| 2/2009
פישר מדפיס כסף, ומשקר גם. כרגיל.
משקר זה ביטוי חריף, למרות שמקובל ששרי האוצר והנגידים מותר להם לשקר - כמו למשל כאשר שואלים אותם "יהיה פיחות? יפלו בנקים?" אנו לא מצפים שיענו "כן", למרות שכולם מבינים שזו התשובה הנכונה.
פישר [נגיד בנק ישראל] בכותרת היום בynet " פישר: אנחנו לא מדפיסים כסף".
כמובן שהוא מדפיס כסף. כבר הרבה זמן שהוא מדפיס כסף. עצם ההתבטאות שלו מוכיחה, בדרך סגי-נהור, שהוא אכן מדפיס כסף. מדפיס הרבה. (אם היה ממשיך להדפיס קצת, כמו שהוא עושה כבר הרבה זמן, אולי לא היו שמים לב...).
בנק ישראל הודיע על רכישת איגרות חוב ממשלתיות. מאיזה כסף הוא רוכש אותם ? מכסף שהוא מדפיס. אין לו כסף אחר. פישר אומר שזה לא נחשב הדפסת כסף מפני שבנק ישראל לא קונה איגרות חדשות שהמדינה מנפיקה, אלא איגרות שנסחרות בשוק. תירוץ מאד קלוש. מה זה משנה ? פישר קונה איגרות ישנות, ומשה ינקל - במקום לקנות את האיגרות הישנות שפישר חתף קונה חדשות. השוק הוא אחד, ולא משנה מי קונה. קניית איגרות ישנות על ידי פישר מאפשרת לממשלה למכור יותר איגרות חדשות.
דרך אגב: הדפסת כסף היא לא חוקית במדינת ישראל. בשנת 1985, בתהליך היציאה מההיפר-אינפלציה (30% בחודש), במסגרת ההבראה של אז, חוקקו חוק הקובע במפורש שהדפסת כסף היא בלתי חוקית. אני קורא למזוז לחקור את הנושא. זה פלילי. אולי שמעון דיסקין יגיש עתירה לבג"ץ נגד פישר. הדפסת כסף היא עניין חשוב, ומשום מה זה עוד לא הגיע לבג"ץ.
פישר מאד פעלתן. כמו שמוטי אומר: הוא עושה משהו... עוד הרבה זמן נסבול מכל מה שהוא עושה...
יעקב
| |
מחאות נגד הביזבוז.
הפגנת מחאה בעיר דנבר בארה"ב נגד תכנית "ההמרצה" שמבזבזת לריק 800 מיליארד דולר.
רוב האנשים אדישים, ורבים מצפים שאולי יצא להם ליהנות מחלק מכספי הממשלה - כלומר לקבל כסף של אחרים. ההפגנה לא הייתה ממש, ממש המונית. אבל בכל זאת יש אנשים מזועזעים מהביזבוז הנוראי וחסר המעצורים והתקדימים של כסף שהוא בסופו של דבר כסף שלנו.
יעקב
| |
ממשלה על וויאגרה
הדימוי הטוב ביותר (עד עכשיו) לתכנית ה"המרצה" stimulus בת 800 מיליארד דולר של הנשיא אובמה:
Our elected representatives in Washington sold the “American Recovery
and Reinvestment Act of 2009” as a stimulant for the economy, but it
is, in fact, Viagra for the leviathan state מנהיגנו מכרו לנו את התכנית כתכנית המרצה של הכלכלה, למעשה זו וויגרה למדינת הלווייתן...(המדינה הטוטאליטרית).
יעקב
| |
יצירת מקומות עבודה
תכנית ה"המרצה" (ביזבוז כסף אדיר, לריק) של אובמה כבר יצרה מקומות עבודה חדשים (כמו שהוא הבטיח).
בעיתונות בארה"ב יש מודעות רבות של "יועצים" (נוכלים) המיעצים איך להתעשר במהירות.
"הוצאתי 12000 דולר מתכנית ההמרצה! פנה אלינו עוד היום ונייעץ לך איזה סעיפים בהמרצה נוגעים לך ואיך למלא טפסים כדי לזכות בנתח שלך מכספי הממרצה שאושרו בקונגרס".
(הודעה מנהלית: אני יוצא לחופשה לחודש... הבלוג יהיה קצת רדום).
יעקב
| |
תכניות ה"המרצה", תמיד מאחרות את הרכבת.
