בלוג!

נתחיל בזה שאני מבקש סליחה מכל אלה שעיצבנתי או העלבתי אותם אתמול, והם לא מאלה שהבריזו לנו. אתם תבינו עוד מעט למה הייתי עצבני. סליחה.

בת אל ולינוי החליטו לארגן פיקניק בים, הזמינו אנשים, ארגנו, אמרו מה להביא לכל אחד. היו אמורים לבוא 15 איש. באו רק 5. ורק למקסים סיבה מוצדקת. וגם רק מקסים הודיע שהוא לא בא. מתברר שב2008 עלות שיחה של 2 דקות עולה מיליארדי דולארים ובגלל זה 9 אנשים החליטו לא לבוא ולא להודיע. אני שם תזין הגדול שלי (בדיוק מה שאתם עשיתם) על "הייתה לי סיבה טובה שלא יכלתי להגיע". אותי מעניין למה לא הזזתם תתחת השמן שלכם ולא טרחתם להודיע? מה כל כך קשה בזה אני לא מבין. חוסר אכפתיות, חוסר אחריות ואגואיסטיות! (האם אני מתחיל להשמע כמו הומו?)

הגענו לים, וניסינו להדליק את הגחלים על המנגל שאבא של אדווה קנה כדי שתוכלו לזלול את הבשר שלא הבאתם כי הברזתם, ולא יצא כלום כי הייתה רוח חזקה. יום לפני זה היה חום אימים והאוויר לא זז. כשעשינו פיקניק- רוח וקר. החלטנו ללכת לקנות פיצה. אבל כדי ללכת לקנות פיצה היינו אמורים להסחב עם הדברים, שזה אומר ששופו ואני נסחבים באמצע הרחוב עם מנגל, פחם וכיסאות פלסטיק... וככה ישבנו בפיצרייה- כלידנו כיסאות פלסטיק ועליהן מנגל ופחם. נראינו כמו הומלסים... בושות... אחר כך באנו לבית של בת אל והשארנו שם את הכיסאות... ואז הבנות החליטו לאכול את הסלט... אמצע פארק איפה שעוברים אנשים שרואים אותנו, והבנות החליטו לאכול סלט... קיצר בתאל, לינוי, אדוה ואני אכלנו סלט באמצע הפארק. היה טעים. איזה ערס אחד עבר לידנו 6 פעם ובדק אם הוא לא הוזה... היה מצחיק. אחר כך אבא של אדוה אסף אותנו והקפיץ את שופו ואותי לצומת המתומטמת הזאת ליד סביניה. נדמה לי צבר. ושם לקחנו 64 והגענו הביתה. ועכשיו מקסים לא רוצה לקחת את המצרכים ששופו והוא קנו. הם השאירו את זה אצלי. מי שרוצה חומוס, מלפפונים במלח וקטשופ חינם, שיודיע לי.

בקיצור, ערב מוצלח ומהנה הפך לביזבוז זמן טוטאלי בגלל חבורה של מבריזנים שלא אכפת להם מאף אחד אלה מהתחת שלהם. לכו לזווג עז בליעט

בת אל, לינוי, אדוה, שופו ומקסים- יוצאים לחפש חברים חדשים!