מקוה-ישראל

גדעון כץ

ד"ר גדעון כץ חבר קיבוץ תל קציר מתמחה בחינוך חקלאי מונה בנוב' 1965 , ביה"ס היה רחוק מאד מלענות על הצרכים הבסיסים של מוסד חינוכי חקלאי. כץ נתן יותר אינטגרציה בין הגורמים הפועלים ויצר שיתוף פעולה ביניהם. גולת הכותרת -הקמת תלמי מקוה נוסד 11.2.1966 דף המידע של מקוה ישראל המספר על המדורים הדתי והכללי ועל המשק החקלאי דר כץ עמד על טיפוח צוות העובדים מדיניות של "דלת פתוחה" , הוצאת העובדים לימי עיון והשתלמויות וכל זאת על מנת להחזיר את נקוה ישראל למפת בתי הספר הטובים והמצוינים.

חגיגות המאה נתנו מנוף לבניית פנימיות חדשות שיפוץ וחידוש האזור ההיסטורי, הושקעו כספים רבים בתשתיות של מים ,ביוב, כבישים ורמת הדיור לעובדים.

בתקופתו של כץ התקבל חוק מקוה ישראל (1976) המגדיר את פעילות ביה"ס ושמירה על קרקעותיו.

דב ענבר

עם פרישתו של ד"ר כץ לגמלאות נבחר דב ענבר (קצין צה"ל בדימוס).

לעמוד בתפקיד מנכ"ל בית הספר החקלאי "מקוה ישראל". דב ענבר הוא המנהל העשירי של בית הספר.

בעוד תקופתו של ד"ר כץ התאפיינה כתקופת הישרדות המוסד ושמירה על הקיים ,דב ענבר ניסה לחולל שינוי במקוה ישראל.

עקרונות תכנית האב כפי שפורסמו:

·        שימור ייחודה של מקוה ישראל על ידי הפיכתה למרכז חינוכי יהודי,   לאומי אזורי ועולמי- ייחודי- בתחום החינוך בכלל והחינוך החקלאי טכנולוגי בפרט, הכולל ביוטכנולוגיה, איכות הסביבה וטכנולוגיה חקלאית.

·        יהווה מרכז לחקלאות מתקדמת ונגזרותיה המודרניות בעל יכולת קיום כלכלית.

·        פתיחת מקוה ישראל לציבור הרחב והפיכתו למרכז תיירותי חינוכי בעל יכולת קיום כלכלית.

·        שמירה על קרקעות מקוה ישראל.

·        מתן מענה כלכלי ועסקי שיאפשר הפעלת המערכות במקוה ישראל לעתיד לבוא.

·        שילוב תוכני, כלכלי וארגוני בין שלושת צירי הפעילויות המרכזיים.

·        מבנה ארגוני שיאפשר הקמה והפעלת מקוה-ישראל על פי העקרונות הנ"ל.

מקוה ישראל נמצאת כיום לקראת נקודת מפנה, מצד אחד היא נלחמת כל שנה ושנה על מקורותיה הכלכליים ומתקשה במשאבים הקיימים לשמר את הקיים. מאידך גוברים הלחצים לשינוי ייעוד הקרקעות (פארק אילון, כביש משה דין, רכבת קלה לראשון לציון) שעשויים לגרום לשינוי מעמדה הייחודי של מקוה ישראל.

היום מקוה ישראל הוא בית ספר שש שנתי על אזורי ייחודי, עם אוכלוסייה אקסטרנית ואינטרנית דתית וחילונית ומשק חקלאי.

חטיבות הביניים בבית הספר נחשבות כמעולות באזור, ומדגישות את הלימודים בנושאי איכות הסביבה ושימור אוצרות הטבע של המדינה,  על רקע הנעשה בבית הספר ובמשקו החקלאי המגוון. כמוסד השוכן בטבורו  של גוש דן, ומוקף באזור אורבאני צרוף – שומר בית הספר על ייחודו. כנאת ירק בלב המטרופולין, שוקד על טיפוח גניו, חורשותיו ואתריו ההיסטוריים המושכים אלפי מבקרים, ומהווים אבן שואבת ללימוד תולדות ההתיישבות.

דב ענבר שאף להעביר את ביה"ס החקלאי מקוה ישראל לביה"ס אל אזורי על מנת לקלוט תלמידים נוספים מהאזור.

בית הספר נאבק עם המגמות הבאות:

 בשנים הבאות התמודד מקוה ישראל כבית ספר חקלאי עם כמה מגמות משמעותיות:

 האחת היא ירידת קרנה של החקלאות בישראל כאמצעי לכיבוש האדמה ומימוש הציונות כתורמת לביטחון, לכלכלה וכאמצעי לפיזור האוכלוסייה .

 המגמה השנייה היא הניסיונות המתמשכים לקחת חזקה על אדמות מקוה ישראל, שהפכה אטרקטיבית עבור גורמים שונים. מגמה זו הביאה ליצירת "חוק מקוה ישראל" משנת 1976, המגדיר את היקף אדמות המוסד ואת ייעודו כבית ספר המחנך לחקלאות

מגמה שלישית היא הרפורמה בחינוך בסוף שנות השבעים, שהובילה לתהליכי החיטוב ברוב הרשויות המקומיות המזינות את בית הספר. לפני הרפורמה היה מקוה ישראל בית ספר תיכון (ט' – יב) הפתוח לכל בוגרי בתי ספר היסודיים (א' – ח') באזור. כתוצאה מתהליך החיטוב וארגון מחודש של אזורי הרישום, הדלדל מאוד מאגר התלמידים שיכולים להצטרף למקוה ישראל.  

ההתמודדות מקוה ישראל עם מגמות אלו כוללת פיתוח תוכנית האב המגדירה את יעדי בית הספר לשנים הבאות . בקשה זו להכרה במקווה ישראל כבית ספר ייחודי על-אזורי באה כדי לאפשר לחלוק את המשאבים הייחודיים עם התלמידים המעוניינים בכך, והמשך פיתוח התכנים הייחודיים למקום.

בין השאר שוקד בית הספר בשנים האחרונות על הפיכת נכסיו הרוחניים (המורשת ההיסטורית) האנושיים (בוגרי בית הספר שהפכו מרכזיים בחיי המדינה) והפיזיים (המבנים היפהפיים בני יותר ממאה שנה, היקב, בית הכנסת, הגן הבוטני, שדרת הדקלים המפורסמת), לסביבה חינוכית ותוכנית לימודים ייחודית עבור תלמידי מקוה ישראל ותלמידים נוספים מכל רחבי הארץ.

פן חשוב של הנהלת מקוה ישראל הוא הבסיס הרעיוני עליו מושתת "מקווה – ישראל" מאז הקמתו, לשיתוף פעולה בין דתיים ושאינם דתיים, בסובלנות הדדית.

תקופתו של דב ענבר ורצון לחולל שינויים מרחקי לכת גרמו לחיכוכים בין העובדים למנהל הכפר.

מצבו הכלכלי של מקוה ישראל התדרדר לרמה חסרת תקדים עם גרעון רב שגרמו למצוקה בקרב העובדים שחרב הפיטורים מנופפת מעליהם.

כמו כן מאבק בין שני פרדיגמות האם מקוה ישראל מצד אחד בית ספר חקלאי? או, בית הספר הוא בעצם כפר נוער?

דב ענבר כמנהל מקוה ישראל ניסה לעצב את העתיד, מצב בית הספר כיום הוא לא טוב ואנו מקווים לשינוי , העבר והיסטוריה של ביה"ס יחזקו את חשיבותו של ביה"ס בהיסטוריה של עם ישראל.