עדכון שני בחודש !
אני דוקא נהנת לראות את כל המחזור שלי מתפרק, אחד הולך לפה, אחד לשם. מגיע להם, במיוחד להן, הם דביקים וגועליים ביחד.
לי נשארו עוד חודשיים בדיוק עד שאני אתגייס. לא, אני לא מנצלת את הזמן, כי ככה אני, אני לא יודעת לנצל דברים למטרות הנאה. אני נהנת מלא לנצל דברים.
מציק לי ממש שאני לא יודעת לאיזה תפקיד אני אתגייס, ממש מציק. זה כל כך מתאים לי לא להתקבל לאף אחד מהמקצועות שהתמיינתי אליהם, לפני כמה זמן עשיתי לעצמי סיכום קטן של 18 השנים שבהם אני חיה. למעשה, אני לא חושבת שהתקבלתי לשום דבר. שום פרוייקט, או עבודה, או ארגון, אפילו כמתנדברת לא קיבלו אותי. בעצם, קיבלו את כל מי שגרוע, ואותי לא. בכל דוגמה שאני מסתכלת עליה, העדיפו אנשים גרועים ממני בהרבה על פני. ולא, אני לא חושבת שאני אפס וכישלון וכל זה (לא ממש ברגע הזה, בכל אופן), אבל אני חושבת שיש לעולם בעיה רצינית בלהבחין בזה שאני מקסימה בפרק זמן קצר. הייתי אומרת שזה בעיה שלי ולא של העולם, אבל לא בא לי. אני בסדר.
דברים שמאוד הייתי רוצה לעשות בחודשיים האלה:
לסדר את השיער באופן סופי.
לפחות חשבון בנק.
לסדר את החדר, לזרוק את המחברות, או להעביר אותם למשיהו שיעשה בהן שימוש כלשהו.
להחזיר את הספרי לימוד לסיפריה בבית ספר כבר (ואם הנזק הבריאותי שהספרניות יגרמו לי בגלל האיחור לא יפריע, אז גם לקחת את הפיקדון מהמזכירות).
לקנות עדשות מגע חדשות.
לעבור טסט. נו, בבקשה.
החלטתי לעבור לגישה החיובית בקשר לשיעורי נהיגה. אני לא אומרת יותר "אוף, יש לי שיעור נהיגה", ואני לא משמיע קולות כאלה של ילדה שמתעללים בה לפני כל שיעור. אני ממש רוצה לסיים את זה, לא אכפת לי כבר מזה שהתקופת מלווה שלי תמשך כשאני אהיה חיילת, שתמשך מצדי שנתיים, או לנצח, לא אכפת לי. לא אכפת לי כמה אנשים יהיה מותר לי להסיע,לא אכפת לי אם יהיה לי אסור לנהוג בכלל אחרי שאני אקבל רישון. אבל אני רוצה לעבור טסט כבר, אני ממש ממש רוצה. הכי חשוב, זה לעבור טסט לפני שאני אתגייס.
חוץ מזה, הכל בסדר.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
