 כינוי:
בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
 עידכון עם הרבה תמונות!
יאללה אנשים, באלגן!
לאחרונה היו לי פוסטים משעממים, מוזרים, דיכאוניים, וזה לא אני, אלא דברים שמחים, שמיים כחולים, דשא ירוק, ועוד כמה דברים ירוקים...P:
אז בואו נפתח, את פוסט השטויות!
אימא שלי: אני יוצאת זה בסדר?
אני: כן, למה לא?
אימא שלי: שלא תעשה שטויות!
אני: אני לא אעשה שטויות, רק אזריק סמים קלים
אימא שלי: אורררררר! 
אני: אימא! את רואה, סמים קלים לא מזריקים, את לא יודעת!
...כעבור כמה דקות...
אימא שלי: טוב אני הולכת, ולא לפתוח לאף אחד
אני: טוב, רק לסוחר שלי, אמרתי לו לבוא היום!
לפני פסח, אני יצאתי לטיול שנתי...
בוא נסכם את הטיול הזה ככה:
מתמטיקה ליא'ניקים!
קחו חבורה של יאניקים משועממים, תנו להם מסלול קשה עם מלא סלעים, ותראו הרבה סימנים כחולים! זה אפילו חרוז!
קחו חבורה של אשכנזים (סליחה, בלע גוון לבן טיפקס) ושימו אותם בשמש, ותקבלו מלא עגבניות שירי עם רגליים!
קחו ערס אחד ופלאפון גדול, צרפו אליו עוד חבורה של אשכנזים, ובסוף הטיול תקבלו מלא עגבניות שירי עם סמים כחולים ששירים שירי מזרחית!
קחו ג'ריקן מים, למה חם שם.
החלק הכי טוב בטיול הזה היה בלילות, אז היה כיף, לא חם, הרבה, אוכל... אכיל! ומקלט שאני עדין מתגעגע אליו!
מה שיותר מצחיק זה איפה היה החדר שלנו, כל הבנים קיבלו חדר 200 ומשהו... או 300 ומשהו לא זוכר.. וכל הבנות קיבלו מספר אחד.. ונחשו איפה אנחנו היינו?!?!
כן כן, היו לנו שכנות רבות..
אני עובר מול החדרים, אחרי יום אחרון, חיוך על הפנים, ותיק על הגב.. עובר לי בין החדרים וחושב לעצמי "נאות השכנות בעייני... וגם הן.. וגם הן.." ומה שיותר מצחיק זה שהידידות שלי היו בחדר מולי, דבר די משעשע, אבל לא כמו לדבר לדלת באמצע הלילה..P: (אוראל!!!!!!!!-הנה הזכרתי אותך בבלוג שלי!)
להלן מתכון מקומי:
"קחו קוספת שימורים של אננס, פתחו אותה, תשפכו את התוכן שלה אל תוך קרעה גדולה, הוסיפו די הרבה רחשים מוזרים, ויש לכם תבשיל מנצח!"
-הברחשים היו חלק מהתושבים באזור-
לילה אחד אני יוצא מהחדר לכיוון חדר האוכל, אני מסתכל על הריצפה והכל רטוב, אני מסתכל על הקיר והכל דם!
וחושב לעצמי "עד כמה רימון העיצבן את אוראל?!"
קיצר, אוראל "החכמה" החליטה להרוג את כל הברחשים במקום על ידי שפיכת מים עליהם... לא עובד נשמה שלי! 
עוד דבר מצחיק שקרה באותו לילה זה הגירוש זבונשין שעשו לרימון מהחדר.. להלן וידאו שמסביר את המצב...P:
(למקרה זה לא עובד- http://www.youtube.com/watch?v=VySxarSfHmA )
-דבורה "קטנה" על התיק שלי!- משהו שחור!... הא' רגע זה אני! היד של רעות מדגמנת פחית קולה הגירסה הערבית!  האוטובוס השני...  אימאלה!! יש ערבים באוטובוס! מחבלים!@$#@ 
ועוד כמה דברים קטנים!D:
כלומר תמונות... כלומר דברים שצילמתי ללא כל סיבה הנראת לעין.. לפחות לא לאדם האנשוי הרגיל!
