לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה



כינוי:  JellyBean

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2005

"הכיעור מושל ברחובות"


אני פשוט שונאת לגור פה !

האנשים שחיים באזור הזה פשוט מכערים אותו.

היום באוטובוס לבית ספר ישבו בספסל שלידי שני ערסים צעצוע מכית ז'.  הם נורא נהנו להרוס את האוטובוס ולירוק לכל כיוון אפשרי כמו ממטרות שעברו טראומה.

שלא נדבר על זה שהם נראו כמו חבורת ילדים מסידרה "השבט" בערוץ 1.

(לא , אני לא רואה אותה !)

אני שונאת אותם.

אני רק שומעת את הקול שלהם, את טון הדיבור שלהם, ואת נושאי השיחה שלהם, ונהיה לי רע. נהיה לי רע רק מהמחשבה על החיים הרדודים שלהם . כאילו , מה המטרות שיש להם בחיים ? לעשות ס"ד כל 5 דקות ?

מה ?

מה ?!

ברגע שאני יכולה אני פשוט בורחת מהאזור הזה , אני לא רוצה קשר עם היצורים האלה בחיים .

הם צריכים להיות רחוק רחוק ממני, ושאני לאט לאט אשכח שקיימים יצורים כאלה. ואז אולי אני אהיה מסוגלת לחשוב שוב שהעולם כזה נחמד . 

 

נכתב על ידי JellyBean , 23/1/2005 13:18  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



3,328

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJellyBean אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על JellyBean ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)