"אני בדכאון" הוא אמר
"מה??" שאלתי. "מה ששמעת. אני ב-ד-י-כ-א-ו-ן."
"לא נורא, זה תקופה בחיים, וזה יעבור לך =P"
"זה לא.. ככה אני. ככה זה ישאר"
"אבל.. מה קרה?"
"היא ניצלה, בגדה, שיקרה, שיחקה, ואני מושפל."
"היא רעה, היא חרא. אבל זה לא שווה שתהיה בדיכאון בגללה."
"את לא יודעת הכל.. ואני לא מסוגל. אני אוהב אותה!"
-X-
עבר קצת זמן, מאז שזה קרה. ועוד לא עיקלתי. הוא התאבד.
לפני כמה ימים, הגעתי לבית הספר. ירדתי למטה, וראיתי אותו. הוא לא זז, סביבו היה כרוך חבל, והרגליים שלו לא נגעו ברצפה.
"ניר?" "ניר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
הסוף.
-X-
###אם רק הייתי אומרת לו את המילים הנכונות, בזמן הנכון. אם רק הייתי מבינה שזה רציני, שהוא באמת מוכן למות בשבילה. והוא עושה את זה. אם רק כל זה היתי עושה אחרת, כל זה לא היה קורה.
-X- אתה. אתה שיודע. אתה שאני מתכוונת אליו... בבקשה אל תעשה את אותה הטעות. אני אשתדל להבין. אני אעזור לך. בכל מה שאתה צריך! רק אל תעשה את זה. החיים שלך חשובים מדי להקרבה. במיוחד לא בגלל דיכאון. בגלל איזו ילדה.
בבקשה לא. =[###
*שהמבין יבין, ואל תשאלו שאלות טפשיות כמו "מה קרה??".. קחו את זה כסיפור קצר קצר קצר וזהו. =|
33333333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: