כל צעד שאני לוקחת , כל צעד שאני הולכת , זה בלי הנחיות , הרגליים שלי רועדות .
אבל אני , אני חייבת לנסות להשאיר את ידי גבוה גבוה ,
כל ההזדמניות שאני לוקחת , לפעמים , זה בועט אותי למעטה , אבל אני לא נשברת ,
אני אולי לא יודעת אתזה , אבל אלו הדברים החשובים ביותר , אני הולכת לזכור ההכל ,
רק חייבת להמשיך ללכת .ואני חייבת להמשיך להיות חזקה ,
רק להמשיך למשוך .
אתה לא רצית לשמוע , על המקומות שיכלנו ללכת , רחוק מכאן .
זה קר וקשה כשאתה מתעורר , ואני לא חושבת שיש לי את הכוח לתת לך לללכת .
אולי זה רק אני , לא יכולת להאמין , מה שאני אומרת או עושה , זה לא היה רק בגללי .
והמבט הזה בעייניך , , והפרצוף הקשווח שלך , גורם לי לי להרגיש שאני לא הייתי צריכה , להיוולד במקום הזה .
ויום אחד , אני מבטיחה שאני אלך , ויום אחד , אני מבטיחה שאני אשיר תשיר הזה , לך .
ואני בוכה לבד היום . ואני מחכה , כל חיי , בלחשוב עליך , אז רק תחזור וזה יעשה הרבה יותר טוב .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: