בלוג!

כפי שהבטחתי לעדכן יותר את בלוגי הנחמד, הנה העדכון השני להיום (!!!)

בבוקר קמתי בשמונה בבוקר (אין לי חיים) והחלטתי לעשות ארוחת בוקר למשפחה. אחרי חצי שעה של חשיבה מאומצת, לא על מה אני אעשה לאכול אלה על להזכר על מה לאזעזל חלמתי בלילה, החלטתי שהגיע הזמן לעשות את הטוסטים שרציתי להכין כבר כמה שבועות. התוצאה הייתה טעימה- טוסטים שנעשו בטוסטר+ טוסטים בלי החתיכת לחם העליון בתנור בגריל, יצא טעים מאוד (החיסרון היחידי- מעט). אחר כך הכרחתי את עצמי לעשות שיעורים ואז אבא שלי אמר- אנחנו נוסעים לדוג!. נסענו לעכו, קנינו עוד חקה אה חכה חקה קיצר המקל הזה שבקצה יש חוט, לידכם ספינינג ואיתו דגים. ונסענו לאיזה אגם שמקומו סודי ביותר. 3.5 שעות של דיג, (אבא, סבא, דנה ואני) והתוצאה- 3 דגים במשקל בובת ברבי אנורקסית שאותם תפס אבא שלי. אבל אני נהנתי מזה מאוד כי הנוף מהמם, הטמפרטורה מעולה, האווירה שאנטי באנטי והתוצאה- פרקתי את כל העצבים שנאגרו במהלך החודשים האחרונים! חזרנו הביתה ונחשו מה? נכון, שיעורים.

ועכשיו כמה ציטוטים של דברים נחמדים ששמעתי או ראיתי בזמן האחרון:

ו וו ווו וווודקה (א אננ אנננני ממ מממגממגם)   (ספיישל למקס)

מקס, שופו, דניאל ואני אצלי בבית ומשחקים קלפים: שופו:" תנו לי משו שאני אצליח לדפוק את דניאל"  מקס:"קונדום".   (אני מקווה ששופו התכוון במילה "משהו" לקלף...)

היום כשהיינו בדייג, היה שקט מוחלט עד שהגיעו לסביבה חבורה של רוסים לדוג דגים. אם אתם לא רוסים אז הנה הסבר קטן מה הכוונה ב"לדוג דגים" אצל חבורה של רוסים- מוזיקה, אוכל, וודקה, וודקה, וודקה, בנות, בירה, אוכל, וודקה, לדוג כמה דגים בשביל הפורמאליות ואחר כך וודקה עד שלא מקיאים ונרדמים בקיא של עצמם. (לזה אני קורא בילוי!)

שיעור ניהול איכות  בשעה שלוש בצהריים, בכיתה- שימי, רדה ואני מתוך שלושים ומשו תלמידים שהיו בכיתה בבוקר אצל אותו המורה. המורה מגיע, פותח את היומן ובודק שמות: בר פה? לא. חן פה? לא...

שיעור ספורט, בנים, המורה קורא שמות:" אברג'יל פה?" "איפרגן פה?" "אבוטבול פה?" (welcome to peaceful "ort" kiryat bialik)

אם להגיד תאמת, אין לי מה להגיד יותר וגם ככה חפרתי מספיק. אז הנה תמונה חמודה ובזה אני פורש.

הגודל כן קובע!

לתמונה זו יש 2 תיאורים:

1.היהודים הם כמו ג'וקים- טעות אלוהים שתשרוד גם את סוף העולם

2.התנהג כיהודי בביתך ובחוץ כמנהגי מקום מגוריך. (השפעה מהסטוריה)