עוד דבר שקרה זה שנסעתי ללוטם לב"ש אימא שלי קיבלה תרושם הלא נכון, והפכה אותי לזיין..P:
~אני ואימא שלי רואים חדשות, יש כתבה על פדופיל~
אימא שלי: אם קטינה באה עליך ואומרת לך "קח אותי" אתה אומר לה לא!
אני: אימא! מה אני?
אימא שלי:" קטין, אבל עדין
אני: אז מותר לי מבוגרות?!
אימא שלי: גם לא!
אני: אז מה מותר לי?
אימא שלי: להשאר בבית!
אני: ומה עם בנות?
אימא שלי: תפגשו בבית, אתה בשלך, היא בשלה.
עוד דבר שהיה בזמן האחרון זה היומהולדת של שיר, תגידו מזל טוב!
-מזל טוב- קיצר, שיר עשתה יומהולדת בים, באשדוד, חוף אזורי משהו משהו.. לא זוכר. בקיצר, היה נחמד, היה מצות, היה קולה, והיה קצת מוזר.. כי כולם התחילו להתחרפן... לדוגמה הוידאוים הבאים! אוראל ואינה רוקדות ריקוד שלא מומלץ לילדים מתחת לגיל 18.. בעצם זה לא מומלץ בכלל (ואני שר ברקע.. הזיופים? אני!!)אפילו יוטוב לא רוצה לקבל את הוידאו הזה!!!
אוראל שרה... לא מומלץ.. נקודה!
http://www.youtube.com/watch?v=8Tkm-hrWm0E
דבר אחרון, אני רוצה לדבר איתכם על נושא חשוב, וזה נרגילות. נרגילה זה דבר מאוד לא בריא, ואם חברים לוחצים עליכם לעשן, אל תעשנו, תעשנו רק כי זה כיף! וכי זה טעים! ולא סתם אומרים "אם זה נראה כמו ברווז ועושה קול של ברווז וטעים כמו ברווז ועושים גם את הדבר המוזר הזה עם הרגליים כמו ברווז זה נרגילה!" קיצר, תכירו את "אנה", הנרגילה החמודה שלי, יפה מאוד, חמודה מאוד, בעלת טעם מתוק, בואו פשוט נגיד שהיא מצדיקה את שמה..  ... והמבין יבין.
 
הא' וכמה דברים אחרונים, לכל מי שהופיע פה ולא רצה להופיע... חבל! לאוראל, הנה את מופיעה בבלוג! מאושרת?! יש פה יותר קטעים שלך מאשר שיש לי אי פעם בבלוג! ולמרות שזה נראה כאילו חיי מורכבים מרק אוראל ואינה, אז יש עוד...אני חושבP: הא' כן יש גם את הבלונדינית.. נו איך קוראים לה?!!... הא' כן.. שחלב... הבלונדינית! -סתם, אוהב את כולם- חושך! (זה הבלוג שהשקעתי בו הכי הרבה, אז תנו בתגובה, גם לחדשים, אתם יכולים להגיב גם ללא משתמש!)
| |
סיכום חיי
"ערב טוב מאנייאקים!!"
בעצם זה כבר בוקר טוב, או צוהריים טובים, או משהו לא ידוע..
עוד פחות מ5 שעות ויש חמץ, זה הולך להיות כיף, להוציא את כל החמץ שהוחבא, ואכול, מי המפגר שחשב בו נעשה חג, יהודי בלי אוכל?!
חזרתי לשמוע הביטלס, יש לי התקפי ביטלס מפעם לפעם, דווקא די נחמד.
יש לי כבר תשובות לשאלות החיים, אולי אפילו תשובות נכונות.
עוד שבועיים, רוק עצמות, הולך להיות כיף, גם היהודים, גם מוניקה סקס, וגם מופע הארנבות של דר קספר, מי צריך יותר?!
