הפעם,אני לא סגורה עם נפגעתי ממך יקירה,או שפשוט התאכזבתי עמוקות,ומכיוון שלא,את לא השתנית,

אני לא אהפוך את ההרגשה החרא הזאת שגרמת לי להרגיש עם הצביעות והרמה הנמוכה שלך בתור בן אדם,לאינטריגות.

מצדי,את יכולה לקפוץ גבוה גבוה,כי וואלה,יש לי מספיק חברות אמיתיות,שהיו שם באמת בטוב ותמים בשבילי מבלי לנסות להשפיל אותי בפנים

ומאחורי הגב.

את נשארת לבד,ואת באמת לא מבינה למה?! איך את מעיזה לשאול למה?חוק התמימות לא כולל אותך.

-הכל מתחרבש לי במח.

המשקל שלי,כ'כ כ'כ מפריע לי 49.6 קילו נראים לי פתאום באמת המון,אני מסתכלת במראה וכל מה שאני רואה זה שומן.

גוש שומן עם רגליים וידיים,מדי פעם אני גם מבחינה בראש מבץבץ מעבר להרי השומן הנוטפים.

-ואתה,אתה פשוט חתיכת אידיוט,לוזר,אפס אמיתי.

אפילו לענות על השאלה הפשוטה ביותר אתה לא יכול מבלי לסובב אותי מסביב לאצבע הקטנה שלך.

כי ככה אתה אוהב את הכל,מסובך,וקשה,ונוראי,ודרמטי.

לפעמים אתה יודע,אפשר לשים ל5 דקות את כל אלה בצד ולתת לי,פעם אחת,להגיד את המילה האחרונה.

כי באמת שבאותו הרגע רק רציתי להגיד 'אני אוהבת אותך' ועכשיו,זה אפילו נשמע לי טיפה עצוב,כן,

עצוב לאהוב אותך.

עריכה:

BITCH BITCH BITCH!!!

אני על סף הרג,ולא,לא את עצמי.