איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

העולם השלישי הגיע לדטרויט


Detroit McArdle
בתמונה רואים את בניין המשרדים שהוא המטה של חברת ג'נרל מוטורס, במרכז העיר דטרויט, כשלפניו מבנה נטוש.
דטרויט פשטה את הרגל רשמית, והגישה בקשת הגנה בפני נושים לבית המשפט. זו פשיטת הרגל העירוניתך הגדולה בתולדות ארה"ב, והיא עוררה הדים רבים. כול העיתונים, כולל אצלנו היו מלאים מאמרים על דטרויט. מאמר טוב כתבה מגן מקארדל בבלומברג, בו היא מונה רשימה של סיבות שהביאו לפשיטת רגל זו. הנה כמה, בקיצור (לא חסר...)
- הגיאוגרפיה: מיקומה על שפת האגמים הגדולים הקנה לה יתרון בעבר, יתרון שאיבד את חשיבותו היום.
- הירידה והקשיים של תעשיית הרכב. תעשיית הרכב איבדה את המונופול למעשה, והתקשתה לעמוד בתחרות.
- האיגודים המקצועיים - הרסו גם את תעשיית הרכב, וגם את השרותים העירוניים.
- גלי הפשיעה ומהומות הגזע שהרסו את העיר בשנות ה 60, הביאו לבריחת התושבים המבוססים (הן לבנים והן שחורים) לפרברים ולמדינות אחרות. רק העניים ביותר נשארו בעיר.
- פוליטיקאים מושחתים במיוחד, וחוסר יכולת ניהולית. בזבוז כסף בלי חשבון, מימון באמצעות הלוואות, פיזור הבטחות לפנסיות שאי אפשר למלא.
הנה עוד מאמר ציורי מהניו יורק טיימס המתאר את קשיי החיים בדטרויט, העיר בעלת פשיעה גבוהה, ושרותים בתת רמה (משטרה, שרותי בריאות), ואוכלוסייה ענייה וחסרת אונים. אבל, אומר העיתונאי, מצבה של דטרויט עוד טוב. ערים רבות אחרות נמצאות בגרעונות עוד יותר גדולים, וכנ"ל המדינות. מדינת אילינוי יש לה, למשל, התחייבויות לפנסיות בשיעור פי 6 מדטרויט, ואין לה מאיפה לשלם. מה שהעתיד טומן בחובו, עבור חלקים נרחבים של ארה"ב, הוא הירידה ברמת החיים ואיכותם.
דניאל חנן, חבר פרלמט אירופי מבריטניה, כותה על הדמיון המפליא בין דטרויט לעיר המתפוררת סטרנסוויל, שמתוארת בספר "מרד הנפילים".
מרק סטיין כותב כיצד הפך הגבול בין קנדה לדטרויט גבול בין העולם הראשון לעולם השלישי. תייר מהמאדים שהיה מזדמן להירושימה ואח"כ דטרויט היה חושב שהיפאנים הטילו פצצת אטום על דטרויט, ולא האמריקאים על הירושימה.
שיא האבסורד הוא ששופטת אחרת, בדטרויט, קבעה שהעיריה לא יכולה להכריז על פשיטת רגל, מפני שחוקת מדינת מישיגן קובעת שלא ניתן להוריד את הפנסיות. אז עכשיו הפנסיונרים יקבלו כסף מהחוקה...
כן, העתיד של ארה"ב כבר כאן, הוא נמצא בדטרויט.
יעקב
נכתב על ידי , 28/7/2013 22:17   בקטגוריות היסטוריה, טירוף מערכות, מדיניות ארה"ב, ניוון, שלטון מקומי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ראש העיר רוכש נדל"ן בכספנו


הדמוקרטיה הישראלית מעניקה כוח רב מידי לשלטון ולנציגיו, ובין היתר: הקלות (הנסבלת...) לבזבוז כספי האזרח. לאחרונה פורסמה ידיעה "לא-מעניינת": ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, פועל לקניית חוף ים (את חוף פלמחים) עבור תושבי נס ציונה ב- 8 מיליון שקל...

