מקום אחר

האדם הקדמון:

"אדם חי בצילו של האחר

אדם חי בכלוב, ומת בקבר

אדם מיוחד, גם מחליט החלטות

אדם עשיר, יודע להנות.

אדם שני, רשע-השלישי מיותר

אדם יודע כל, אך האם זה נגמר?

אדם הינו בצל אנוש אך אלוהי

אותו אדם, איננו אני.

אדם נושם, חי וקיים

בכל אדם ואדם זורם דם

אדם חולם חלומות, מגשים מטרות

אדם בעל הארץ, בעל כוחות.

אדם דומה, אך בכל זאת מיוחד

אדם חזק, אך תמיד נמעד.

אדם יודע, כל מילה וכל אות

אדם אומר הכל, אומר גם מה לעשות,

אדם מדבר ברמה גבוה

אך מול עצמו שותק שתיקה.

האדם מסכן, הוא מכיר אחד אחר

האדם הינו סכנה לעצמו, האם זה יגמר?

האדם, הוא אחד, החברה היא הכל

"אבל מתי יגיע סופי?"

לא מספיק האדם לשאול."

יותר מדי מה לומר