זאת שחיה בשביל לרקוד , ורוקדת בשביל לחיות .

אני לא יודעת איך לתאר את זה,

ובאילו מילים להסביר.

אבל התחושה היא ?! שכל העולם נפל עלי.

והתקווה האחרונה שנשארה לי זה שיחות עם ה'

דברים כאלו קורים, ואני יודעת שקורים וכשזה קורה לאנשים אחרים,

אז זה לא נראה כ"כ רע בעיני וכ"כ קשה וכואב,

אבל עכשיו? כשחווים משהו על הבשר של עצמינו, אפשר להבין ואי אפשר לתאר.

אני לא רוצה להיות פה, זה מקום שרע לי בו... אני רוצה לברוח למקום אחר!