1. את חוסר יכולת ההחלטה- אני ממש לא טובה בלקבל החלטות, וזה ממש מקשה =\ כי יש דברים שאני לא יכולה לתת לאנשים אחרים להחליט במקומי, ואז אני מתבלבלת , לא יודעת מה לעשעות למתחילה לבכות.
2.את זה שאני חסרת עמוד שידרה- ולא יכולה לעמוד על שלי, גם בדברים קטנים כמו טעם במוזיקה ובגדים, הכל מושפע מאנשים אחרים, כאילו אין לי בכלל אופי משלי .
3.את החוסר ביטחון-אפילו דברים פשוטים כמו לבקש מזה שחוסם לי את הדרך לזוז, או להזמין פיצה, הופכים למשהו שדורש הכנה נפשית מראש, זה ממש ממש לא נחמד .
4. את חוסר יכולת התבטאות- זה ממש מעצבן, ואולי זה גם חלק מהביטחון העצמי הנהדר שלי, אני פשוט לא יכולה להגיד את מה שאני חושבת בצורה ברורה, אפילו את מה שאני כותבת עכשיו אני מנסחת פשוט נורא.
5.את הפגיעות- אני פשוט יכולה להפגע מכל שטות, מכל דבר, שיכול להיות שמישהו שממש לא חשוב לי אומר לי. ככה יוצא שאני נעלבת מכל הערה של איזה ערס דפוק כמעט כל יום.
6.את חוסר היכולת לריב -גם, אולי זה חלק מזה שאני לא יודעת לעמוד על שלי, אם משהו מפריע לי אני לא אגיד אותי . אם שומעים ריב שלי עם מישהו , אני חושבת שישמעו את זה שאני "רבה" איתו מדבר, ומדבר, ומדבר ואני כנראה אהיה בשטח, למרות שיכול להיות שיש לי מה להגיד, במקום לדבר אני פשוט אבכה.
7.את החוסר עניין- אני ממש מסוג האנשים שאי אפשר לרכל עליהם, כי אין על מה , אין במה להאשים אותם ואין כמעט נושאים לפתח איתם שיחה עליהם. אני מהאנשים שנראים כל כך משעמים ונורמלים , וכל כך לא מעניינים.
8.את המופנמות- את זה שאני מתעלמת מרוב האנשים בעולם, את אלה שלא פונים אלי ושלא קשורים אלי באופן ישיר. אני באמת יכולה להגיד שאפילו החברות הכי טובות שלי לא מכירות אותי בכלל.
9.את הותרנות שלי- שלפעמים ממש גובלת בלהיות פראיירית , זה כאילו אני מתחשבת הרבה יותר מהנרמלי באנשים שלא הכי חשובים לי בעולם.
10.את החשיבה המעוותת הזאת- שעוברת לי כל הזמן בראש, ואומרת לי : "מה כולם יגידו?".
אממ.. הייתי דוקא במצב רוח מאוד רגיל שעשיתי את הרשימה הזאת.
אני יודעת שיש לי גם דברים חיוביים, רק שאולי קצת קשה לי לראות אותם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