הנה נתון מעניין על אופיין של תכניות ה"נמרצה" הממשלתיות, שנועדו "להציל" או "לחלץ", את המשק ממיתון. כפי שאתם רואים בטבלה, התכניות תמיד מופעלות אחרי שהמיתון נגמר בכוחות עצמו.
פוליטיקאים אוהבים תכניות המרצה והצלה וכדומה. הזדמנות לבזבז כסף של אחרים. אין דבר שפוליטיקאים אוהבים יותר. אבל - כפי שרואים בטבלה - עד שהפוליטיקאים זזים המיתון נגמר, וההצלה לא נחוצה, אלא סתם מבזבזת כסף.
שימו לב גם שהמיתון בדרך כלל נגמר כאשר מעבירים את חוקי ההצלה - ומאחר וכנראה ה"הצלה" הנוכחית תועבר סופית בשבוע הבא (בארה"ב) - זה אולי סימן שהמיתון הגיע לקיצו. הלוואי...
יעקב
| |
שופטים בלי שכל
עוד ידיעה מקוממת מבתי המשפט שלנו:
פרקליטות מחוז תל אביב החליטה שלא
לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, לשחרר את שלום ימיני, הנאשם
בהריגתה של מיטל אהרונסון בתאונת "פגע וברח" בתל-אביב לפני כארבעה חודשים,
למעצר בית.
השופט גלעד נויטל פסק הבוקר כי הראיות בתיק חלשות.
הבנתם את זה ? שני פושעים מועדים ישבו באוטו שדרס את מיטל אהרונסון למוות (כולם מסכימים על זה) - אבל "הראיות חלשות" - כלומר לא ברור מי משניהם אחז בהגה! עוד יצאו שניהם זכאים מחמת הספק!
אני אומר בכוונה פושעים, כי שניהם בעלי הרשעות קודמות - ימיני עם הרשאה קודמת על הריגה, עליה ישב מספר שנים (5 נדמה לי) בכלא, והשתחרר. עונש קל להפליא, בזכות השופטים הרחמנים שרק על הפושעים מרחמים, ולא על האזרחים התמימים קורבנות הפשע. בתי המשפט (חלקם לפחות) נוהגים בהפקרות גסה, ושוכחים שהם ממונים על שמירת בטחון הציבור ולא על שמירת האינטרסים של הפושעים. יש להתייחס אחרת אל אדם בעל עבר נקי, אבל - עם פושעים מועדים צריך להחמיר, ולא להפעיל עליהם בקלות ראש את עקרון ה"זכאי מחמת ספק".
יעקב
| |
מפקד האוכלוסין - מי צריך את זה ?
בימים אלה עורכים מפקד אוכלוסין, והרדיו מלא פרסומת המשדלת אותנו לשתף פעולה, ולענות תשובות מלאות לפוקדים, ולא שוכחים להזכיר לנו שזו חובתנו על פי החוק.
מדוע זו חובה? איזה חוק? האם החוק צודק? איה זכויות הפרט, והפרטיות?
אני לא רוצה שהממשלה תטחוב אפה לעניינים שלי. הם אומרים שזה לטובתי.... אתה יודעים מה? אני לא מאמין. אז תניחו לנו בשקט. אנו לא רוצים מפקד, ולא רוצים לענות לשאלות הפוקדים שליחי הממשלה, ולא מאמינים לכוונת הממשלה לשמור על "הפרטיות שלנו" ו"לפעול רק לטובתנו". בלי טובות, אנו נשמור בעצמנו על הפרטיות שלנו ולא נמסור שום מידע. אני קורא בזה לאנשים להפר את החוק ולסרב לענות לשאלות הפוקדים. אנו נמסור רק שם, דרגה ומספר אישי. שום דבר מעבר לזה.
במדינה חופשית יש לאזרח זכויות. אחת הזכויות היא לאמור לשלטונות: עזבו אותי במנוחה. לא יכולים להכריח אדם למסור מידע לאף אחד (אלא במסגרת חקירה פלילית). אחת הזכויות הבסיסיות היא לשמור על זכות השתיקה.
החוק הזה הוא אחד (מרבים) המאפיינים את המשטר האנטי ליברלי שלנו, שחושב שהממשלה מעל לאזרח, והכל מותר לה.
זה לא שההשתתפות וההענות למפקד יגרום לנו נזק ממשי הנראה לעין, המפקד הוא סתם ביזבוז כסף בירוקרטי כדי לספק תעסוקה לטוחבי האפים המקצועיים. אני לא מבחין בנזק מיידי ממנו. אבל מה שחשוב הוא העקרון: זכויות האזרח קודמות ליצר החטטנות של השלטון.
