"ובשקט באה החוכמה..."

מה יוצא לך מזה?

כולנו ציפינו, כולנו חיכינו, כולנו קיווינו,
כולנו רצינו ,כולנו חלמנו ,כולנו...
אבדה התקווה חלום לא התגשפ
זה מוכר, זה קורה אף אחד לא מתרשם.
ואיך זה בסוף מסתדר לא כמו שרצית
וקיווית לחיים לגמרי שונים
על זה אין שליטה, גם אם תבין שטעית,
בעולם יש יותר מדי אנשים.

לבכות, לעורר רחמים נראה המוצא
להוציא את הכאב על אנשים אחרים, פשוט ככה יצא
מפחד שיגלו שאתה מת מפחד
מפחד שיתפסו שאתה כל כך חלש
ואיך בסוף אתה תוקף בונה לך קיר מגן
ומשפיל ומכאיב כי פוחד לאבד את הכוח
ואל תדאג זה יחזור אליך שן תחת שן,
לאנשים יש יותר מדי כוח.

יש דברים שלא שוכחים
יש דברים שלא אומרים
יש דברים שלא עושים
לאנשים יש חיים ויש רצותו כמו שלך היו
ויש טעויות ודברים לא טובים ואין מצב של שלמות
אתה פוחד מהעתיד ולא שם לב שהורס אותו בהווה
ואני אף פעם לא אבין, מה יוצא לך מזה...


תחשבו לפעמים, מה יוצא לנו מזה...

סתם בא לי לעדכן...
לא קורה הרבה חדש, יום שלישי אני נטע ואנה היינו בממדיון (פארק מים) היה BEST! היה כל כך טוב, משחרר כזה, היה כיף רצח ומצחיק בטרוף, וישבנו מלא סתם ככה על הדשא, דיברנו שתקנו, הייתה שלווה כזאת ועם זאת אקשן מהמגלשות ומהאנשים והכל. אני ממש שמחה שיצא לי לסוע עם שתי היפיופות שלי, אני חולה עליכן!
אמ...תגבורים וכאלה...
בת דודה שלי ילדה ונסענו אליה לברית. היה נחמד, אחרי זה עשינו טיול קצר על החוף ונסענו הביתה דרך רחובות בתל אביב, ההורים שלי היו עסוקים במפה ובדרך ואני הייתי עסוקה בעיר. נורא נחמד ככה לצאת מהשגרה לראות דברים חדשים, במבט ראשון הכל נראה נפלא, ירוק שם, ויש מלא אנשים, וכל אחד שם זין ולובש מה שבא לו ויוצא איך שבא לו מהבית, אין שעמום כזה כמו פה שזה בדרך כלל ג'ינס או סקיני או טייץ ואיזו חולצה, הכל מגוון, סוגים שונים של אנשים, אווירה שונה, אפילו ריח שונה חחחחח. היה נחמד רק שאחותי הייתה חסרה לי, הרגשתי בודדה בלעדיה חחח...
כתבתי שיר חדש...:

לפעמים

לפעמים אין כוח לאנשים,
אין כוח לכאבים
שלהם ושלי.
לפעמים אנשים שאוהבים
פוגעים ובכלל לא שמים
לזה לב.

לפעמים מרגישים בודדים,
בוכים ,כואבים,
לפעמים להפך שמחים
רוצים לעשות,
אבל לפמעים לא יודעים מה.
לפעמים רוצים לספר,
לדבר,
ולפעמים פשוט שותקים,
לפעמים עייפים
לפעמים קצת נמאס,
לפעמים מועדים,
לפעמים זה נכנס
עמוד מדי ללב.

לפעמים בין אתמול לעכשיו
המרחק נראה שנים, הרבה השתנה
ולפעמים נראה
כאילו עברה רק דקה,
לפעמים כשמדברים עם אנשים
אומרים דברים שאחרך כך מתחרטים,
לפעמים בכלל מתנהגים
כמו ילדים,
לפעמים מרגישים
יותר מדי מבוגרים,
לפעמים רוצים לישות
לפעמים להשתגע,
לפעמים, באמת משתגעים.

לפעמים הכל נראה מגוחח,
המסלול הופך לרך,
הולכים ומרגישים
כאילו טובעים.
לפעמים מסתכלים מסביב
וחושבים, גם להם יש כאלה רגעי לפעמים?

וזהו בעיקרון, אני כבר מתגעגעת לברווזים המתוקים שלי...נגמרה לנו השנה שהייתה מדהימה, ועוד מעט בגרות אחרונה ואז עבודה ואז חופש............
לא שעכשיו זה לא חופש חחחח, זה חופש חלקי כזה...
כמה תמונות...

יאללה בהצלחה לכולם בבגרות, סלאמת.........