העלות לכל משפחה בנס ציונה היא כ- 850 שקל. אילו היה קיים מנגנון משאלי-עם ותושבי נס ציונה היו נשאלים אם כל משפחה מוכנה לתרום לעניין 850 שקל, ספק אם היה נמצא לכך רוב. כידוע, אף אחד לא מונע מתושבי ירושלים, כפר סבא או נס ציונה להתרחץ בים. משאל בזק בין ידידים, תושבי נס ציונה, העלה שלא איכפת להם לאיזו עירייה שייך חוף הים כל עוד יש חוף רחצה...

החוק הקיים מאפשר לראש עיר "להשקיע" כראות עיניו הפוליטיות במוצרים שאינם מוצרים ציבוריים מובהקים על חשבון משלם הארנונה המקומי.

ראוי לשנות את החוק, ולחייב ראש עיר שרוצה "להשקיע" את כספי התושבים במוצר שאינו מוצר ציבורי מובהק – לקבל אישור במשאל-עם עירוני. כלל לא בטוח שתושבי העיר יאשרו מימון תזמורת מקומית, מימון קבוצת כדורגל, הקמת בריכת שחייה עירונית, או מימון מקווה. תושבי העיר לא צריכים לממן מכיסם את הבידור האהוב על חלק קטן אחר של התושבים. רשות מקומית לא צריכה לספק שרותי בידור, או בילוי לשעות הפנאי. המיעוט הקטן שחובב קונצרטים – שיממן את האורקסטרה מכיסו (בתוספת תרומות). חשבון הארנונה יצטמק, הגירעונות ייעלמו.

הנטייה הטבעית של "שליחי ציבור", היא ל"עודד" השקעות שמניבות את התשואה הפוליטית הגבוהה ביותר. הם אינם מסכנים אגורה מכיסם, המשכורת והפנסיה מובטחים. הבלמים המעשיים היחידים הם היריבים הפוליטיים, אך לעיתים תכופות משתיקים אותם באמצעות הזרמת תקציבים מקבילה וחלוקת ג'ובים נחשקים.

אם ראש עיריית נס ציונה "יקנה" את חוף פלמחים, קרוב לוודאי שתוקם חברה עירונית לניהול החוף... מי יישב בדירקטוריון? מי ימונה למנכ"ל? הרי אי אפשר להגיע לחוף פלמחים ברגל מנס ציונה... הוא יצטרך רכב צמוד, לשכה וסגן כבר אמרנו? האם ייתכן חוף ים בלי שירותים צמודים? מי יקבל את הזיכיון לחניון, לקיוסק, למסעדה, ולשמשיות?  מי יהיו הזכיינים מוכרי הארטיקים?  וכמובן, שבעתיד, ייבנה גם כפר נופש בחוף, אולי בקדנציה של ראש העיר הבא... והפעם באמצעות קבלן שייתרום למסע הבחירות. שיטת התנהלות השלטון המקומי הפכה אותו לאחת מזרועות השלטון המושחתות ביותר. הדרך לביעור השחיתות והבזבוז עוברת דרך צמצום דרסטי של מעורבותו בחיי האזרח ויכולתו "להשקיע" את כספי התושבים.

אין לנו כמובן תלונות אישיות אל ראש עיריית נס ציונה, הוא נוהג לפי כללי המשחק של המערכת הקיימת. הוא מחויב "לעשייה", כמו עמיתיו, כדי להבטיח את שרידותו הפוליטית.

המשך באתר קו ישר בפרק שלטון מקומי – (כנראה) הרובד השלטוני המושחת ביותר בישראל.

נכתב על ידי , 1/3/2008 10:41   בקטגוריות ממשל, משטר, אקטואליה, שלטון מקומי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי: 

בן: 73

תמונה




78,822
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוטי היינריך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוטי היינריך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)