בקיצור, לפני כמה לילות, כשממש היה לי משעמם, נכנסתי לבלוג, והתחלתי לקרוא, מהסוף להתחלה, הגעתי למסכנה, שבואנה אני כותב כבר חצי שנה, זה מדהים, במיוחד במחשבה שזה התחיל לא מרצון, שלא רציתי לכתוב, ועכשיו אני מכור. עוד כמה מסקנות זה שבואנה אני חופר הרבה, וכותב שירים עוד יותר הרבה, אם לוקחים את כל השירים שכתבתי, אני יכול להוציא דיסק אוסף, משלוש, ועוד שישאר שירים לדיסק בונוס...
הא' ועוד דבר קטן, כשהתחלתי לכתוב זה היה מצחיק, יפה, עכשיו זה משעמם..P:
פעם הייתי מצחיק, כולם היו צוחקים איתי, היום כולם צוחקים עלי, לפחות מישהו צוחק.
טוב, נדמה לי שכאן נגמרים לי המילים...P:
ושיר קטן, די מכוער, אבל יאללה בשביל הימים של פעם, ששיר היה שיר, ולא משהו מוזר עם כמה חרוזים.
-=כוכב=-
"הוא עמד
לבד
מעל
לענני השמיים
הסתכל על
כולם, הסתכל לכולם בעיניים,
הוא עמד
לבד, כוכב בודד
כוכב
אחרון.
מתחת
לאור הכוכבים, למרות שהשמש כבר יצאה
הוא עמד
לבד, עמד וקווה
היתה לו
עוד תקווה
בליבו
נותרה עוד טיפת אהבה
חסר כל,
עמד
"אין
לי מה להפסיד" הוא אמר
אמר, ולעולם
נשאר.
עברו
שעות, הוא התיבש לבד
לא נשבר,
נשאר, רק רצה לאהוב
רק רצה
שהסיפור הזה יגמר בטוב.
הוא עמד
ימים ולילות, האיר את העולם
הוא
הסתכל מלמעלה, עליו הסתכלו כולם.
רק זוג
אחד
רק הם
עמדו לבד, לא הרימו את המבטים
נשארו
אחד בתוך הלב של השני.
הוא
נשאר, כבר כתבו עליו סיפורים, אפילו שירים
המשיך
להאיר את דרכם של אותו זוג אוהבים
הוא האיר
את השמיים, ממש לבדו.
יום אחד,
אותו זוג הרים את העיניים
הסתכלו
לשמיים, עם ניצוץ שנשאר לבנתיים
ראו אותו
כוכב בודד, כוכב כואב
חיוכו
חיוך קטן.
"הם
מצאו את דרכם" חשב לו הכוכב
חשב והלך..."
| |
 "כאילו"
לפני שעליתי על הטיסה לפולין, נכסנתי לחנות מוסיקה, "התו השמיני" קוראים לה, ונכנסתי והתחלתי להסתכל, כעבור שניה מצאתי את עצמי מול המדף של היהודים, עמדו שם 3 דיסקים, "מציאות נפרדת", "היהודים" ו"כאילו" ברגע שראיתי את כאילו ישר ידעתי שאני אקנה אותו, קניתי אותו, מאז הוא אחד השירים הכי משמעותיים שהיו.
