when all i can do is watch you leave .
אני אוהבת אותו . כלכך אוהבת אותו ..
הוא הבנאדם הראשון שאני באמת אוהבת , שאני באמת איתו מתוך רצון ולא מתוך תלות או צורך .
וזה מתפוצץ לי בפנים .
ואני יודעת שזה באשמתי ואני יודעת שאני גרמתי לזה .. ואני לא יודעת איך לצאת מזה.
איו לי אויר כשאני חושבת על להיות בלעדיו , על לוותר עלינו .
אבל הוא מבחינתו כבר החליט . די נמאס לו שטויות , רוצה שקט.
אולי הוא לא אוהב אותי בכלל אם כלכך קל ופשוט לו לזרוק הכל לפח .
ואולי הוא אוהב , אבל הוא פשוט יודע שהוא יכול לשכוח בקלות ויוכל שוב לאהוב ככה גם מישהי אחרת .
אז הוא לא מוצא סיבה להשאר דווקא איתי ולהמשיך לסבול את החרא שלי.
והוא צודק.
חבל רק שאני לא אהיה מסוגלת לאהוב ככה שוב.
אני לא אתן לעצמי.
גם איתו לא הייתי מוכנה לתת לעצמי להפתח ולהקשר , אבל הוא לא היה מוכן לוותר עליי .
ובסוף הוא ניצח.. נתתי לו את כולי.
במבט לאחור אני באמת לא יודעת אם הייתי נותנת לזה לקרות ככה.
אולי הייתי בוחרת מלכתחילה לא להכנס למשהו רציני , ולחסוך מעצמי את כל הכאב הזה עכשיו.
אבל מצד שני .. בחיים לא הייתי מוכנה לוותר על מה שהיה לי איתו.
זה הקשר הכי אמיתי שידעתי , והאהבה הכי אמיתית (ואולי אפילו היחידה) שהרגשתי .
אולי אני יכולה לחיות בלעדיו , אני יודעת שאני יכולה .. הסגנון חיים שהיה לי בשנה שהייתה לפני שפגשתי אותו נורא התאים לי ונורא נהנתי ממנו .
אבל אני לא רוצה. אני באמת רוצה להיות איתו ורק איתו.
מבחינתי הקשר שלנו לא מיצה אפילו מאית ממה שהוא יכול להיות .
והכי כואב לי שזה נגמר על סתם .. בלי שום סיבה ממשית .
ובעצם.. למה אני כבר מספידה? מחכה לנו עוד שיחה.. ואולי, רק אולי אני כן אצליח לשכנע אותו לתת לי עוד הזדמנות ולראות דברים אחרת.
הוא אמר שקשה לו להאמין, אבל אני מאמינה. כלכך מאמינה וכלכך מקווה.
הכי כואב לי זה שהוא כלכך אדיש לכל זה , ואני יודעת שזה לא באמת, שזה רק מסך שמגן עליו מבחוץ ..
כי ברגע שהוא נתן לעצמו להיות אמיתי לרגע וחיבק אותי-הוא גם התחיל לבכות . אבל 2 דקות אחרי זה חזר שוב לתדמית הקשוחה .
וזה כלכך כואב וכלכך קשה להתמודד עם זה ככה.
הרגשת חוסר אונים שכזאת שהבנאדם שאת הכי אוהבת בעולם מנתק לך את הטלפון עשרות פעמים , ועוד יותר כשהוא קם והולך ומשאיר אותך לבכות לבד ..
כמעט שנתיים עברו מאז הפעם האחרונה שהרגשתי כלכך כלום ואפס כמו שהרגשתי אתמול .
ונשבעתי לעצמי שאני לא אתן לעצמי להגיע למצב הזה שוב ולא אתן לאף אחד לגרום לי להרגיש ככה .. והנה זה קרה , אבל לא באשמתו. הפעם זה באשמתי .
אני הבאתי את עצמי למצב הזה. אני השפלתי את עצמי בצורה הזאת. רק אני.
אני באמת מתביישת בעצמי על איך שהתנהגתי אתמול. פשוט מתביישת .
אלוהים, בבקשה תעשה שיסלח לי , על הכל .. שינסה להבין אותי , והכי חשוב - שלא יוותר עלינו .
שיתן לי את ההזדמנות האחת הזאת, כי זה באמת כל מה שאני צריכה כדי לשנות הכל ולהפוך את הקשר הזה למושלם , כי אני יודעת שהוא בקלות יכול להיות כזה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
