מבראשית ועד לתחתית

אנחנו יושבים במכונית  (ידיד הנפש, שעושה לי כל כך טוב הלב)

עוצרים ברמזור אדום

שוב אדום! עוד הזדמנות לעצור את הרגע, ולהינות מהאוירה שנוצרת בעקבות נוכחותו

אוטובוס הומה אנשים עוצר לידנו

המון מבוגרים

בודאי אחד מהם (עם פרצוף מתוסכל ולבוש מרושל) מסתכל וחושב:

"אוח, איזה כיף להיות צעירים. להתפרע בכבישים, כל העולם פתוח לפניהם. למשל הם-"

    אנחנו צוחקים באוטו על כל כך הרבה שטויות. לרגע אני מבחינה בו מסתכל עלינו

"כמה הייתי רוצה להחזיר את הגלגל לאחור. להיות צעיר, להינות מהחופש. במקום זה, אני אגיע הבייתה. באוטובוס. הכביסה תחכה, האישה תבשל משהו לאכול. היא בטח כבר אכלה עם הילדים, אני אוכל לבד. נריב קצת, אני אצפה בחדשות, אתקלח ואלך לישון. ומחר הכל שוב יחזור על עצמו. אם הייתי צעיר... לא הייתי נותן לכל זה לקרות"

אבל הוא לא יודע, שבכלל כמעט נגמר לנו הדלק.