מתגעגעת*מתגעגעת*מתגעגעת*מתגעגעת*מתגעגעת*מתגעגעת

והגעגוע הזה מסובב והופך אותי, אני כבר לא מרוכזת בשומדבר, כל יום רק רוצה להשאר בבית..

 גם ככה לא יצא לי כלום מהמקום הזה...

עלק בצפר... מנסים ללמד אותנו, אבל רק מרצים לנו כל היום.

דיי! האלגברה והפיזיקה לא יעזרו לי בחיים...

תעודת בגרות הם רוצים שנעשה?! ואם אני לא רוצה?

אני כ"כ שונאת לחשוב על העתיד... תנו לחיות את הרגע, תנו לנשום!...

מנסה להעלות חיוך, ויוצאות לי רק דמעות....

אחינעם, שכבר לא יודעת מי היא ומה היא רוצה.