הבועה, היא שלי. ושאף אחד לא יעז לפוצצה!

מחר זה נגמר.

סופית.

4 חודשים מופלאים. מהנים. מדהימים במלוא מובן המילה.

אני כלכך לא רוצה שזה יגמר...

איך שבהתחלה לא היינו מגובשים כל אחד הסתכל על השני מוזר ודרור כל הזמן עם אותו המשפט: "מחקרים הוכיחו שאוכל מגבש" ו-וואלה?

הבנאדם צדק! אנחנו כלכך מגובשים עכשיו שאני לא רוצה שאף אחד מאיתנו יכשל כי אם מישהו מאיתנו יכשל אני חושבת שאני ימות...

הקבוצה הזאת... היא כבר לא סתם קבוצה. הקבוצה הזאת היא המשפחה השנייה שלי.

;_; זה מה שהולך עכשיו.

כולי צמרמורות ובכי, אני לא יודעתאיך אני הולכת להיות מחר במבחן, במעגל שיהיה ביום שני ובמיוחד בשבירת דיסטנס.

מה שכתוב כאן זה שמינית ממה שאני מרגישה, המילים פשוט לא יוצאות.

אז...

קבוצת טופיפי- קרוס 60- 08\2007- מד"א רחובות?!

גאד אני אוהבת אתכם<:

333>

הלוואי והייתה לי תמונה של כולנו ביחד...

אז... כל מה שנשאר לי להגיד זה...-

בהצלחה במבחן סוף החיצוני. כי זה הוא המבחן האמיתי.

בהביי.