נמאס לו, הוא פשוט רצה שהכל יחזור לקדמותו; שנעם ומאי יהיו שוב חברות ושאף אחד לא יהיה מודע לרגשות השונים.
אם רק היה גלגל קטן,רק גלגל שבעזרת סיבוב קטן יחזרי את הזמן אחורה..
אם רק היה.
היא פתחה את עינייה בבהלה. היא נאנחה בכבדות כשהבינה שרק חלמה.
היא קמה מהמיטה וראת שהשעה כבר 7 בבוקר.
היא ארגנה תיק במהירות והלכה לצחצח שיניים ולשטוף פנים.
"אה.. רן" אמרה בכל כבוי, צרוד
"קח את זה" הושיטה לו את זה בכוח, אפילו לא הסתכלה בעיניו.
"איך זה אצלך?"נלחץ
"מישהו בשם משה..מיכאל..אה, שמואל הביא לי את זה"
"תודה" אמר במהירות והלך
למאי לא היה אפילו אכפת. היא נשארה לבד. חברה הטובה מוכנה לרצוח אותה, הידיד הכי טוב שלה, זה שהיו לה רגשות אליו.
זה שהיא הרגישה איתו הכי טוב שבעולם
זה שבזכותו היא באמת הרגישה משהו, משהו קסום.
לא מדבר איתה.
מה נשאר בחייה?
יום הולדתה ה-16 התקרב. היא לא הרגישה שמחה, לא היה אכפת לה מכלום
ולאט לאט מלכה השכבה הפכה לילה רגילה.
תגיבו אם אתם קוראים (:
מקווה שיש פה מישהו, אוהבת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My Secret Writing.