מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה

10 אנשים שאני אוהבת להיות בחברתם:
אחותי, ממ.. 4 חברות שלי, אמא שלי , ש', אממ.. יש עוד כמה. לא זוכרת.

9 מאכלים שאני אוהבת לאכול:
אוו.. בעיה .
אני אוהבת טוסטים, פיצה, עוגות שוקולד למינהם, צ'יפסס... אממ.. זהו. כל השאר אני אוכלת כי אני צריכה.

8 דברים שרצים לי בראש כרגע:
-שיעורים באנגלית.
-עבודה בספרות.
-מבחן במתמטיקה.
-מה המוזיקה המזעזעת מהחדר של אחי ?
-אני צריכה להתקלח לפני שאני הולכת לר'.
-יום השואה עבר בלי לבכות, זה לא בסדר.
-צריך לסדר את החדר מהר, לפני שאמא תראה.
-איפה הספר מהספריה !?

7 דברים שאני נוגעת בהם כל יום:
השיער שלי (ואני), התיק שלי, המיטה שלי, המברשת שיניים שלי, העדשות שלי, הכיסא במטבח.

6 דברים שאני עושה כל יום:
מצחצחת שיניים, הולכת לבית ספר, נכנסת לאייסיקיו.. אממ... לומדת מתמטיקה:) מדברת עם חברות שלי, מתקלחת (?)

5 דברים שאני רוצה לעשות לפני שאני אמות:
-לכתוב מכתב ארוך מאוד לכולם.
-להגיד לי' בדיוק מה אני חושבת עליו.
-לקרוא את כל הסידרה של הארי פוטר..
-לגרום למישהו לפחד ממני :) , למרות שקשה לי להאמין שזה יקרה.
-להיות בניו יורק.


4 דברים שאני אף פעם לא אעשה:
-ארשום את השם שלי על שולחן כלשהו בבית ספר.
-אספר על הבלוג שלי לאנשים מסויימים.
-אגיש לל' מה אני חושבת עליה לעיתים =\
-אלמד ביולוגיה.

3 דברים שאני חושבת עליהם כשאני מתעוררת:
- מה השיעור הראשון שיש לי.
-מה ללבוש.
-איפה יש גומיה ?!

2 בגדים אהובים עלי:
חולצה אחת עם ציור של קשקוש כזה בצבע שחור...
מכנסי ג'ינס שאני אוהבת :)

אדם אחד, שאני אוהבת יותר מכל אחד אחר בעולם:
נו באמת.

מזמן לא עדכנתי, שוב בגלל שלא היה ממש זמן.

עברה הבגרות הראשונה, היה בסדר...

ועשיו יש עוד המון מתכונות, מגנים ומבחנים עד לסוף השנה , ובגרות במתמטיקה, באנגלית, ובהיסטוריה.

אוי, ואבוי.

היום יום השואה, וזה אמור להיות מאוד מרגש, אבל משום מה אני לא מצאתי את עצמי בוכה . זא אומרת לא בגלל זה.

אני כל לילה בוכה, לפעמים אני כבר לא מבינה למה. לפעמים זה בגלל שאני מדמיינת את עצמי בסיטואציה מסויימת שבה אני יוצאת מהכיתה שלי בוכה כי אני לא רוצה שיראו אותי.

אני רואה את עצמי יוצאת מהכיתה, חוצה את המסדרון , ומסתכלת דרך החלון ובוכה , ואני נכנסת לשרותים, מחפשת שם נייר ולא מוצאת, אז אני יוצאת החוצה, ומסובבת את הראש כשבאים מורים כדי שהם לא ישראלו אותי למה אני בוכה . ואז אני מתיישבת על ספסל ליד השער, ומתקשרת לאמא שלי, ומבקשת ממנה לבוא לקחת אותי.

זה לא חלום שחלמתי , זה משהו שדמיינתי לעצמי, וזה גרם לי לבכות  (תקראו לזה רחמים עצמים , או מה שבא לכם. לא מעניין אותי).

י'.

אני שונאת אותו.

הוא בן אדם מגעיל, שמשום מה נחמד אל כולם ואלי לא. כאילו שבכלל עשיתי לו משהו, דיברתי איתו, או שמתי לב לקיומו. והכי מעצבן שכשאני אומרת כמה שהוא מעצבן אותי, חברות שלי אומרות שהוא דוקא לגמרי בסדר, ובתחילת השנה הוא היה קצת לא נחמד, אבל עכשיו הוא ממש מותק. גררר.... לא אכפת לי מה הוא, אני רוצה שהוא לא יהיה בסביבה שלי, הוא רע והוא מגעיל אותי. :(הוא צחק עלי ! ואני לא חושבת שהייתה לזה מטרה אחרת מאשר לפגועה!)

רוק עצמאות . אולי אני אבוא.