יעקב
| |
העיתונות והשקרים האידיאולוגיים
מאמר מערכת בניו יורק טיימס מספר סיפור נחמד על עורך הדין לואיס ברנדייס, יהודי, - לימים שופט בית המשפט העליון בארה"ב (יש רחוב על שמו בצפון ת"א). ברנדייס כתב ספר ב שנת 1913 על חמדנותם של הבנקאים דאז, ובעקבות זאת (וסיבות אחרות) חוקק הממשל הפרוגרסיבי (קרי - "מתקדם") של הנשיא וילסון חוקים שונים ליצירת הבנק הנרכזי הממשלתי, ולפיקוח על הבנקים. במטרה להראות את הקשר בין מה שקרה אז למה שקורה היום כותב בעל המאמר:
Our current crisis, after all, was in part fueled by bankers making big
gambles with other people’s cash. They bundled and sold sub-prime
mortgages, took their profits, and then left others holding portfolios
full of worthless, even toxic, paper תרגום: "המשבר הנוכחי נגרם חלקית על ידי בנקאים שהימרו הימורים גדולים בכסף של אחרים. הם ארזו ביחד משכנתאות לא אמינות (סאב פריים), לקחו את רווחיהם והשאירו לאחרים תיקי השקעות מלאים בניירות חסרי ערך"
משפט יפה - אך הוא משמיט את העיקר: הבנקאים שעשו את מעשה הנבלה היו המנהלים של הבנקים הממשלתיים פאני ופרדי, שמונו לתפקידם על ידי פוליטיקאים, ופעלו תחת השגחה צמודה ולחץ רצוף של וועדת הבנקאות של סנאט ארה"ב. האחראית למעשה הנבלה הייתה הממשלה של ארה"ב והסנאט שלה שדרשו מה"בנקאים" (הממונים מטעמם) לתת הלואות לאנשים שאינם מסוגלים להחזיר - מסיבות "סוציאליות" (בית לכל פועל), ואח"כ לחצו על הבנקים למכור הלאה את המשכנתאות על מנת שיוכלו להשיג כסף להנפיק עוד משכנתאות סאב-פריים (מפוקפקות) לעוד "פועלים" ובני מיעוטים (שחורים, היספניים). כלומר: המשפט אומר בדיוק את ההיפך מהאמת: לא הבנקאים תאווי הבצע עשו את מעשה הנבלה אלא הממשלה הטובה והמיטיבה, זו שהאידיאולוגים הפרוגרסיביים (אנשי השמאל) קוראים לה להתערב ולהציל אותנו ממעשי נבלה - שהיא עצמה עשתה...
כותב המאמר הוא פרופסור, וביאוגרף של ברנדייס. הוא רואה את העובדות דרך משקפיים אידיאולוגיות, ומן הסתם אפילו לא מבחין בכך. הוא גם לא טורח ללמוד את העובדות אודות המשבר הנוכחי, ומדקלם את מה שהוא רגיל לקרוא בעיתון.
יעקב.
| |
הצעה סהרורית
"אהוד ברק מציע מינהרה באורך 48 ק"מ בין רצועת עזה לגדה".
הצעה סהרורית. כמו החומה (בין יו"ש ל"ישראל").
צא וראה: אם הערבים יעשו שלום עם ישראל ויוותרו כליל על הלחימה ("ההתנגדות") ועל הטרור - כי אז אין צורך במנהרה, יוכלו לנסוע בכביש רגיל.
מאידך - אם לא יוותרו, והטרור יימשך - שוב אין צורך במנהרה - שישארו מנותקים בעזה, הן לא יעלה על הדעת שנרשה להם להבריח דרך המנהרה, באופן חופשי, את חמס ואת הנשק והטילים שלו ליו"ש.
כנ"ל ה"חומה":
אם יש שלום לא צריך חומה, ואם אין שלום - החומה לא עוזרת - רק הנוכחות הפיזית שלנו שם מונעת טרור וירי משטחי יו"ש לת"א, נתב"ג ונתניה.
ואהוד ברק, משום מה, פירסם עצמו כאדם שכלתני מבריק...
יעקב
| |
לא מאמינים בדולר
סקר שנערך בין משקיעים מוסדיים ביפאן מראה שכ 40% מהם חוששים שדירוג האשראי של ממשלת ארה"ב עלול לרדת, או בלשון פשוטה: חושבים שכבר לא כל כך בטוח להשקיע באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב. יפאן מחזיקה בכמות השניה בגודלה של איגרות חוב אמריקאיות, בין משקיעי החוץ. (הראשונה - סין).
