היום היה כמו שיעור חופשי כזה, זאת אומרת, ראינו סרט לבגרות בתקשורת, זאת סיבה ללכת ל"קולנוע" המעאפן הזה שבבית ספר שלנו . הקולנוע בבית ספר מורכב מספסלים בהרבה שורות וטלוויזיה מאוד גדולה ורמקולים מוזרים . ראינו את "שם הורד" זה די מעניין, ראיתי אותו כבר פעם. בין צרחות של פאקצות כי הסרט הגעיל אותם "דםם אייייכס גועל נפש" והצרחות של המורה עליהם היו רגעים של שקט, שבהם שמעתי את הלחישות של הבנים שהיו מאחורי. הם ניהלו שיחה בנושאים מאוד חשובים כמו פלאפונים, אופנועים, איך הם מכינים שליפים להיסטוריה , ואז הגיע השעה שהם התחילו לרדת ברמה באמת. הם פשוט דיברו על "איזה גוף יש לזאתי". גם ש' היה שם . אבל הוא לא כל כך דיבר, נראה לי שהוא ראה את הסרט כי הוא דיבר מדי פעם בקשר אליו . הם דיברו על חברות שלי , ממש עליהן, מזל שהן לא היו שם הן היו בוכות. ואז שמעתי קול של איזה אחד שאומר "אבל יש גם את הרזה הזאת מי/3 , לא , לא הרוסיה", ממש לא שמתי לב שאיזה הקשר הם אמרו את זה. ואז ישר שמעתי את הקול של ש' אומר להם שאולי הם יסתמו כבר . קצת קשה לי לעכל את זה שהם דיברו עלי, אבל אני באמת חושבת ככה , הם פשוט לא שמו לב שאני מטר לידם . אחרת אני גם לא יכולה להבין את התגובה של ש'. נורא רציתי להקיא . אבל באמת תודה לך, ש', אם הייתי יכולה הייתי קמה לחבק אותך באותו רגע.
המקרה הזה עשה אותי מאוד, אבל מאוד עצובה.
עכשיו יהיו שבועיים בלי לראות את חבורת האנשים המקסימים האלה מהכיתה שלי . ומהשיכבה בעיקר.
בעצם זה לא שבועיים זה שבוע וחצי בגלל ימים מרוכזים בלשון . עצבים .
בחופש אני צריכה להשלים את כל השיעורים שלא עשיתי במתמטיקה בגלל שלא היה לי זמן אליהם. ואני חייבת לזכור שאם אני לא עושב את זה, אני פשוט לא שווה כלום.
צריך ללמוד לבגרות בתקשורת, שעושים אותה ממש יום אחרי החופש , למתכונת בלשון , למתכונת במתמטיקה, ולהכין עבודה וסיכומים לבגרות בהיסטוריה.
צריך להסתכל על הצד החיובי , אבל פסח ככה גם ככה ממש לא החג שלי , אולי הצד החיובי זה שאני אהיה בבית ואקום לא ב6 יחצי בבקור ... שיהיה .
אני מרגישה שאני מזדקנת בזמן האחרון .
כואב לי הגב מאוד . ויש לי בחילה כמעט בכל בוקר, ואני מרגישה שאני רוצה וחייבת להקיא. אבל אני אף פעם לא מקיאה.
זה קרה לי כבר שנה שעברה שייתה לי תקופה כזאתי רעה שלא הרגשתי בה טוב , ואז עשו לי בדיקת דם וגילו שהכל בסדר, אז אני באמת לא יודעת מה עובר עלי .
הקטע הוא ששנה שעברה לקח לזה כמה חודשים לעבור ואז גם התעלפתי פעמיים והפעם אני לא רואה אותי מחכה חודשים עם בחילות כל יום .
אני שונאת להיות המתעלפת הסדרתית. :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
