לא שרדתי.
ניסיתי להחזיק מעמד אבל לא הצלחתי..
הנה שוב פתחתי בלוג..הרביעי שלי או משהו.
הוא רק לעצמי, אף אחד לא מכיר אותו, אף אחד לא יודע מי אני.
אני פאקינג חשבתי שבאמת עשיתי טוב למישהו
אבל לא
והכי פוגע זה
שאנשים קרובים אליי עשו לי את זה.
בא לי פאקינג לבכות
ידעתי, ידעתי שאני צריכה להזהר לפני שאני נכנסת לחברה חדשה.
אני צריכה ללמוד לסמוך רק על עצמי, ולא להיות נאמנה לאף אחד.
למה אני עושה מזה כזה סיפור אבל????
סעמקקקק
מצד שני איפה הכבוד
העצמי.
אני מבולבלת.
חרא על כולםםםם!!!!!
תן לי להבין ליום אחד
ותן לי להבשיל בבת אחת
למד אותי לעוף כדי שלא אפחד
תן לי להמשיך לחיות לעד