"כאילו"
"כאילו יש עתיד,וזה כאילו שהיינו כאן תמיד.-כאילו תמיד היה טובוזה כאילו שאנחנו לא כובשים,וזה כאילו שלא כל יום מתפוצצים פה אנשים.- כאילו שזה נחשב לאהובכאילו שאין סוף למלחמות,זה רק כאילו שצריך לבנות חומות.- כאילו החומה רק בשביל הגנהוזה כאילו שאותנו רק שונאים,- כאילו שהיא לא עומדת שם לבדהוזה כאילו שכולם אנחנו מ-זה אוהבים,מ-זה אוהבים.- כאילו שאנו יודעים מה זה אהבה.וזה כואב לך נורא עד שאת לא רוצה יותרכאילו שאין לך ברירה וגם זמן להישארכאילו שזה קל,וזה כאילו שאת כבר לא בוכה בכלל.- כאילו מרצון הדמעותוזה כאילו, כאילו אני חי,- כאילו אני גם רוצה פה לחיותוזה כאילו שלא אמרתי לך כבר אלף פעם די. כאילו שאנ'לא באמת הוזה, -וכאילו שאני מאושרזה רק כאילו שאנ'לא יוצא מזה. -וזה רק כאילו שפה הכל נגמרוזה כאילו, כאילו יש עוד זמן,וזה כאילו שהוא עוד לא נסע, כאילו עוד כאן,-כאילו שהיא עוד לא נסעה,כאילו עוד כאן.- כאילו היא עוד כאןוזה כואב לך נורא עד שאת לא רוצה יותרכאילו שאין לך ברירה וגם זמן להישארנשארנו בגולה,וזה כאילו שיש לנו ממשלה.וזה כאילו יש תשובה לשאלה,וזה כאילו שהיא קולטת מה הולך פה בגללה.כאילו שהכל כמו משחק,וזה כאילו יעזור אם רק נצעק.וזה כאילו שאין פה מחנק..וזה כאילו שבין גאון למשוגע יש רק קו דק.... תמיד יש רק קו דק"
 הגופן הזה- זה הפירוש שלי לשיר... הגופן הזה- השיר המקורי (והמדהים)
| |
 ההופעה בתאטרון+וידאוים!
זה הכל התחיל כבר ביום שישי, הלחץ של לפני ההופעה, איך ניסע, מתי ניסע, מה נעשה?!
היינו 4 אנשים, אני, לישי, סגה ועוד אחת בשם אור... לבסוף לקחנו מונית שאבא שלי סידר לנו, לא משהו כזה מדהים, פשוט 120 שקל הלוך. בקיצר נסענו.
הגענו למקום, מלא חולצות שחורות מלאות באנשים שונים, כולם מחכים רק לראות לרגע את היהודים, מיד הלכתי לחפש לי אנשים שאני מכיר, ואת לוטם בעיקר, פתאום מתוך מסך שחור, היא באה קפצה וחיבקה אותי, מאז לא נפרדנו!
חח ועכשיו להופעה עצמה!
לאחר המתנה לא קטנה, ירד השקט על המקום, התכבה האור, ומתחילו מסכי הלדים לעבוד.. אותם פעמונים באו, ו"הנה זה בא" התחיל והקפיץ אותי... אויר כבר לא נשאר הרבה, השיר נגמר, תמיד יש את השניה שבה נושמים לרגע, אך אותן גיטרות לא השאירו בי רגע למנוחה, ו"ליפול" התחיל!
ליפול נגמר, ותופים התחילו, קצב מוכר לי, זה...זה...זה.. "ככה אני" סוף סוף, יותר מחצי שנה המתנה כדי לשמוע את זה! ישר התקשרתי למדינה כדי שתשמע!
"3 דתות ואלוהים אחד למעלה בשמיים..."-"עידן האלוהים" להיט חרוש או לא, השיר הזה מדהים!
ולמקרה שהם חשבו שנשאר בי טיפת אוויר קטנה, התחילו עם "תעזור לי" ורק אני צורח שיעזרו לי לנשום!... השיר נגמר, חשבתי אולי אני אוכל לעצור לנשום, איזה השיר שקט..חחחחחח... אבל.
אותו סולו גיטרה שאני לא יכול להחזיק מעמד מולו, כמעט דקה של רק סולו, לקחתי צעד אחורה, תפסתי ת'ראש שלא יפול, הכנתי ת'רגלים, וזה התחיל -"גניבה"- בו באמת נגמר לי האוויר!. היהודים כנראה החליטו להיות נחמדים ושמו שיר שקט, שאני אוכל לנשום.
"מחפש תשובה"- ממתי עושים את זה באמצע הופעה?
"סמי"- אני קורע ת'גרון
NYC-איך אפשר לעמוד בפני זה?