ממשלת ארה"ב טוענת שהיא אינה מדפיסה כסף, אלא מממנת את גרעונותיה האסטרונומיים באמצעות הלואות. אבל הלווים כבר לא כל כך מאמינים בהם, ובצדק. וחוץ מזה - מאיפה יש לגורמי חוץ כסף להלוות לארה"ב ? הן המשבר ניכר בכל הארצות, וכולן יצאו בחבילות תמריצים ותאוצות משלהן, כולן ממומנות מכסף שאין.
אל תאמינו, כולם מדפיסים כסף בטונות. זה נקרא "הלוואות מהדורות הבאים". לא חשוב איך זה נקרא - בסוף יש התמוטטות.
יהיה שמח.
יעקב.
| |
לכו להצביע, אם בא לכם.
כולם אומרים בלי הרף: "לכו כולם להצביע! חובה להצביע! השתתפו החיי המדינה, השפיעו עליה, אל תהיו אדישים!".
שטויות.
די ברור שברמה האישית זאת שטות. מי שבוער לו בעצמות ורוצה להצביע - בבקשה.
אך מי שמתלבט, ובסוף עושה אן-דן-דינו כדי להחליט עבור מי להצביע - לא יקרה שום אסון, לא לו אישית, ולא למדינה, אם לא ילך להצביע.
מבחינה אישית ואובייקטיבית, הצבעה היא בזבוז זמן. השפעת כל פרט לחוד על תוצאות הבחירות היא זניחה. מילא הזמן של ההצבעה עצמה, ההליכה לקלפי - זה לא כל כך הרבה זמן. אבל בשביל להצביע באופן אינטליגנטי (לא בטוח שיש דבר כזה) צריך להשקיע הרבה זמן בלמידת הנושאים, במעקב אחרי המועמדים ולימוד קורות חייהם. השקעת זמן זו - לעומת התועלת שאתה מפיק מההצבעה שלך - אינה כדאית כלל. יותר כדאי לאדם לקרוא ספר טוב, לטייל בטבע או לשמוע קונצרט מאשר לקרוא את המדורים הפוליטיים בעיתון או לשרוף את הזמן מול הטלוויזיה (בקטעי האקטואליה הפוליטית, המשמימים).
בכל זאת, מי שבא לו, מי שנורא רוצה, שילך להצביע, בהחלט. מי שנורא רוצה שבן דודו ייכנס לכנסת, שילך להצביע. מי שמאמין שמפלגתו, אם
תיהיה חזקה, תיטיב עימו כספית, על חשבון שאר הציבור - שילך להצביע.
עד כאן ברמה האישית. אבל, נבחן את הנושא מנקודת המבט של הכלל, המדינה. מדוע טוב למדינה שיהיו אחוזי הצבעה גבוהים? תהרגו אותי אם אני מצליח למצוא ולו נימוק אחד בודד למען קלישאה נדושה זו. מה זה משנה? אחוזי הצבעה גבוהים, אחוזים נמוכים - מה זה משנה. בסוף תיבחר כנסת, ותיבחר ממשלה, וכל מי שיבחר יעשה אותן שגיאות או גרועות מהשגיאות של קודמיו. אחוז ההצבעה הוא ממש, ממש, בלתי רלוונטי לשום דבר.
אם יש למישהו הסבר לקלישאה של "תלכו להצביע" - כולי אוזן (בהערות).
יעקב
| |
הנורמליזציה של הרשע
מאמר חזק של יהודה פרל, (אנגלית) אביו של העתונאי דניאל פרל, שהשבוע מלאו שבע שנים להרצחו.
במאמר מתריע פרופ' פרל על התופעה שטרור והברבריות הפכו לנסבלים ומקובלים בתרבות המערבית. את הטרור והברבריות, את הפרימיטיבות האכזרית של הערבים מקלבים ואף מצדיקים, אישים רבים בארצות המארב, ביחוד אנשי שמאל (פרל לא נוקב בשמם).
הנה קטע:
"באוניברסיטה שלי UCLA, (קליפורניה) - הפכו סימפוסיון על נושא זכויות האדם לחיגיגת גיוס לחמס. המרכז של החוג ללימודי המזרח התיכון הרכיב פאנל על טוהרת שונאי ישראל, אשר הסכימו פה אחד שהמדינה היהודית היא הפושע הגדול בהיסטוריה. את המטרה של הכנס ניתן היה להבין למחרת כאשר עיתון האוניבסיטה פירסם מאמר, בו דיווח מהכנס. הכותרת הייתה: "מומחים ומלומדים מסכימים: ישראל מפירה זכויות אדם בעזה". סטודנטים תמימים, שאינם מכירים את הנושא, קיבלו מנת שקרים עם הגושפנקא הרשמית של האוניברסיטה."
