אני עשיתי בלוג???

תחילה,מספר קטעים מאת "פרי היצירה"

*..הייתי ילד קטן כשזה קרה,לא יכלתי עדיין לדבר.

יום אחד לפני הרבה זמן אמא שלי ואני נסענו לדרום הרחוק

רק אני והיא,אני מאחורה בכיסא הקטן והיא מקדימה נוהגת

אני זוכר ששמעתי אותה אומרת שנגמר הדלק וצריך למלא

הייה כבר לילה,אני לא אשכח את הלילה הזה,ערפל כבד גשם

חזק,סופות ברקים איומות.

כמובן,תחנת דלק די נטושה באמצע כביש ## איפשהו

עד היום אני זוכר את מה שהייה שם,לא סיפרתי לאף אחד

עד היום אני מפחד שזה יחזור.

עצרנו בתחנת דלק,אמא שלי נכנסה לתוך התחנה כדיי לשלם

הוצאתי את ראשי הקטן מהחלון,וראיתי אישה בודדה,נכנסת למכונית שלה

כשהיא כבר ספוגה במים..כנראה שבדיוק חזרה מלשלם על הדלק

היא נכנסה לאוטו,סגרה את הדלת והאור של הדלת נכבה

ואז..אני ראיתי מישהו במושב האחורי מתחבא(!) אבל הייתי כל כך קטן

לא יכלתי לדבר,לא יכלתי לצעוק,הוא הסתכל אליי,קרץ

והמכונית התחילה ליסוע

בכיתי בהיסטרייה,אמא שלי שכנראה שמעה הגיעה וכמובן שהיא לא הבינה

על מה כל המהומה,היא ניסתה להרגיע אותי ונסענו

אבל,זה כבר הייה מאוחר מדיי*

*וואו,מדהים כמה כוח יש בעיניים האלה

האור הבוהק ביותר שחודר כל כך עמוק לנשמתי

כל כך עוצמתי ומהדהד בכל כולי בתוך תוכי

כמה תשוקה במבט אחד,מבט כל כך חודר.

כמה כוח,כמה מדהים,זוג עיניים כמו כוכבים

שהמבט בהם משתק בך כל פחד כל מחשבה

שהיא לא פליאה מוחלטת על יצירת הפאר הזאת

כל כך קשה לקרוא עיניים כאלה,הן כל כך מסנוורות

מנטרלות כל אינטואיצייה וכוח שיש לך

ועם זאת,הרכות שהן משדרות

גורמת לך להרגיש כאילו אתה צף בים של שלווה

וואו,מדהים כמה כוח יש בעיניים האלה.*