קלידים מתחילים, יחד איתם גיטרה קטנה, קשה להבין מהזה, לא האמנו אב זה היה "המאה עשרים"... היה מדהים לשמוע את זה בלייב, השיר הזה מוקדש לבת-אל.
"כבר שבוע שאני פוחד ללכת..." אין אין אין זה היה מדהים, סוףסוף לשמוע את "הבלוז" בלייב, וגם לזכור את זה!
"ygtbm"-אין הופעה בלי...
ואז זה בא, "לעולם מצידי" הסתובבתי אחורה, בת-אל ברחה לי מהעין, חזרתי להסתכל קדימה, לוטם ברחה לי... אולי לא ראיתי את השיר הזה מבוצע, אבל זה היה אחד השירים הכי מרגשים בהופעה, ומי שצריך לדעת למה-יודע. והשיר הזה מוקדש ללוטם .
"learning"..."אלה" (בלי הנשימות).."אינטרמת"...אוויר!! אני צריך אוויר!
"הזמן שלך" מוקדש לבת-אל שוב...
תום מתחיל לדבר, "השיר הבא יצא רק בגירסת ... כנראה שאנחנו מזוכיסתים שהוצאנו את זה..." וטיטי , לוקחת צעד אחד האחורה, מסתובבת אלינו וצורחת "כאילו יש עתיד" וכאן זה התחיל, לאחר שנים נראה לי שלא נוגן- "כאילו" היה!
כאילו עשה לי את ההופעה, כל שורה ושורה קיבלה משמעות חדשה, ומתוכם שורה אחת קטנה, ששונתה... רק אצלי בראש היא שונתה, אבל שינתה עולם ומלואו- "וזה כאילו שהיא עוד לא נסע, כאילו היא עוד כאן, כאילו היא עוד כאן"
"dont like" כבר לא נשאר לי אוויר, הלכתי לצד עם לוטם, ו"עלק" לנשום, פשוט רקדתי שם!
ואז זה התחיל, קלידים מוזרים, גיטרות מוזרות, לא זיהינו את הדבר... וישר הבנתי "טיפה בים" בשיר הזה אין לי מילים, יותר מדי דברים בשורה אחת.. 6מיליון, ואחת קטנה...
התחילו הדרן עם SE, וג'קי, עם "חופשי" ו"עוד ארון אחד"
-לא האמנתי שזה נגמר, אבל זה היה שווה רק רגע של לחץ, כל רגע של המתנה.
-זאת היתה אחת מההופעות הכי מרגשים היו לי!
-היהודים קבלו זהב, וזה כבוד!
-היפ צילמו אותי ואת לוטם אבל זה לא נכנס בעריכה (חארות קטנים!)
-אין לי תמונות טובות, וסרוגו לא צילם, כך שלי אין תמונות, חוץ מהתמונות של חגית, ואותן אני אעלה יותר מאוחר...
*לאחר ההופעה*
לוטם..לוטם..לוטם.. בלה בלה בלה..לוטם... בת אל.. בלה בלה... מונית.. לוטם... בלה בלה!D:
חיכנו להם בחוץ, לאחר כמעט 45 דרות של המתנה, אמרנו אולי הם בצד השני, והם באמת היו שם! רק שזה היה כבר סיום!
הספקתי במקרה לזרוק לטיטי את המכתב, היא ראתה אותי, היא חייכה אלי, היא אמרה לי תודה, ונסעה..
ובנתיים, בלל שאין לי תמונות, קבלו כמה וידאוים מההופעה הכי טובה שהיתה להיהודים!
-השיר שעשה לי את ההופעה "טיפה בים"-
"המאה עשרים"
"כאילו" (האיכות קצת לא משהו אבל למי אכפת?!)
היהודים מקבלים זהב!!!!
(*)הוידאו בזכות, האדם והאייפון, אדם המצלמה! סרוגו! אז תנו בפרגון!(*)
היה טוב, ואז חזרתי הביתה ויצאתי לטיול שנתי..P:
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