כל מיני "חכמים" אחרים מוזכרים, אשר נותנים יד לטרור - כמו קן ליווינגסטון, ראש העיר של לונדון לשעבר, והנשיא לשעבר ג'ימי קארטר.
יעקב
| |
בזבוזי יום הבחירות
השבתון של יום הבחירות יעלה למעסיקים ולמפעלים 1.3 מיליארד שקל. סכום אדיר, שמשום מה אנו מבזבזים בקלות ראש. זהו עוד שריד אנאכרוניסטי מהעבר הסוציאליסטי שלנו.
יש לבטל את שבתון יום הבחירות. אנשים יצביעו בבוקר, או אחה"צ אחרי העבודה, או בהפסקת צהריים. אין שום העיה עם זה.
את יום השבתון עשו בזמנים רחוקים של מפא"י. מפא"י הייתה זקוקה שכל הפעילים שלה (אלפים), עובדי ההסתדרות והמפעלים הציבוריים, יתפנו (בתשלום, כמובן) כדי לצאת ברכב של המפעלים ולהביא את הבוחרים לקלפי.
היום יש, ב"ה, לכל עובד מכונית, והוא לא זקוק לפעילים כדי שיסיעוהו לקלפי. ובכלל, הבחירות כבר לא ביג-דיל, יש לנו כל שנתיים, כבר התרגלנו להתעלם מהן, כי הן לא משנות כלום. בניגוד לנשיא פרס, אני קורא לכל האזרחים לעשות מה בראש שלהם, ואם אין להם חשק ללכת להצביע, אז שיסעו לטיול בטבע. זה ניצול יותר טוב של הזמן החופשי שקיבלו על חשבון אחרים.
הצד המנהלי של הבחירות, רשימת הבוחרים, הקלפיות, הפתקים, ספירת הקולות - הכל מתנהל כמו בתקופת האבן. הגיע הזמן שיהיו רשימות בוחרים ממוחשבות, זמינות תמיד, שהזמן בין הכרזת הבחירות לקיומן יהיה לא יותר מחודש, כמו בבריטניה. ושכל בוחר יוכל להצביע הכל קלפי (המחשב יוודא שלא יהיו הצבעות כפולות).
יעקב
| |
עוד מעט בארה"ב
זימבאבוה הורידה 12 אפסים מהמטבע שלה.
בקרוב זה יקרה גם בארה"ב, על פי הקצב שהם מדפיסים כסף.
"בקרוב" אין פירושו מחר, בעוד חודשיים או בעוד שישה חודשים. תהליכים כלכליים לוקחים זמן. אם הם ימשיכו לבזבז כסף כמו מלחים שיכורים, כפי שהם עשו ב 3 החודשים האחרונים, ומתכוונים לעשות בשנתיים שלוש הקרובות - בסוף הם יגיעו לאינפלציה אסטרונומית ולאיבוד ערכו של הדולר.
תכנית "ההמרצה" (stimulus ) של הנשיא אובמה היא תכנית ביזבוז כספים אדירה, כולו כסף מודפס, בדיוק כפי שהייתה תכנית ה"הצלה" בסך כטריליארד דולר של הנשיא בוש, ברבעון האחרון של שנה שעברה.
הרבה מדינות כבר ניסו בעבר את ה"פטנט" של הדפסת כסף, ישראל ביניהן. בשנות ה 1980 הראשונות הייתה בישראל אינפלציה של כ 20-25% בחודש. כל מדינות דרום אמריקה, ורבות ממדינות אירופה (יוון, איטליה, גרמניה של ווימאר) התנסו בנסיונות דומים. אין פה אפס, זו לא תיאוריה, אלו עובדות. הדפסת כסף בכמויות גדולות פירושו אינפלציה, איבוד ערך הכסף, והרס הכלכלה, שלא יכולה לתפקד ללא מטבע יציב.
מאחר והדולר משמש כמטבע רזרבה עולמי, ביטול הדולר או איפוסו (כלומר קירוב ערכו לאפס) יהיו לה השלכות חמורות על הכלכלה העולמית. זה לא יקרה מחר, אבל זה יקרה, וזה וודאי כמו שהשמש זורחת מחר.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
